דיסנא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלמד " ב־"מלמד ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב | ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא. | ||
על תקנות ליאזנא משנת תק"נ חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא | על [[תקנות ליאזנא]] משנת [[תק"נ]] חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא | ||
רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. | רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. בספר [[בית רבי]]{{הערה|בית רבי עמ' 151-2.}} מסופר גם על החסידים ר' [[אלעזר דיסנער]] ור' [[צבי הירש דיסנער]] חסידי אדמו"ר הזקן בעיירה. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה. | [[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה. | ||
עם השנים הפכה דיסנא ל[[עיירה חסידית]], עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "[[כולל]]" חסידי | עם השנים הפכה דיסנא ל[[עיירה חסידית]], עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "[[כולל]]" חסידי ב[[עיירה]]. לא כל יהודי ה[[עיירה]] דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות חסידית]], כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]]. | ||
בשנת תרכ"ה בערך אירעה שריפה גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר. | בשנת תרכ"ה בערך אירעה [[שריפה]] גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר. | ||
שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים. | שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים. | ||
דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" | דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' מרדכי חפץ, ר' חיים דובער צירלין והאחים בני הרב"י קוזלינר. | ||
בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא. | בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בראש ועד הקהילה עמד הרב [[שמריהו זלמן יפה]]. | בראש ועד הקהילה עמד הרב [[שמריהו זלמן יפה]]. | ||
===מלחמת העולם | ===מלחמת העולם השנייה=== | ||
בכ"ז [[סיוון]] [[תש"א]] כשפלשה גרמניה ל[[רוסיה]] ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי | בכ"ז [[סיוון]] [[תש"א]] כשפלשה גרמניה ל[[רוסיה]] ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי ה[[עיירה]] נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום [[תשעה באב]], הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו. | ||
===חיסול הגטו=== | ===חיסול הגטו=== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==רבני הקהילה== | ==רבני הקהילה== | ||
* הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.{{ | * הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.{{הערה|ביכורי יהודה עמ' 36.}} | ||
* אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א). | * אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א). | ||
* בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.{{ | * בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.{{הערה|שם הגדולים השלישי.}} | ||
* הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט {{ | * הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט{{הערה|תולדות אנשי השם כא, ב}} | ||
* הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.{{ | * הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.{{הערה|אוצר הרבנים.}} | ||
* בשנת תרמ"ד התמנה הרב [[מרדכי מרגליות]], מחבר ספר סוגה בשושנים ([[וילנא]] תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה. | * בשנת תרמ"ד התמנה הרב [[מרדכי מרגליות]], מחבר ספר סוגה בשושנים ([[וילנא]] תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה. | ||
* לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר. | * לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר. | ||
* הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה | * הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה על ידי הרב שבתי דון יחייא, נתמנה לרב בדיסנא בשנת תר"נ.{{הערה|אהלי שם, גוטליב עמ' 51.}} | ||
עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של | עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של ה[[עיירה]], ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה. | ||
==חסידים מפורסמים מדיסנא== | ==חסידים מפורסמים מדיסנא== | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
*הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30436&st=&pgnum=37 קהילת החסידים בעיירת דיסנא]''', [[אהלי ליובאוויטש (גליון)|אהלי ליובאוויטש]] גליון ב' עמוד 37. | *הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30436&st=&pgnum=37 קהילת החסידים בעיירת דיסנא]''', [[אהלי ליובאוויטש (גליון)|אהלי ליובאוויטש]] גליון ב' עמוד 37. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:22, 29 באוגוסט 2024
דיסנא או דז'יסנה (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא עיירה בבלארוס השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן, כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.
על תקנות ליאזנא משנת תק"נ חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. בספר בית רבי[1] מסופר גם על החסידים ר' אלעזר דיסנער ור' צבי הירש דיסנער חסידי אדמו"ר הזקן בעיירה.
אדמו"ר האמצעי ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה.
עם השנים הפכה דיסנא לעיירה חסידית, עד שאדמו"ר הצמח צדק אף יסד "כולל" חסידי בעיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע להתוועדות חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף מתנגד.
בשנת תרכ"ה בערך אירעה שריפה גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב אדמו"ר הזקן "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר.
שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו חסידים ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.
דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "תומכי תמימים" שבעיירה ליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' מרדכי חפץ, ר' חיים דובער צירלין והאחים בני הרב"י קוזלינר.
בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים וילנה, נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא.
בראש ועד הקהילה עמד הרב שמריהו זלמן יפה.
מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ז סיוון תש"א כשפלשה גרמניה לרוסיה ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי העיירה נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום תשעה באב, הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.
חיסול הגטו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז תש"ב. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד.
רבני הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.[2]
- אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א).
- בתקופת אדמו"ר הזקן היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.[3]
- הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט[4]
- הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.[5]
- בשנת תרמ"ד התמנה הרב מרדכי מרגליות, מחבר ספר סוגה בשושנים (וילנא תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש ואחיו בני אדמו"ר הצמח צדק - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
- לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו מרגליות על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
- הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה על ידי הרב שבתי דון יחייא, נתמנה לרב בדיסנא בשנת תר"נ.[6]
עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב מנחם מענדל זמירין לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.
חסידים מפורסמים מדיסנא[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב בנימין זאב - חי בתקופת אדמו"ר הזקן.
- הרב דובער משה דיסנר - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.
- ר' שלמה זלמן בער ב"ר צבי הירש דונחין מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ומקושר לבנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן נ"ע ומשולחו.
- הרב שילם קוראטין - כיהן כמשגיח בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש.
- הרב איצ'ה דיסנר (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסיד של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.
- הרב ישראל נח בליניצקי - משפיע, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים ברינוא.
- הרב מרדכי חפץ - שימש כ'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי אדמו"ר הריי"צ.
- הרב דוד הלמן - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.
- הרב ברוך יוסף קוזלינר מראשוני חסידי אדמו"ר מוהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ.
- הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף יצחק בורובסקי, קהילת החסידים בעיירת דיסנא, אהלי ליובאוויטש גליון ב' עמוד 37.
הערות שוליים
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |