חושן המשפט – הבדלי גרסאות

(14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

'''החושן''' הוא אחד ~~מהבגדים~~ שהיה לבוש בהם ה[[כהן גדול]] בבית המקדש כנגד לבו באופן קבוע.

{{מפת תמונה

|תמונה=Priestly Breastplate.svg.png

|כיתוב תמונה = החושן

|הגדלה=לא

|סימון=כן

|מיפוי=

rect 336 16 475 123 [[ראובן]]

rect 178 18 315 123 [[שמעון]]

rect 18 16 156 124 [[לוי]]

rect 476 139 336 246 [[יהודה]]

rect 317 138 176 246 [[יששכר]]

rect 157 138 17 246 [[זבולון]]

rect 475 261 337 367 [[דן]]

rect 317 260 176 367 [[נפתלי]]

rect 17 366 158 259 [[גד]]

rect 476 384 335 490 [[אשר]]

rect 175 489 318 384 [[יוסף]]

rect 18 490 156 383 [[בנימין]]

}}

[[קובץ:חושן המשפט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אבני החושן]]

[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|חושן המשפט על ליבו של הכהן הגדול בעת הקטרת הקטורת]]

'''החושן''' הוא אחד מה[[בגד]]ים שהיה לבוש בהם ה[[כהן גדול]] בבית המקדש כנגד לבו באופן קבוע. החושן הכיל ארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מ[[י"ב השבטים]]. החושן מכיל את ה[[אורים ותומים]], דרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות.

===מקורו בתורה===

החושן הוא אחד מ[[בגדי כהונה]] שנצטווה [[משה רבנו]] לעשותו בעת שהותם של בני ישראל במדבר, תיאור מפורט לתפירת החושן כתוב בתורה בפרשת תצווה כפי שנאמר למשה רבנו מפי הקב"ה:

שורה 25:

שורה 46:

כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]].

אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ~~הבגדים~~, אבל לא היו נשאלין בהם.

אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד]]ים, אבל לא היו נשאלין בהם.

מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא ~~היתה~~ האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם.

ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב הרח"ו ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.

ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב [[הרח"ו]] ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.

אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה.

==אבני החושן==

===אודם===

אבן הנקראת '''אודם''' - מאבני החושן, מקבלת מבחינת [[ספירת החסד]] ולכן היה חקוק עליה ראובן, כי [[ראובן]] הוא בחינת החסד.

ולפעמים נקראת אודם מלשון אדמומיות - אש - [[אהבה]] עזה כרשפי אש שזהו בחינת ראובן.

===שוהם וישפה===

בספר ישעיה, פרק נד פסוק יב:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=" וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ."}}(ישעיה, נד, יב)

[[רש"י]] מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד": "שם אבן יקר המאיר". על המילה "שמשותיך" מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם".

ב[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף עה עמ' א}} מובאת מחלוקת בין האמרואים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים ב[[חושן]] שבבגדי ה[[כהן גדול]], ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני החושן. בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיעה לשמים ושם נפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.

ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]].

האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שני סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה מלמעלה למטה, והעלאה מלמטה למעלה.

'''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור.

על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף הצדיק|יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה.

'''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש.

על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.

המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישרא וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]], [[ספר המאמרים]] מלוקט עמ' תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך" וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}

==מקורות לעיון:==

* הרבי, התוועדויות תורת מנחם חלק - מו (116) "להבין ענין חושן ואפוד", [[תשכ"ו]], אוצר חסידים, נוי יורק, תש"ע.

* הרבי, התוועדויות תורת מנחם חלק - מו (116) "להבין ענין חושן ואפוד, תשכ"ו", אוצר חסידים, נוי יורק, תש"ע.

*[[לקו"ש]] חלק י"א פר' תצוה שיחה ב'.

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=95&hilite= הרבי בחידושיו על הרמב"ם]

==קישורים חיצוניים==

*[https://col.org.il/news/116331 דוגמת אבני החושן שנתן הרב צבי הירש חיטריק ע"ה לרבי] {{col}}

[[קטגוריה:בגדי כהונה]]

[[קטגוריה:כלי המקדש]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''החושן''' הוא אחד מהבגדים שהיה לבוש בהם ה[[כהן גדול]] בבית המקדש כנגד לבו באופן קבוע.
+{{מפת תמונה
+|תמונה=Priestly Breastplate.svg.png
+|כיתוב תמונה = החושן
+|הגדלה=לא
+|סימון=כן
+|מיפוי=
+rect 336 16 475 123 [[ראובן]]
+rect 178 18 315 123 [[שמעון]]
+rect 18 16 156 124 [[לוי]]
+rect 476 139 336 246 [[יהודה]]
+rect 317 138 176 246 [[יששכר]]
+rect 157 138 17 246 [[זבולון]]
+rect 475 261 337 367 [[דן]]
+rect 317 260 176 367 [[נפתלי]]
+rect 17 366 158 259 [[גד]]
+rect 476 384 335 490 [[אשר]]
+rect 175 489 318 384 [[יוסף]]
+rect 18 490 156 383 [[בנימין]]
+}}
+[[קובץ:חושן המשפט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אבני החושן]]
+[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|חושן המשפט על ליבו של הכהן הגדול בעת הקטרת הקטורת]]
+'''החושן''' הוא אחד מה[[בגד]]ים שהיה לבוש בהם ה[[כהן גדול]] בבית המקדש כנגד לבו באופן קבוע. החושן הכיל ארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מ[[י"ב השבטים]]. החושן מכיל את ה[[אורים ותומים]], דרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות.
 ===מקורו בתורה===
 החושן הוא אחד מ[[בגדי כהונה]] שנצטווה [[משה רבנו]] לעשותו בעת שהותם של בני ישראל במדבר, תיאור מפורט לתפירת החושן כתוב בתורה בפרשת תצווה כפי שנאמר למשה רבנו מפי הקב"ה:
@@ שורה 25: / שורה 46: @@
 כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]].
-אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה הבגדים, אבל לא היו נשאלין בהם.
+אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד]]ים, אבל לא היו נשאלין בהם.
-מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.
+מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.
 דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם.
-ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב הרח"ו ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.
+ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב [[הרח"ו]] ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.
 אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה.
+==אבני החושן==
+===אודם===
+אבן הנקראת '''אודם''' - מאבני החושן, מקבלת מבחינת [[ספירת החסד]] ולכן היה חקוק עליה ראובן, כי [[ראובן]] הוא בחינת החסד.
+ולפעמים נקראת אודם מלשון אדמומיות - אש - [[אהבה]] עזה כרשפי אש שזהו בחינת ראובן.
+===שוהם וישפה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ושמתי כדכד שמשותיך]]}}
+בספר ישעיה, פרק נד פסוק יב:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=" וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ."}}(ישעיה, נד, יב)
+[[רש"י]] מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד": "שם אבן יקר המאיר". על המילה "שמשותיך" מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם".
+ב[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף עה עמ' א}} מובאת מחלוקת בין האמרואים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים ב[[חושן]] שבבגדי ה[[כהן גדול]], ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני החושן. בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיעה לשמים ושם נפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.
+ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]].
+האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שני סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה מלמעלה למטה, והעלאה מלמטה למעלה.
+'''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור.
+על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף הצדיק|יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה.
+'''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש.
+על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.
+המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישרא וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]], [[ספר המאמרים]] מלוקט עמ' תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך" וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}
 ==מקורות לעיון:==
+* הרבי, התוועדויות תורת מנחם חלק - מו (116) "להבין ענין חושן ואפוד", [[תשכ"ו]], אוצר חסידים, נוי יורק, תש"ע.
-* הרבי, התוועדויות תורת מנחם חלק - מו (116) "להבין ענין חושן ואפוד, תשכ"ו", אוצר חסידים, נוי יורק, תש"ע.
 *[[לקו"ש]] חלק י"א פר' תצוה שיחה ב'.
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=95&hilite= הרבי בחידושיו על הרמב"ם]
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://col.org.il/news/116331 דוגמת אבני החושן שנתן הרב צבי הירש חיטריק ע"ה לרבי] {{col}}
+{{בית המקדש}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:בגדי כהונה]]
+[[קטגוריה:כלי המקדש]]