יוסף יהודה ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
 
(42 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''יוסף יהודה ליפש''', ממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי"צ]]}}.
[[קובץ:יוסף יהודה ליפש.png|ממוזער|278x278 פיקסלים|הרב ליפש]]
ר' '''יוסף יהודה ליפש''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ב שבט]] [[תשכ"ט]]) היה ממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי"צ]]}} ואבי משפחת ליפש החב"דית.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב אורי עזרא ליפש.
נולד בשנת תרנ"ו בפולין, בעיירה שוויירזה על נהר הבוג בגבול פולין ואוקראינה, לאביו הרב אורי עזרא ליפש ולאימו מרת איטה לבית שטטמן. משפחתו השתייכה לחסידות ראדזין והוא נהג ללכת עם פתיל תכלת בציצית.


לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי{{הערה|נפטרה בט"ז שבט תש"ג.}}התגורר בקאזאן שב[[רוסיה]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] בזמן השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]], וכך חינך גם את ילדיו. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עבר עם משפחתו ל[[סמרקנד]] ובחורף [[תש"ט]] הבריח את הגבול עם כל משפחתו, והגיע ל[[ארץ הקודש]] ב[[ד' בניסן]].
לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל, בת ר' מרדכי כץ, המשיך להתגורר בעיירה שוויירזה ושם נולדו כל ילדיו. עם התקרבות הנאצים ימ"ש לעיירה, ברח עם משפחתו אל מעבר לנהר לעיירה לובומל, ולאחר תקופה גורש עם משפחתו על ידי הרוסים לסיביר. שם שהה כשנה יחד עם משפחת גיסו הרב שלמה זלמן כ"ץ (אביו של ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הרב יעקב דב כ"ץ).


כשהגיע לארץ בחר בו [[הרבי הריי"צ]] להיות מהמייסדים של [[כפר חב"ד]].
לאחר מעט יותר משנה בסיביר, עלו על אוניה על נהר הקאמה והפליגו לעבר ציסטופול, בסמוך לקזאן. משם, במסע רגלי בשלג, הגיעו לעיירה קולביי ומארסה, שם שהה עד אחרי המלחמה ושם נפטרה אשתו עטיל ואביה הרב מוטל הכהן כ"ץ.


נפטר ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"ט]].
לאחר המלחמה נסע עם ילדיו לעיר לודז' בפולין, שם שהה כמעט שנה. לאחר מכן עבר את הגבול לגרמניה למחנה העקורים פוקינג, שם התקרב לחסידי חב"ד על ידי אחיינו הרב משה בייטש. בהמשך, לפי הוראת הרבי הריי"צ, הפליג עם משפחתו באוניה "נגבה" מצרפת לארץ ישראל והגיע לחופי הארץ בתאריך י' באדר תש"ט.
 
ארבע האחיות שלו ובני משפחתם נרצחו על ידי הגרמנים ימ"ש:
 
# הגברת צירל ובעלה ר' שעיה טרופר וילדיהם הי"ד.
# הגברת צרנה ובעלה ר' טרייטל שיינוולד וילדיהם הי"ד.
# הגברת ציפורה ובעלה ר' צבי גייער וילדיהם הי"ד.
# הגברת צביה ובעלה ר' יוסף ברוך וילדיהם הי"ד.
 
כשהגיע לארץ, בחר בו הרבי הריי"צ להיות מהמייסדים של כפר חב"ד. לפרנסתו, שימש כמלמד בת"ת דחסידי בעלזא בתל אביב.
 
נפטר בכ"ב בשבט תשכ"ט.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;ילדיו
* מרת רחל גלזמן - נפטרה כ"ט טבת תשע"ג -, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]
* ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].
* ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], [[כפר חב"ד]].
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], כפר חב"ד.
* ר' [[צבי הירש ליפש]] בעלה של מרת גולדה
* ר' [[צבי הירש ליפש]]. זוגתו גולדה - נפטרה י"ב טבת תשס"ד.
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]]
* ר' [[משה ליפש]], כפר חב"ד
* ר' [[ישעי'ה (שייע) ליפש]] [[כפר חב"ד]]
* ר' [[ישעיה ליפש]], כפר חב"ד - נפטר ט"ז סיוון תשכ"ט. זוגתו תמר - נפטרה באותו תאריך בשנת תשע"ב.
* ר' יהושע ליפש, כפר חב"ד. זוגתו פעסיא לאה - נפטרה י"ח שבט תשמ"ב. בנו, מרדכי (מוטי) - נפטר כ"ז מנחם אב תשע"ו.


* מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]
==לקריאה נוספת==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_133.jpg הכרטיס שלו] ב[[ספר החסידים]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]

גרסה אחרונה מ־02:28, 7 במרץ 2025

הרב ליפש

ר' יוסף יהודה ליפש (תרנ"ו - כ"ב שבט תשכ"ט) היה ממייסדי היישוב החב"די כפר חב"ד[1] ואבי משפחת ליפש החב"דית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרנ"ו בפולין, בעיירה שוויירזה על נהר הבוג בגבול פולין ואוקראינה, לאביו הרב אורי עזרא ליפש ולאימו מרת איטה לבית שטטמן. משפחתו השתייכה לחסידות ראדזין והוא נהג ללכת עם פתיל תכלת בציצית.

לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל, בת ר' מרדכי כץ, המשיך להתגורר בעיירה שוויירזה ושם נולדו כל ילדיו. עם התקרבות הנאצים ימ"ש לעיירה, ברח עם משפחתו אל מעבר לנהר לעיירה לובומל, ולאחר תקופה גורש עם משפחתו על ידי הרוסים לסיביר. שם שהה כשנה יחד עם משפחת גיסו הרב שלמה זלמן כ"ץ (אביו של ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הרב יעקב דב כ"ץ).

לאחר מעט יותר משנה בסיביר, עלו על אוניה על נהר הקאמה והפליגו לעבר ציסטופול, בסמוך לקזאן. משם, במסע רגלי בשלג, הגיעו לעיירה קולביי ומארסה, שם שהה עד אחרי המלחמה ושם נפטרה אשתו עטיל ואביה הרב מוטל הכהן כ"ץ.

לאחר המלחמה נסע עם ילדיו לעיר לודז' בפולין, שם שהה כמעט שנה. לאחר מכן עבר את הגבול לגרמניה למחנה העקורים פוקינג, שם התקרב לחסידי חב"ד על ידי אחיינו הרב משה בייטש. בהמשך, לפי הוראת הרבי הריי"צ, הפליג עם משפחתו באוניה "נגבה" מצרפת לארץ ישראל והגיע לחופי הארץ בתאריך י' באדר תש"ט.

ארבע האחיות שלו ובני משפחתם נרצחו על ידי הגרמנים ימ"ש:

  1. הגברת צירל ובעלה ר' שעיה טרופר וילדיהם הי"ד.
  2. הגברת צרנה ובעלה ר' טרייטל שיינוולד וילדיהם הי"ד.
  3. הגברת ציפורה ובעלה ר' צבי גייער וילדיהם הי"ד.
  4. הגברת צביה ובעלה ר' יוסף ברוך וילדיהם הי"ד.

כשהגיע לארץ, בחר בו הרבי הריי"צ להיות מהמייסדים של כפר חב"ד. לפרנסתו, שימש כמלמד בת"ת דחסידי בעלזא בתל אביב.

נפטר בכ"ב בשבט תשכ"ט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ