עשרת ימי תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:49, 6 באוקטובר 2024

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי המסוגלים להתקרב לה', לתשובה, לחשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם ראש השנה, היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום הכיפורים, החל בי' בתשרי.

שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.

התשובה בימים אלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"^[1] ובין הפסוק שאמר הנביא ישעיה: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"^[2] וביארו: " לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים."‏^[3] משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים.

מובא במדרשי חז"ל^[4] ומסכת ראש השנה^[5]: "אמר רב כרוספדאי אמר רב יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים; צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה."

ברייתא נוספת מובאת שם בגמרא בסגולותיה של התשובה בימים אלו "השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו" וכפי שהגמרא מפרשת שדברי הברייתא נסובים סביב היחיד ששב מעוונותיו שרק בזמן זה - "בינתים" - מוחלים לו, ופירשו הראשונים שהכוונה לזמן שבין ראש השנה ויום כיפור.^[6] ויש שביאורו שהוא דווקא בהיחיד הממוצע - הבינוני - שאינו צדיק ואינו רשע שעדיין לא נגזר דינו עד ליום כיפור ובידו עדיין לשנות את גזר הדין (בניגוד לפילת הציבור שמקרעין להם הגזר דין^[7])^[8] אולם מראשונים אחרים משמע שאין חילוק.^[9]

וכך הובא גם להלכה בספרו של הרמב"ם: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב"."^[10].‏

בשם האריז"ל מובא, שימים אלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת חול המועד^[11].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מוסבר שעשרת הימים בעשרת ימי תשובה מקבילים לעשר הספירות ולעשר כוחות הנפש, ועל האדם לתקן בהם את מה שהוא פגם: בראש השנה את מה שהשתמש בחכמתו שלא לקדושה, וכן הלאה, וביום הכיפורים על מידת ההתנשאות, ולכן ביום הכיפורים נעשית עליית המלכות^[12].

בימים אלו ישנה התגלות אלוקית שמאיר בנפשו של כל יהודי אור אין סוף הפועל בו רצון להתקרב אל אלקים. זו המשמעות הפנימית של דברי חז"ל שימים אלו הם הזמן ש"בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" לכל יהודי, וכלשון החסידות "קירוב המאור אל הניצוץ"^[13]. ואז "כל הניצוצות ממילא נמשכים אחריה"^[14] ולכן הם ימי תשובה, הן מצד הנשמה שמתעוררת יותר מצד הגילוי האלוקי, והן פעולת התשובה שמתקבלת יותר בזמן זה.^[15]

התשובה שבימים אלו הוא תשובה מצד היחידה, וזה הביאור הפנימי במאמר חז"ל שהובאה לעיל "הא (בעשרת ימי תשובה) ביחיד (מצד היחידה) הא (במשך השנה) בציבור (בשאר כוחות הנפש)" שהארה האלוקית שמאירה בימים אלו מעוררת את הנקודה העצמית שבנשמה.^[16] שעניינה של תשובה זו לא תיקון הפגם וכפרה, אלא עליה מחיל אל חיל בדביקות הנשמה בשרשה ומקורה. ולכן עיקר התשובה בימים אלו הוא בדרגת תשובה עילאה.^[17]

בתורת החסידות מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא 'אתערותא דלעילא' כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון אדמו"ר הזקן בספרו לקוטי תורה.

..והענין כי באלול מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות נשמות ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה..

— לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.

בימים אלו אומרים בתפילת שחרית את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'". בתורת החסידות מוסבר שמשמעות המילה 'ממעמקים' – בלשון רבים מתייחסת לשני עומקים. העומק לפנים מעומק של נשמת היהודי, המתגלה באמצעות העומק לפנים מעומק באלוקות המאיר בימים אלו בגלוי^[18].

הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים.

כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך בחג הסוכות ובשמיני עצרת ושמחת תורה, ועל ידם ממשיכים שמחה בכל ימי השנה הבאה.

שינויים בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתפילת העמידה

על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".

כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה. "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה. "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה. "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, ישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה.

בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה^[19]. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים^[20].

בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק בתפילת נעילה שבסיום יום הכיפורים.

בשאר חלקי התפילה

אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי שמונה עשרה של תפילות שחרית ומנחה במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.

מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מצום גדליה החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם הצמח צדק בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה^[21].

בימים אלו אומרים בתפילת שחרית לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'".

וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות שחרית ומנחה.

כשהיה הצמח צדק בן תשע שנים אמר לו אדמו"ר הזקן: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש חודש אלול עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים^[22]. כך שמסיימים את כל ספר התהלים.

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה^[23].

גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה^[24].

מאחלים "חתימה וגמר תתימה טובה" בין כסה לעשור. הן בדיבור והן בכתיבה.

בעשרת ימי תשובה נהג אדמו"ר הרש"ב למעט בדיבור^[25].

שבת תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבת תשובה

בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, הפותחת במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעווניך" (הושע יד, ב). בתורת החסידות מוסבר ששבת זו היא במדריגת תשובה עילאה.

נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.

שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה.

נוהגים, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

מנהג בית הרב להדליק נר מיוחד לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט".

כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב כללי של הרבי^[26] שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל הבר מצווה והבת מצווה ולומר בהם אבינו מלכנו.

בבית חיינו התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור אדמו"ר הזקן בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.

באחד היומנים מ-770 בשנת תשל"ד, כתב אחד התמימים^[27] שהגיעו למניין תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע.

הסדר התנהל כאשר הרבי כבר נכח בבית הכנסת ואחרי תפילת מנחה נתן לכל הילדים 2 מטבעות של 10 סענט; אחד כמתנה בהצעה (אבל לא תנאי) שהם יתנוה לצדקה, ואחד בבקשה שימסרוה בתור שלוחי צדקה^[28]. לאחר מכן חילק מטבעות לילדות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.
משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג
ספר המאמרים עשרת ימי תשובה יום הכיפורים, המכון להפצת תורתו של משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ ספר דברים פרק ד פסוק ז.
↑ ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.
↑ מסכת ראש השנה דף יח, א, מסכת יבמות דף מ"ט עמוד א, ודף קה עמוד א.
↑ ילקוט שמעוני סימן תקפ"ב.
↑ דף טז ע"ב.
↑ רבינו חננאל, רש"י שם.
↑ ראש השנה יח א.
↑ רבינו חננאל שם.
↑ ראה משנת יעקב על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו.
↑ היד החזקה הלכות תשובה ב, ח
↑ שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר.
↑ ליקוטי תורה פרשת אחרי.
↑ דרך חיים יג, ד. ומעין זה שם בדף כא, ב.
↑ דרך חיים צא, א.
↑ ספר המאמרים עת"ר עמוד רלב.
↑ לקוטי תורה תבוא מג, סוף עמוד ד. חנא אריאל (האזינו מד, ד) בשם אדמו"ר הזקן.
↑ לקוטי שיחות חלק יד עמוד 145.
↑ שיר המעלות תשמ"ח, ספר המאמרים מלוקט חלק ב'
↑ ראה בכף החיים שמקור המנהג בדברי המקובלים ש'עושה השלום' הוא בגימטריא ספריא"ל, המלאך הממונה על הכתיבה לחיים טובים.
↑ זאת בשונה ממנהג המקובלים שנוהגים זאת רק באמירת 'עושה השלום' שבסיום תפילת שמונה עשרה.
↑ המלך במסיבו, ב, עמ' כב
↑ לוח היום יום, א' אלול
↑ רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.
↑ שולחן ערוך סימן תר"ג
↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 3
↑ אחרי השבת של ח"י אלול, תשל"ג, אגרות קודש כרך כח עמ' שכד
↑ ביום ד' ז' תשרי תשל"ד
↑ ראו גם בלקוטי שיחות כרך יד עמ' 266

[1] ספר דברים פרק ד פסוק ז.

[2] ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.

[3] מסכת ראש השנה דף יח, א, מסכת יבמות דף מ"ט עמוד א, ודף קה עמוד א.

[4] ילקוט שמעוני סימן תקפ"ב.

[5] דף טז ע"ב.

[6] רבינו חננאל, רש"י שם.

[7] ראש השנה יח א.

[8] רבינו חננאל שם.

[9] ראה משנת יעקב על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו.

[10] היד החזקה הלכות תשובה ב, ח

[11] שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר.

[12] ליקוטי תורה פרשת אחרי.

[13] דרך חיים יג, ד. ומעין זה שם בדף כא, ב.

[14] דרך חיים צא, א.

[15] ספר המאמרים עת"ר עמוד רלב.

[16] לקוטי תורה תבוא מג, סוף עמוד ד. חנא אריאל (האזינו מד, ד) בשם אדמו"ר הזקן.

[17] לקוטי שיחות חלק יד עמוד 145.

[18] שיר המעלות תשמ"ח, ספר המאמרים מלוקט חלק ב'

[19] ראה בכף החיים שמקור המנהג בדברי המקובלים ש'עושה השלום' הוא בגימטריא ספריא"ל, המלאך הממונה על הכתיבה לחיים טובים.

[20] זאת בשונה ממנהג המקובלים שנוהגים זאת רק באמירת 'עושה השלום' שבסיום תפילת שמונה עשרה.

[21] המלך במסיבו, ב, עמ' כב

[22] לוח היום יום, א' אלול

[23] רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.

[24] שולחן ערוך סימן תר"ג

[25] ספר השיחות תש"ד, עמ' 3

[26] אחרי השבת של ח"י אלול, תשל"ג, אגרות קודש כרך כח עמ' שכד

[27] ביום ד' ז' תשרי תשל"ד

[28] ראו גם בלקוטי שיחות כרך יד עמ' 266

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]]
-'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', לתשובה, לעשיית חשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל בי' בתשרי.
+'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ל[[תשובה]], לחשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל ב[[י' בתשרי]].
-שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.
+שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.
 ==התשובה בימים אלו==
-חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה{{הערה|"ביחיד אימת אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" מסכת ראש השנה דף יח, א}}.‏ הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב" {{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}.‏
+בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"{{הערה|ספר דברים פרק ד פסוק ז.}} ובין הפסוק שאמר הנביא [[ישעיה]]: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"{{הערה|ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.}} וביארו: {{ציטוטון| לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.}}‏{{הערה|1=מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=18&format=pdf ראש השנה דף יח, א], מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=49&format=pdf יבמות דף מ"ט עמוד א], ו[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=105&format=pdf דף קה עמוד א].}} משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים.
-עשרה ימים אלו הם כנגד עשרת הספירות והמידות, ועל האדם לתקן בהם את מה שהוא פגם: בראש השנה את מה שהשתמש בחכמתו שלא לקדושה, וכן הלאה, וביום הכיפורים על מידת ההתנשאות, ולכן ביום הכיפורים נעשית עליית המלכות{{הערה|ליקוטי תורה פרשת אחרי.}}.
+מובא במדרשי חז"ל{{הערה|ילקוט שמעוני סימן תקפ"ב.}} ומסכת ראש השנה{{הערה|דף טז ע"ב.}}: {{ציטוטון|אמר רב כרוספדאי אמר רב יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים;
+צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה.}}
-הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים.
+[[ברייתא]] נוספת מובאת שם בגמרא בסגולותיה של התשובה בימים אלו {{ציטוטון|השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו}} וכפי שהגמרא מפרשת שדברי הברייתא נסובים סביב היחיד ששב מעוונותיו שרק בזמן זה - "בינתים" - מוחלים לו, ופירשו ה[[ראשונים]] שהכוונה לזמן שבין ראש השנה ויום כיפור.{{הערה|רבינו חננאל, רש"י שם.}} ויש שביאורו שהוא דווקא בהיחיד הממוצע - ה[[בינוני]] - שאינו [[צדיק]] ואינו [[רשע]] שעדיין לא נגזר דינו עד ל[[יום כיפור]] ובידו עדיין לשנות את גזר הדין (בניגוד לפילת ה[[ציבור]] שמקרעין להם הגזר דין{{הערה|ראש השנה יח א.}}){{הערה|רבינו חננאל שם.}} אולם מראשונים אחרים משמע שאין חילוק.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=107973&rid=398 משנת יעקב על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו].}}
+וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}}{{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}.‏
+בשם האריז"ל מובא, שימים אלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת [[חול המועד]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1-JIMrZoO79xn8UdT5jTUup7SUl8BU2iN/view שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר].}}.
+==בתורת החסידות==
+ב[[תורת החסידות]] מוסבר שעשרת הימים בעשרת ימי תשובה מקבילים ל[[עשר הספירות]] ול[[עשר כוחות הנפש]], ועל האדם לתקן בהם את מה שהוא פגם: בראש השנה את מה שהשתמש בחכמתו שלא לקדושה, וכן הלאה, וביום הכיפורים על מידת ההתנשאות, ולכן ביום הכיפורים נעשית עליית המלכות{{הערה|ליקוטי תורה פרשת אחרי.}}.
+בימים אלו ישנה התגלות אלוקית שמאיר בנפשו של כל יהודי [[אור אין סוף]] הפועל בו רצון להתקרב אל אלקים. זו המשמעות הפנימית של דברי חז"ל שימים אלו הם הזמן ש"בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" לכל יהודי, וכלשון החסידות "קירוב המאור אל הניצוץ"{{הערה|דרך חיים יג, ד. ומעין זה שם בדף כא, ב.}}. ואז "כל הניצוצות ממילא נמשכים אחריה"{{הערה|דרך חיים צא, א.}} ולכן הם ימי תשובה, הן מצד הנשמה שמתעוררת יותר מצד הגילוי האלוקי, והן פעולת התשובה שמתקבלת יותר בזמן זה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד רלב.}}
-כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך ב[[חג הסוכות]] וב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ועל ידם ממשיכים שמחה בכל ימי השנה הבאה.
+התשובה שבימים אלו הוא תשובה מצד ה[[יחידה]], וזה הביאור הפנימי במאמר חז"ל שהובאה לעיל "הא (בעשרת ימי תשובה) ביחיד (מצד היחידה) הא (במשך השנה) בציבור (בשאר כוחות הנפש)" שהארה האלוקית שמאירה בימים אלו מעוררת את הנקודה העצמית שבנשמה.{{הערה|לקוטי תורה תבוא מג, סוף עמוד ד. חנא אריאל (האזינו מד, ד) בשם אדמו"ר הזקן.}} שעניינה של תשובה זו לא תיקון הפגם וכפרה, אלא עליה מחיל אל חיל בדביקות הנשמה בשרשה ומקורה. ולכן עיקר התשובה בימים אלו הוא בדרגת [[תשובה עילאה]].{{הערה|לקוטי שיחות חלק יד עמוד 145.}}
-==עשרת ימי תשובה בחסידות==
 ב[[תורת החסידות]] מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא '[[אתערותא דלעילא]]' כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[לקוטי תורה]].
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי באלול מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו ית' למטה בבחינת התגלות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות [[נשמה|נשמות]] ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי ב[[אלול]] מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב [[שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני]], שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות [[נשמה|נשמות]] ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
 בימים אלו אומרים ב[[תפילת שחרית]] את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'". ב[[תורת החסידות]] מוסבר שמשמעות המילה 'ממעמקים' – בלשון רבים מתייחסת לשני עומקים. העומק לפנים מעומק של נשמת היהודי, המתגלה באמצעות העומק לפנים מעומק באלוקות המאיר בימים אלו בגלוי{{הערה|שיר המעלות תשמ"ח, ספר המאמרים מלוקט חלק ב'}}.
-עוד מוסבר בחסידות שעשרת הימים בעשרת ימי תשובה מקבילים ל[[עשר הספירות]] ול[[עשר כוחות הנפש]].
+הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים.
-==שינויים בתפילה==
-'''בתפילת העמידה'''
+כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך ב[[חג הסוכות]] וב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ועל ידם ממשיכים [[שמחה]] בכל ימי השנה הבאה.
-על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב [[צדקה]] ומשפט".
+==שינויים בתפילה==
+;בתפילת העמידה
+על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".
 כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב:
@@ שורה 33: / שורה 42: @@
 "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, ישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה.
-בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים.
+בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה{{הערה|ראה בכף החיים שמקור המנהג בדברי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] ש'עושה השלום' הוא בגימטריא ספריא"ל, המלאך הממונה על הכתיבה לחיים טובים.}}. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים{{הערה|זאת בשונה ממנהג המקובלים שנוהגים זאת רק באמירת 'עושה השלום' שבסיום תפילת שמונה עשרה.}}.
-בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק בתפילת נעילה שבסיום יום הכיפורים.
+בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק ב[[תפילת נעילה]] שבסיום יום הכיפורים.
-'''בשאר חלקי התפילה'''
+;בשאר חלקי התפילה
+אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ו[[מנחה]] במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.
-אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ומנחה במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.
+מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת ה[[סליחות]] נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.
-מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.
 בימים אלו אומרים ב[[תפילת שחרית]] לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'".
-וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות [[שחרית]] ומנחה.
+וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות שחרית ומנחה.
-כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש [[חודש אלול]] עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה| לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהילים.
+כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש [[חודש אלול]] עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה|לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהלים.
 ==מנהגים==
-יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה.{{הערה|רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.}}
+יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה{{הערה|רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.}}.
-גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה.{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ג}}
+גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ג}}.
 מאחלים "חתימה וגמר תתימה טובה" בין כסה לעשור. הן בדיבור והן בכתיבה.
-בעשרת ימי תשובה נהג הרבי [[הרש"ב]] למעט בדיבור.{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמ' 3}}
+בעשרת ימי תשובה נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] למעט בדיבור{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמ' 3}}.
 ==שבת תשובה==
-בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים ב[[שבת]] זו, המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב). ב[[תורת החסידות]] מוסבר ששבת זו היא במדריגת [[תשובה עילאה]].
+{{ערך מורחב|ערך=[[שבת תשובה]]}}
+בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד [[שבת]] אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה ב[[הפטרה]] המיוחדת שקוראים בשבת זו, הפותחת במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעווניך" (הושע יד, ב). ב[[תורת החסידות]] מוסבר ששבת זו היא במדריגת [[תשובה עילאה]].
-נוסח התפילה ב[[שבת]] זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, ב[[תפילת ערבית]] בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.
+נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, ב[[תפילת ערבית]] בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.
 שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה.
-נוהגים, שהרב דורש ב[[שבת]] זו בפני הציבור וקורא לתשובה.
+נוהגים, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.
-מנהג בית הרב להדליק נר מיוחד לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט".
+מנהג בית הרב להדליק נר מיוחד לשבת תשובה "[[תשובה ליכט|אַ תשובה ליכט]]".
-==לקריאה נוספת==
+==כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה==
-שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.
+ב[[מכתב כללי]] של [[הרבי]]{{הערה|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו.
+ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.
+באחד ה[[יומן|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו למניין תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.
+ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע.
-משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג
+הסדר התנהל כאשר הרבי כבר נכח בבית הכנסת ואחרי תפילת מנחה נתן לכל הילדים 2 מטבעות של 10 סענט; אחד כמתנה בהצעה (אבל לא תנאי) שהם יתנוה לצדקה, ואחד בבקשה שימסרוה בתור שלוחי צדקה{{הערה|ראו גם בלקוטי שיחות כרך יד עמ' 266}}. לאחר מכן חילק מטבעות לילדות.
-ספר המאמרים עשרת ימי תשובה יום הכיפורים, [[המכון להפצת תורתו של משיח]]
+==לקריאה נוספת==
-{{הערות שוליים}}
+*שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.
+*משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג
+*ספר המאמרים עשרת ימי תשובה יום הכיפורים, [[המכון להפצת תורתו של משיח]]
-== קישורים ==
+== קישורים חיצוניים ==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/aseres_yemay_teshuvah לקוטי שיחות מועדים - עשרת ימי תשובה] {{מפתח}}
 *[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
 *[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45055 איך נראית ה'תשובה' של חסידי חב"ד? ● ראיון מרתק] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
-{{חגים וזמנים}} [[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/713052/ רבי לילדים: כְּשֶׁה' קָרוֹב • הוראות לחיים] {{וידפו}}
-{{הלכה}}
+{{חגים וזמנים}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ימים נוראים]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות