געצל רובשקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "[[יציאת רוסיה תש"ו]]" ב־"יציאת רוסיה תש"ו") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←לקריאה נוספת: הוספת קטגוריה) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב דבורקין,רובשקין, ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רובשקין (עם המגבעת השחורה) בבית חיינו]] | [[קובץ:הרב דבורקין,רובשקין, ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רובשקין (עם המגבעת השחורה) בבית חיינו]] | ||
הרב '''שניאור זלמן יששכר געצעל רובשקין''' ( | הרב '''שניאור זלמן יששכר געצעל רובשקין''' הלוי, ([[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) היה מעסקני חב"ד ב[[נעוועל]] וב[[קראון הייטס]] וחבר ה'חברא קדישא' המקומי, שזכה לקירובים מהרבי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בר"ח אלול [[תרנ"ט]] לאביו ר' שלום ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]], למשפחה חב"דית שורשית, שמתייחסת עד לצאצאי [[השל"ה]] הקדוש. | ||
לאחר חתונתו התיישב במקום מגורי הוריו, ועל אף הגזירות והרדיפות מצד הממשל הסובייטי, התעקש להמשיך ללכת עם זקנו הארוך, ולהעניק לילדיו חינוך יהודי שורשי ולשלוח אותם ללמוד אצל ר' גרשון בער לוין ששימ כרב וגבאי באחד משלושת בתי הכנסת היחידם שהרוסים הותירו פתוחים מתוך העשרות שפעלו | לאחר חתונתו התיישב במקום מגורי הוריו, ועל אף הגזירות והרדיפות מצד הממשל הסובייטי, התעקש להמשיך ללכת עם זקנו הארוך, ולהעניק לילדיו חינוך יהודי שורשי ולשלוח אותם ללמוד אצל ר' גרשון בער לוין ששימ כרב וגבאי באחד משלושת בתי הכנסת היחידם שהרוסים הותירו פתוחים מתוך העשרות שפעלו ב[[עיירה]] לפני עליית הקומוניסטים לשלטון. באותה תקופה עבד לפרנסתו בחווה חקלאית קטנה יחד עם אביו, ותפעל בחשאי את [[מקווה טהרה|מקווה הטהרה]] המחתרתי שנסגר על ידי השלטונות, ועסק בכך ב[[מסירות נפש]] לצד ידיו ר' [[שמואל ברזין]]. | ||
בהמשך נסע לרגל עסקיו לעיירה אסצ'קוב שם התגורר באותו בנין עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], והם הפכו לידידים בלב ונפש. | בהמשך נסע לרגל עסקיו לעיירה אסצ'קוב שם התגורר באותו בנין עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], והם הפכו לידידים בלב ונפש. | ||
בזמן [[מלחמת העולם | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] כאשר החזית הגרמנית התקרבה לעברם, נמלט עם בני משפחתו לעומק [[רוסיה]] והתיישב כמו חסידים רבים אחרים ב[[סמרקנד]], ונותרו שם עד סיום המלחמה ולאחריה הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי תחת זהות פולנית בדויה, במבצע הידוע שנקרא לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', משם היגר לאוסטריה שם שהו חסידי חב"ד רבים שברחו מרוסיה, שם במחנה הוא היה חסיד חב"ד היחיד לו היה סידור ([[סידור תורה אור]]) לכן [[אדמו"ר הריי"ץ]] שלח סידורים לשאר החסידים ששהו במחנה באוסטריה, ר' געצל הצטער מאוד על-כך שלא זכה לקבל סידור מאת [[אדמו"ר הריי"ץ]] כשראה זאת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] הביא לו את הסידור שקיבל מאדמו"ר הריי"ץ. בסופו של המסע הגיעו לצרפת, ופתחו חנות לממכר בשר בכשרות מהודרת. | ||
בשנת [[תשי"ג]] היגר עם בני משפחתו ל[[ארצות הברית]] והתיישב ב[[קראון הייטס]], שם נמנה על העסקנים החב"דיים והיה מחברי ה'חברא קדישא' של אגודת חסידי חב"ד, ובין השאר עסק גם ב[[מחנה גן ישראל]] שנוסד זמן קצר לאחר בואו. | בשנת [[תשי"ג]] היגר עם בני משפחתו ל[[ארצות הברית]] והתיישב ב[[קראון הייטס]], שם נמנה על העסקנים החב"דיים והיה מחברי ה'חברא קדישא' של אגודת חסידי חב"ד, ובין השאר עסק גם ב[[מחנה גן ישראל]] שנוסד זמן קצר לאחר בואו. | ||
לקראת [[חג הפורים]] [[תשכ"ט]] רכש יחד עם ילדיו עבור הרבי מגילה מהודרת שנכתבה על ידי הסופר ר' [[אליעזר | לקראת [[חג הפורים]] [[תשכ"ט]] רכש יחד עם ילדיו עבור הרבי מגילה מהודרת שנכתבה על ידי הסופר ר' [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]{{הערה|קודם לכן רכש מגילה כזו עבור עצמו, ולאחר שהראה אותה לסופר ר' [[ישעיה מטלין]] שהביע את התפעלותו ואמר שאפילו המגילה המהודרת של הרבי לא מגיעה לרמת ההידור והיופי שבמגילה זו, החליט להעניק לרבי מגילה זו, והזמין מהרב זירקינד מגילה נוספת עבור הרבי.}}, שם אותה בתוך נרתיק מהודר מכסף, ושלח אותה ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]. | ||
כאשר הרבי לא יצא עם המגילה בליל פורים, היה הרב רובשקין מודאג, אך מאוחר יותר קיבל את ההודעה שהרבי מבקש לשלם עבור המגילה היות שלא רוצה להינות ממתנת חינם, והיות שהרבי אמר שהתשלום עבור המגילה הינו תנאי מוכרח, לקח את הכסף (בסכום של 36$), ותרם אותו מייד לקופת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. | כאשר הרבי לא יצא עם המגילה בליל פורים, היה הרב רובשקין מודאג, אך מאוחר יותר קיבל את ההודעה שהרבי מבקש לשלם עבור המגילה היות שלא רוצה להינות ממתנת חינם, והיות שהרבי אמר שהתשלום עבור המגילה הינו תנאי מוכרח, לקח את הכסף (בסכום של 36$), ותרם אותו מייד לקופת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' אברהם אהרון רובשקין | *בנו, ר' [[אברהם אהרון רובשקין]] - מחשובי חסידי חב"ד ב[[בורו פארק]], ומייסד מפעל הבשר הכשר הגדול בעולם | ||
*בנו, ר' גבריאל רובשקין | *בנו, ר' [[גבריאל רובשקין]]. | ||
* | *בתו, דאניא אשת ר' [[יחיאל מיכל רסקין]] | ||
*בתו, רחל אשת ר' [[ישראל דוכמן]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בנוול]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רובשקין]] | |||
[[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:08, 14 ביולי 2023
הרב שניאור זלמן יששכר געצעל רובשקין הלוי, (ראש חודש אלול תרנ"ט - כ"ד תמוז תשמ"ג) היה מעסקני חב"ד בנעוועל ובקראון הייטס וחבר ה'חברא קדישא' המקומי, שזכה לקירובים מהרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בר"ח אלול תרנ"ט לאביו ר' שלום בעיירה החסידית נעוועל, למשפחה חב"דית שורשית, שמתייחסת עד לצאצאי השל"ה הקדוש.
לאחר חתונתו התיישב במקום מגורי הוריו, ועל אף הגזירות והרדיפות מצד הממשל הסובייטי, התעקש להמשיך ללכת עם זקנו הארוך, ולהעניק לילדיו חינוך יהודי שורשי ולשלוח אותם ללמוד אצל ר' גרשון בער לוין ששימ כרב וגבאי באחד משלושת בתי הכנסת היחידם שהרוסים הותירו פתוחים מתוך העשרות שפעלו בעיירה לפני עליית הקומוניסטים לשלטון. באותה תקופה עבד לפרנסתו בחווה חקלאית קטנה יחד עם אביו, ותפעל בחשאי את מקווה הטהרה המחתרתי שנסגר על ידי השלטונות, ועסק בכך במסירות נפש לצד ידיו ר' שמואל ברזין.
בהמשך נסע לרגל עסקיו לעיירה אסצ'קוב שם התגורר באותו בנין עם הרב אברהם אליהו פלוטקין, והם הפכו לידידים בלב ונפש.
בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר החזית הגרמנית התקרבה לעברם, נמלט עם בני משפחתו לעומק רוסיה והתיישב כמו חסידים רבים אחרים בסמרקנד, ונותרו שם עד סיום המלחמה ולאחריה הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי תחת זהות פולנית בדויה, במבצע הידוע שנקרא לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', משם היגר לאוסטריה שם שהו חסידי חב"ד רבים שברחו מרוסיה, שם במחנה הוא היה חסיד חב"ד היחיד לו היה סידור (סידור תורה אור) לכן אדמו"ר הריי"ץ שלח סידורים לשאר החסידים ששהו במחנה באוסטריה, ר' געצל הצטער מאוד על-כך שלא זכה לקבל סידור מאת אדמו"ר הריי"ץ כשראה זאת ר' יצחק מאיר גרינברג הביא לו את הסידור שקיבל מאדמו"ר הריי"ץ. בסופו של המסע הגיעו לצרפת, ופתחו חנות לממכר בשר בכשרות מהודרת.
בשנת תשי"ג היגר עם בני משפחתו לארצות הברית והתיישב בקראון הייטס, שם נמנה על העסקנים החב"דיים והיה מחברי ה'חברא קדישא' של אגודת חסידי חב"ד, ובין השאר עסק גם במחנה גן ישראל שנוסד זמן קצר לאחר בואו.
לקראת חג הפורים תשכ"ט רכש יחד עם ילדיו עבור הרבי מגילה מהודרת שנכתבה על ידי הסופר ר' אליעזר צבי זאב צירקינד[1], שם אותה בתוך נרתיק מהודר מכסף, ושלח אותה לביתו הפרטי של הרבי.
כאשר הרבי לא יצא עם המגילה בליל פורים, היה הרב רובשקין מודאג, אך מאוחר יותר קיבל את ההודעה שהרבי מבקש לשלם עבור המגילה היות שלא רוצה להינות ממתנת חינם, והיות שהרבי אמר שהתשלום עבור המגילה הינו תנאי מוכרח, לקח את הכסף (בסכום של 36$), ותרם אותו מייד לקופת המרכז לעניני חינוך.
נפטר בכ"ד תמוז תשמ"ג, ועל שמו נוסד בית הכנסת 'ר' געצעל'ס שול', בפינת הרחובות פרזידנט וקינגסטון, במרתף בנין פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אברהם אהרון רובשקין - מחשובי חסידי חב"ד בבורו פארק, ומייסד מפעל הבשר הכשר הגדול בעולם
- בנו, ר' גבריאל רובשקין.
- בתו, דאניא אשת ר' יחיאל מיכל רסקין
- בתו, רחל אשת ר' ישראל דוכמן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח גליון 398 (שם גם מופיעה תמונתו)
הערות שוליים
- ↑ קודם לכן רכש מגילה כזו עבור עצמו, ולאחר שהראה אותה לסופר ר' ישעיה מטלין שהביע את התפעלותו ואמר שאפילו המגילה המהודרת של הרבי לא מגיעה לרמת ההידור והיופי שבמגילה זו, החליט להעניק לרבי מגילה זו, והזמין מהרב זירקינד מגילה נוספת עבור הרבי.