יואל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
 
(327 גרסאות ביניים של 82 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]
{{דמות
הרב '''יואל כהן''', נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]], מכהן כמשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], הרב כהן מפורסם  כ[[משפיע]]  המרכזי ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש ביותר לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=ר' יואל קאהן.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] – [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כ[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.
 
[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[מוסקבה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ה]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע: "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".
 
כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מ[[קנאה]] בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.
 
עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר א']] [[תרצ"ה]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].
 
החל משנת [[תרח"צ]] למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים.
 
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז', סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.
 
ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד ב-[[770]] אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני [[י' שבט]] [[תש"י]] אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.
 
ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר - בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.
 
ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.
 
==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]
 
מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי{{מקור}} ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.
 
ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}.
 
בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.
 
===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.
 
===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
 
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.


במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] ובגיל שמונה עשרה, ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרבי הריי"צ]]. כשהגיע ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.
===מאמרים מוגהים===
ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].
===פועלו===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
====חוזר====
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].
ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]] זו ההנחה הראשונה שהכין, ומכאן ואילך התחיל [[חוזר|לחזור]] על התוועדויותיו של הרבי. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]].


במסגרת תפקיד זה כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים ה' עד ט' בסט [[לקוטי שיחות]]. בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים. כן כתב את ההנחות למאמרי הרבי, החל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].
===ספר הערכים===
====ספר הערכים====
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. אותה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], גם הוא מה'[[חוזרים]]' של הרבי מלך המשיח.
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.
 
בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצון קודשו של הרבי}} כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה:
 
{{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם  בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}.
 
===משפיע ומחנך===
[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.
 
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'[[קבוצה]]'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] היה נוכח והתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך ל[[התקשרות]] ל[[רבי]].
 
במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].
 
בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[לייבל שפירא]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]] ועוד.
 
==פעילות ציבורית==
 
===מסעות בקרב גדולי תורה===
[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|בפגישה עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרון שטיינמן]]]]
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|בביקורו אצל הרב [[חיים קנייבסקי]]]]
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.
 
המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.
 
בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.
 
ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונות החרדית בארץ הקודש.
 
===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.
 
בהרבה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.
 
בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.
 
בהתוועדות [[פורים]] [[תשל"ט]], ניגנו ילדי טהרן ניגון על הפיוט [[יגדל א-להים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]. במהלך שירתם שאל הרבי את ר' יואל האם קלט את הניגון, באמרו: "אומרים עליך שביכלתך לקלוט ניגון"{{הערה|"מ'זאגט אז דו נעמסט איבער א ניגון". ניתן לשמוע בהקלטת השיחה מההתוועדות, בדקה 26:19.}}.
 
===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.
 
וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].
 
===דעותיו בענין משיח===
[[קובץ:Image (1).png|שמאל|ממוזער|ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]]]
 
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}.
 
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.


עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם עובד על עריכת ספרי החסידות שתחת אחריותו.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. אף שאין ספק כי הרבי הוא המשיח - משום שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב]{{קישור שבור}}, עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה, עם זאת עודד ושוחח על חשיבות הכרזת יחי ונימק זאת בכוחה הרוחני של ההכרזה{{הערה|ראו לדוגמה וידאו 'ר' יואל: יחי - ודאי שזה נכון' מתאריך י"ג שבט תשס"א בערוץ היוטיוב ליובאוויטש לעבט.}}, הוא אף חזר רבות על [[נבואת הגאולה]] של הרבי והדגיש את תוקפה{{הערה|ראו את עדותו של הרב [[יחי המלך המשיח מנחם מענדל עזגאווי]] בוידאו 'האם הרבי אמר ממש נבואה שהמשיח מגיע בקרוב? - הרה"צ יצחק מאיר מארגנשטערן שליט"א - ספר דבר מלכות' ביוטיוב דקה 20:21, הרב עזגאווי אף מתאר שר' יואל הקפיד לחזור על כך מדי שבת ומדי התוועדות (דקה 21:14 בוידאו).}}.


====משפיע ומחנך====
==סוף ימיו==
ר' יואל משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|בהתוועדויות הצוות ב[[חנוכה]] הוא נמצא}}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-[[770]]). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי ]]
עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.
מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].במסגרת זאת הוא מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].
====דיעותיו====
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא ה[[משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן}}.


לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]‏‏.
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל אדמו"ר הריי"צ]].
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי תורת החסידות אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז  ההסתלקות  הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]] וכי [[הרבי]] חי בגופו הגשמי{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20}}.


== ספריו ==
== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה לתורת החסידות 8 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' (עורך ראשי) - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים נותרו בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]].
* קונטרס '''גדרן של מצוות חוקים ומשפטים''' במשנתו של [[הרבי]] (עורך שותף יחד עם הרב [[דוד אולידורט]]), [[תשנ"ד]]{{הערה|נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת [[מעיינותיך]], [[תשפ"ב]].}}
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''שיעורים בתורת חב"ד''' - 2 כרכים.
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על-ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]].
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת [[מעיינות]].
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא.
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
*'''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]].
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* ''''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א ]] י"ל ע"י[[ מעיינותיך ]] [[תשע"ו]]
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי הרבנים [[מנחם מענדל ברוד]] ו[[משה מרינובסקי]] עבור מדור בשם זה ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הספר יצא לאור ב[[תשס"ה]] על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}. מהדורה חדשה ומתוקנת - על "תורה ומצוות" בשנת [[תשפ"ב]] בהוצאת [[מעיינותיך]] ובעריכה מחודשת של הרב ברוד, ונכלל בו הקונטרס "גדרן של מצוות חוקים ומשפטים".
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו. חלק א - [[תשע"ה]]. מהדורה חדשה עם הוספות, יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, [[תשפ"ב]]. חלק ב - [[תשפ"ב]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] והרב [[מאיר שלמה קפלן]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת - אלול [[תש"פ]], בעריכת ר' אברהם גולדשמיד
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג
*'''משולחנו של ר' יואל''' - הוצאת יחד [[תשפ"ב]], ליקוט מתוך הספרים "בדרכי החסידים"
*'''כולו אורה''' - הוצאת [[מעיינותיך]] [[תשפ"ג]], לקט שיחות שנמסרו על ידי ר' יואל ונערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל פלדמן (נתניה)|מנחם מענדל פלדמן]] עבור גיליונות [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1koc74Eob-zXIPAmbH3DYH4Qq_DLolvuD/view פירסום על הספרים בגיליון כי קרוב].}}
 
===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}.
* '''האמנתי כי אדבר (הוצאה ב')''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'.
* '''שמענו מר' יואל''' - בהוצאת [[חזק]], תשפ"א חודש לאחר פטירתו
 
== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', "[[תחיינו]]" גליון מס' 3, [[י' שבט]] [[תשע"ו]]
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' [[אלול]] [[תשפ"א]]
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44
*'''כל מילה שלו זעקה 'אין עוד מלבדו'''', שלום מגידמן, גליון [[שבועון כפר חב"ד]] מס' 1970 עמוד 49-57 {{*}} '''להיות חסיד''', ישראל שוחט ע' 60-65 {{*}} '''החוזר והפרופסור''', הרב שלום מגידמן, ע' 66-70.
*'''אור חוזר''' - מאמרי מחשבה נבחרים שאמר. מוסף מיוחד בעקבות פטירתו מתוך {{שבועון כפר חב"ד}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
;חזרות:
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}}  
*'''[https://anash.org/podcast-feeds-timely-chazaros-of-reb-yoel-kahn PODCAST]''' פודקאסט - הקלטות מה'חזרות' של ר' יואל כהן על התוועדויתיו ושיחותיו של הרבי {{אנש}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}  
;שיעורים:
* [http://video.chasidut.net/videos/load/hachozer שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר "חסידות נט" {{וידאו}}
* [https://www.chassidus.com/rebyoel/ שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר [[היכל מנחם]]
* [https://otzerhachassidus.com/play/?filter%5boz_presenter%5d%5b%5d=%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%94%d7%9f שיעורים], באתר [[אוצר החסידות]]
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', '''[https://files.anash.org/uploads/2022/08/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92.pdf חלק שלישי]''' מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
 
;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - {{שטורעם|}} {{שמע}} {{קישור שבור|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה תשרי תשע"ו}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}  
לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}
 
;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}
*[https://col.org.il/news/147061 כשהחוזר הרב יואל כהן עצר את הבחורים: "לא לערבב ניגונים"{{col}}]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_76.html ציונות, קנאות וחסידות: ר' יואל כהן במכתב לר' מענדל וועכטער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{תורת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפיעים]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]

גרסה אחרונה מ־23:38, 16 ביוני 2024

הרב יואל כהן
לידה ט"ז שבט תר"צ
מוסקבה, רוסיה
פטירה ו' מנחם אב תשפ"א
תפקידים נוספים חוזר ומשפיע
רבותיו כ"ק אדמו"ר הריי"צ וכ"ק אדמו"ר שליט"א

הרב יואל כהן (נהגה קאהן, ט"ז בשבט תר"צ – ו' במנחם אב תשפ"א), שימש כחוזר הראשי של הרבי ומשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים בחב"ד, וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ובמיוחד אצל חסידי פולין. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים

תולדות חיים

ר' יואל נולד בט"ז שבט תר"צ במוסקבה, לאביו הרב רפאל נחמן כהן. בשנת תרצ"ה יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה לארץ ישראל להתגורר ברמת גן. בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח הרבי עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע: "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

עלה לארץ ישראל בראש חודש אדר א' תרצ"ה. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו בארץ הקודש, בתל אביב ורמת גן.

החל משנת תרח"צ למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' משה גוראריה ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בליז'ינסקי ועוד מזקני החסידים.

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת פוניבז' ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב ברוך דב פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז', סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מאדמו"ר הריי"צ לבוא ללמוד ב-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט תש"י אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

בי"א שבט תש"י, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הרבי הריי"צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר - בעקבות הוראה שקיבל מהרבי, והתקשר לרבי.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת לובא לאה[1], בתו של ר' שניאור זלמן בוטמן. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

פעילותו התורנית

כחוזר

הרב כהן במלאכת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב 'הנחות' משיחותיו של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי הרש"ב התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי[דרוש מקור] ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל שימש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהתוועדות י"א שבט תשי"א פנה אליו הרבי וביקשו להכין "הנחה" ממאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי בחג השבועות תשי"ב לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מהמקווה. בשנת תשכ"ה בעקבות ההתעסקות בכתיבת ספר הערכים ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. הרבי דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו[2], בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' יהושע דובראווסקי חברים חדשים בוועד להפצת שיחות, והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל[3].

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ההתוועדות עם הרבי במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

ועד להפצת חסידות

ערך מורחב – ועד להפצת חסידות

בשנת תשי"א הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת תש"א, על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

לקוטי שיחות

ערך מורחב – ליקוטי שיחות

בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט לקוטי שיחות. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית חנה ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.

בעקבות תחילת עבודתו בעריכת ספר הערכים הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

מאמרים מוגהים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ"ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ספר המאמרים מלוקט.

ספר הערכים

הרב יואל כהן יחד עם הרב שלום חריטונוב, חברי מערכת ספר הערכים
ערך מורחב – ספר הערכים

בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב חיים שלום דובער ליפסקר שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב שלמה יוסף זוין על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"[4].

בין השנים תשמ"ג–תשמ"ה, דיבר הרבי בהתוועדות שבת פרשת לך לך על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים[5]. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו[6] כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה:

"בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא דזמן רב וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) העיקר חסר. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף שפשוטה היא: אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם בהפכו ממש: תביעה לבית דין ובנוגע לאיש מסוים, והאיש מחנך בדברי אלוקים חיים מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות ברבים: 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון שמעולם לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), מפורסם שבעידודי עוסק בכמה וכמה דברים ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו היפך הטבע בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו (לקוטי תורה אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע אף מילה אחת מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'".

משפיע ומחנך

ר' יואל מוסר שיעור לתמימים בזאל הקטן שב770 בשנים עברו

תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מז' אדר תשמ"ז כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם בהפכו ממש . . והאיש מחנך בדא"ח (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"[7].

ר' יואל שימש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, מסר שיעורים ב-770 והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'[8], כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב התמימים) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות לרבי.

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש, במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מחסידי פולין.

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב שלמה זרחי, הרב לייבל שפירא, הרב נחמן שפירא, הרב מענדל וכטר, הרב אלימלך צוויבל ועוד.

פעילות ציבורית

מסעות בקרב גדולי תורה

בפגישה עם הרב אהרון שטיינמן
בביקורו אצל הרב חיים קנייבסקי

בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם האדמו"ר מגור[9], האדמו"ר מבעלז[10] הרב חיים קנייבסקי (בפגישה זו השתתף גם הרב אברהם מנחם מענדל וכטר)[11], הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[12], עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב ברוך דב פוברסקי[13][דרוש מקור], הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ור"מ בישיבת פונביז'), ועוד[דרוש מקור].

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונות החרדית בארץ הקודש.

בעל מנגן

ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות, הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של ד' בבות וכיוצא בזה[14].

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' צבי הירש גנזבורג (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

בהתוועדות פורים תשל"ט, ניגנו ילדי טהרן ניגון על הפיוט יגדל אלוקים חי. במהלך שירתם שאל הרבי את ר' יואל האם קלט את הניגון, באמרו: "אומרים עליך שביכלתך לקלוט ניגון"[15].

סיפורי חסידים

ר' יואל (אוחז בתפילין) ב-770, אב תשע"ח

ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר שמועות וסיפורים הרב רפאל נחמן כהן, וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום.

דעותיו בענין משיח

החוזר הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר את בשורת הגאולה ואת מהותה ועניינה של התגלות הרבי כמלך המשיח

בשנת תנש"א בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו בשבועון כפר חב"ד אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש שבט תשנ"ב נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת[16].

בשנת תשנ"ג שימש כחבר במטה העולמי להבאת המשיח. בתקופה זו עסק בלהט בנושא פרסום זהות משיח, גאולה ויחי אדוננו, בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות לשבועון כפר חב"ד - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים[17].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק בפרסום זהות משיח. אף שאין ספק כי הרבי הוא המשיח - משום שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "ראוי להיות משיח")[18], טען כי אין לערוך תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי תורת החסידות אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה, עם זאת עודד ושוחח על חשיבות הכרזת יחי ונימק זאת בכוחה הרוחני של ההכרזה[19], הוא אף חזר רבות על נבואת הגאולה של הרבי והדגיש את תוקפה[20].

סוף ימיו

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' מאיר איטקין הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת תש"פ בפרוץ מגיפת הקורונה בשכונת קראון הייטס, נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי ו' במנחם אב תשפ"א השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת בבית העלמין מונטיפיורי סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

ספריו

לאחר פטירתו

לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר בית דין רבני חב"ד ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו[24].

לקריאה נוספת

  • השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל, "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו
  • ר' יואל יצר אנשים חדשים, שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29
  • ראש הישיבה של משנת החסידות - יצחק קפלן קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
  • חוזרים מספרים - (מענדי קורטס) שבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 44
  • כל מילה שלו זעקה 'אין עוד מלבדו', שלום מגידמן, גליון שבועון כפר חב"ד מס' 1970 עמוד 49-57  •  להיות חסיד, ישראל שוחט ע' 60-65  •  החוזר והפרופסור, הרב שלום מגידמן, ע' 66-70.
  • אור חוזר - מאמרי מחשבה נבחרים שאמר. מוסף מיוחד בעקבות פטירתו מתוך

קישורים חיצוניים

חזרות
  • PODCAST פודקאסט - הקלטות מה'חזרות' של ר' יואל כהן על התוועדויתיו ושיחותיו של הרבי קישור לאתר אנ"ש
שיעורים
מפרי עטו, והוצאה לאור
ראיונות, הרצאות ונאומים

לאחר פטירתו:

שונות
תורת הרבי
ספרי אדמו"ר שליט"א היום יום · לוח כיס יומי לילדים · הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים · לקוטי שיחות · ספר השיחות · אגרות קודש · דברי משיח · תורת מנחם התוועדויות · ספר המאמרים - פרשיות · ספר המאמרים - מלוקט · מעייני הישועה · המלך במסיבו · יין מלכות · דבר מלכות · רשימות
מכונים להדפסת והפצת תורת הרבי המכון להפצת תורתו של משיח · ועד כתבי קודש · ועד להפצת שיחות · ועד הנחות בלה"ק · ועד הנחות התמימים · היכל מנחם · ועד שיחות קודש · ועד שיחות באנגלית · מכון לוי יצחק · מרכז ההפצה ממש · מכון אנכ"י · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש (צפת) · סיכום מאמרי הרבי
חוזרים ומניחים יואל כהן · יעקב משה וולברג · יוסף וינברג · יוסף יצחק ג'יקובסון · סימון ג'יקובסון · דוד פלדמן · יעקב יהודה לייב אלטיין · דוד אולידורט · שלום חריטונוב · אפרים פישל דמיחובסקי · יוסף קרסיק · אפרים פיקרסקי · אברהם יצחק ברוך גרליצקי · צבי גרינבלט · אלימלך צוויבל · נחמן שפירא · דב מנחם דוברוסקין · יוסף הכט · שלום בער לויטין · חיים לוי יצחק גינזבורג · נחמן הולצברג

הערות שוליים

  1. ↑ ילידת ד' תמוז תרצ"ג.
  2. ↑ ש"פ תבא תשכ"ה.
  3. ↑ ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.
  4. ↑ מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי
  5. ↑ ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.
  6. ↑ כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד בד"צ קראון הייטס כרצון קודשו של הרבי
  7. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה קב
  8. ↑ יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות בי' שבט וי"ט כסלו היה נוכח והתוועד.
  9. ↑ ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי
  10. ↑ ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא
  11. ↑ ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה
  12. ↑ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן
  13. ↑ שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו
  14. ↑ הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)
  15. ↑ "מ'זאגט אז דו נעמסט איבער א ניגון". ניתן לשמוע בהקלטת השיחה מההתוועדות, בדקה 26:19.
  16. ↑ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' ישראל גרינברג.
  17. ↑ ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.
  18. ↑ קובץ משיח וגאולה – ב(הקישור אינו פעיל, י"א בסיוון ה'תשפ"ד), עמוד 12, 19-20.
  19. ↑ ראו לדוגמה וידאו 'ר' יואל: יחי - ודאי שזה נכון' מתאריך י"ג שבט תשס"א בערוץ היוטיוב ליובאוויטש לעבט.
  20. ↑ ראו את עדותו של הרב יחי המלך המשיח מנחם מענדל עזגאווי בוידאו 'האם הרבי אמר ממש נבואה שהמשיח מגיע בקרוב? - הרה"צ יצחק מאיר מארגנשטערן שליט"א - ספר דבר מלכות' ביוטיוב דקה 20:21, הרב עזגאווי אף מתאר שר' יואל הקפיד לחזור על כך מדי שבת ומדי התוועדות (דקה 21:14 בוידאו).
  21. ↑ נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת מעיינותיך, תשפ"ב.
  22. ↑ הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.
  23. ↑ פירסום על הספרים בגיליון כי קרוב.
  24. ↑ גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר א' תשפ"ב
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יואל_כהן&oldid=692267"