שמואל אלעזר שאולזון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (←משפחתו: תיקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות לאביו הרב אלתר חיים | נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות לאביו הרב אלתר פרץ חיים. למד בישיבות עץ חיים וכן ב[[ישיבת תורת אמת]]. יסד את חברת תהלים של חב"ד ברחבי ירושלים, | ||
בשנת ה'[[תש"ו]] התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון קול ישראל. בשנת ה'[[תשי"ד]] התחיל לעבוד במשרדי מרכז [[אגודת ישראל]] יחד עם ר' [[משה פרוש]] ובנו ר' [[מנחם פרוש]], ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'[[תשל"ג]] מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית [[ירושלים]] ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי. | בשנת ה'[[תש"ו]] התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון קול ישראל. בשנת ה'[[תשי"ד]] התחיל לעבוד במשרדי מרכז [[אגודת ישראל]] יחד עם ר' [[משה פרוש]] ובנו ר' [[מנחם פרוש]], ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'[[תשל"ג]] מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית [[ירושלים]] ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי. | ||
ר' שמואל | ר' שמואל היה חסיד חב"ד וצאצא לאחיו של אדמו"ר הזקן והיה מראשוני פעילי [[צא"ח]] בירושלים. היה כותב מאמרים רבים על [[חסידות חב"ד]] ופעולותיה בעיתונים השונים, ובעיתון המודיע פרסם סידרת מאמרים על הרבנים המשפיעים, הרב שמריהו נחום ששונקין, הרב ניסן הורביץ, והרב אלתר שימחוביץ מהם קיבל רבות, | ||
== יחוסו == | == יחוסו == | ||
מיוחס בן אחר בן ל[[בעל | מיוחס בן אחר בן ל[[בעל שארית יהודה]], רבי יהודה לייב - אח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר הצאצאים ע' 63}}. | ||
ביום [[כ"ח באדר]] [[תשמ"ט]], עברה אלמנתו יחד עם ביתה לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], ולאחר שהציגה את עצמה וביקשה ברכה אמר הרבי: {{ציטוטון|איר דערציילט איר מאל פון טאטן אדער זי וייס אליין. זי זאל גיין ווי ער האט געוואלט גיין -בדרכיו}} (תרגום חופשי: סיפרתם לה על האבא, או שהיא יודעת לבד? שתלך כפי שהוא רצה ללכת - בדרכיו). לאחר שפנו ללכת קרא לה הרבי בחזרה ואמר לה על ביתה שעמדה לידה: {{ציטוטון|זי וייס אז ער איז געווען א אייניקל פון אלטן רבין?}} (תרגום: היא יודעת שהוא היה צאצא של רבנו הזקן?). | |||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: [[חינוך]], עיריית ירושלים, [[אוניות]] בשבת, ועוד. | ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: [[חינוך]], עיריית ירושלים, [[אוניות]] בשבת, ועוד. | ||
כשהיה נוסע ל[[ארצות הברית]] | כשהיה נוסע ל[[ארצות הברית]], הקפיד להגיע ל[[התוועדות|התועדויות]] של הרבי. בשנת [[תשל"ו]] קרא לו הרבי בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: {{ציטוטון|דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?}} (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי{{הערה|[[טדי קולק]], ראש עיריית [[ירושלים]] אז}}){{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 231 עמוד 30-31}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו | *בנו אלתר פרץ [[חיים שאולזון]], רב בית כנסת בשכונת פלטבוש ועיתונאי. | ||
*בנו | *בנו אברהם ישראל שאולזון, סוחר. | ||
*בנו | *בנו יוסף קדיש שאולזון, מתווך. | ||
*בתו | *בתו בתיה קורנפיין. | ||
*בתו | *בתו מרים קניג. | ||
*בתו יהודית ניסלביץ אשת הרב [[חיים ניסלביץ']]. | |||
*בתו ברכה שטרן. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור זלמן לוין, '''אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים''' - תולדות נציג חב"ד בעיריית ירושלים הרב שמואל אלעזר שאולזון, [[שבועון בית משיח]] גיליון 231 עמוד 30-31 | |||
*[[תשורה]] מ[[חתונה|שמחת הנישואין]] של ר' מנחם מענדל דורון (בת-ים), [[כ"ב אלול]] [[תש"ע]] (בעריכת נכדו הרב [[לוי יצחק ניסילביץ']]). | *[[תשורה]] מ[[חתונה|שמחת הנישואין]] של ר' מנחם מענדל דורון (בת-ים), [[כ"ב אלול]] [[תש"ע]] (בעריכת נכדו הרב [[לוי יצחק ניסילביץ']]). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: חסידים | [[קטגוריה:נציגים חב"דיים ברשויות המקומיות]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|שאולזון, שמואל אלעזר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"מ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת שאולזון]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:07, 15 במאי 2024
העסקן החסידי ר' שמואל אלעזר שאולזון, (י"ט מנחם אב ה'תרפ"ה - כ"ז אלול ה'תש"מ), כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם אגודת ישראל.
תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים שבין החומות לאביו הרב אלתר פרץ חיים. למד בישיבות עץ חיים וכן בישיבת תורת אמת. יסד את חברת תהלים של חב"ד ברחבי ירושלים,
בשנת ה'תש"ו התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון קול ישראל. בשנת ה'תשי"ד התחיל לעבוד במשרדי מרכז אגודת ישראל יחד עם ר' משה פרוש ובנו ר' מנחם פרוש, ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'תשל"ג מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית ירושלים ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי.
ר' שמואל היה חסיד חב"ד וצאצא לאחיו של אדמו"ר הזקן והיה מראשוני פעילי צא"ח בירושלים. היה כותב מאמרים רבים על חסידות חב"ד ופעולותיה בעיתונים השונים, ובעיתון המודיע פרסם סידרת מאמרים על הרבנים המשפיעים, הרב שמריהו נחום ששונקין, הרב ניסן הורביץ, והרב אלתר שימחוביץ מהם קיבל רבות,
יחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיוחס בן אחר בן לבעל שארית יהודה, רבי יהודה לייב - אח אדמו"ר הזקן[1].
ביום כ"ח באדר תשמ"ט, עברה אלמנתו יחד עם ביתה לפני הרבי בחלוקת דולרים, ולאחר שהציגה את עצמה וביקשה ברכה אמר הרבי: "איר דערציילט איר מאל פון טאטן אדער זי וייס אליין. זי זאל גיין ווי ער האט געוואלט גיין -בדרכיו" (תרגום חופשי: סיפרתם לה על האבא, או שהיא יודעת לבד? שתלך כפי שהוא רצה ללכת - בדרכיו). לאחר שפנו ללכת קרא לה הרבי בחזרה ואמר לה על ביתה שעמדה לידה: "זי וייס אז ער איז געווען א אייניקל פון אלטן רבין?" (תרגום: היא יודעת שהוא היה צאצא של רבנו הזקן?).
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: חינוך, עיריית ירושלים, אוניות בשבת, ועוד.
כשהיה נוסע לארצות הברית, הקפיד להגיע להתועדויות של הרבי. בשנת תשל"ו קרא לו הרבי בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: "דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?" (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי[2])[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו אלתר פרץ חיים שאולזון, רב בית כנסת בשכונת פלטבוש ועיתונאי.
- בנו אברהם ישראל שאולזון, סוחר.
- בנו יוסף קדיש שאולזון, מתווך.
- בתו בתיה קורנפיין.
- בתו מרים קניג.
- בתו יהודית ניסלביץ אשת הרב חיים ניסלביץ'.
- בתו ברכה שטרן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן לוין, אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים - תולדות נציג חב"ד בעיריית ירושלים הרב שמואל אלעזר שאולזון, שבועון בית משיח גיליון 231 עמוד 30-31
- תשורה משמחת הנישואין של ר' מנחם מענדל דורון (בת-ים), כ"ב אלול תש"ע (בעריכת נכדו הרב לוי יצחק ניסילביץ').