יונה מפולוצק – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "המקובל " ב־"המקובל " |
מ החלפת טקסט – "נולד לאביו " ב־"נולד ל" |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד רבי '''יונה מפולוצק''' נולד | החסיד רבי '''יונה מפולוצק''' נולד לרבי אברהם. | ||
בהגיעו לעונת ה[[בר מצווה]] שלחו אביו אל הישיבות | בהגיעו לעונת ה[[בר מצווה]] שלחו אביו אל הישיבות ב[[וילנה]] ובבריסק. בבריסק השתדך עם אחד מגדולי הרבנים והיה שוקד בתורה. בהיותו כבן שלשים חזר ל[[פולוצק]] והיה אחד מראשי המתיבתא בישיבת פולוצק. שם התחבר אל החסיד ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[עזריאל סופר]], שהיה תלמיד מובהק של רבי [[יונתן טעפער]] - עושה כלי חרס וממקושרי ה[[בעל שם טוב]]. | ||
כשלמד כשלש שנים עם רבי [[עזריאל סופר]], נעשה ל[[חסיד]] נלהב והתקשר אל [[הבעל שם טוב]] ולאחר מכן אל הרב ה[[מגיד ממזריטש]]. | כשלמד כשלש שנים עם רבי [[עזריאל סופר]], נעשה ל[[חסיד]] נלהב והתקשר אל [[הבעל שם טוב]] ולאחר מכן אל הרב ה[[מגיד ממזריטש]]. | ||
בהיותו כבן שבעים וחמש, ראה בחלומו את ה[[בעל שם טוב]] ואת הרב המגיד ועל פיהם העתיק את מושבו לליאזנא | בהיותו כבן שבעים וחמש, בשנת [[תקל"ח]], ראה בחלומו את ה[[בעל שם טוב]] ואת הרב המגיד ועל פיהם העתיק את מושבו לליאזנא. | ||
חמש שנים תקל"ח [[תקמ"ב]] היה מגיד שיעור עיוני לפני האברכים הצעירים, ולאחר מכן, על פי בקשתו | חמש שנים, [[תקל"ח]]-[[תקמ"ב]], היה מגיד שיעור עיוני לפני האברכים הצעירים, ולאחר מכן, על פי בקשתו מ[[רבינו הזקן]], הפסיק אמירת השיעורים כי נפשו חשקה בתורה ועבודה לעצמו. | ||
== אביו == | == אביו == | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
רבי [[זלמן מלוצק]], רבי [[שלמה מבאיעוו]] ורבי [[יונה מפולוצק]] - שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום [[י"ח אלול תק"ה]], יום הולדתו של רבנו הזקן, ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב "זה ינחמנו" שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה. | רבי [[זלמן מלוצק]], רבי [[שלמה מבאיעוו]] ורבי [[יונה מפולוצק]] - שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום [[י"ח אלול תק"ה]], יום הולדתו של רבנו הזקן, ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב "זה ינחמנו" שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה. | ||
ב[[שבת]] פרשת תבא בסעודה אמר ה[[בעל שם טוב]] תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. ב[[כ"ה אלול]] ציווה הבעל שם טוב לערוך סעודה ואמר [[תורה]] על הכתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". | ב[[שבת]] [[פרשת תבא]] בסעודה אמר ה[[בעל שם טוב]] תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. ב[[כ"ה אלול]] ציווה [[הבעל שם טוב]] לערוך סעודה ואמר [[תורה]] על הכתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". | ||
וביום ה[[שבת]] פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב "שוש אשיש בהוי'", והיה ב[[שמחה]] רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר. | וביום ה[[שבת]] פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב "שוש אשיש בהוי'", והיה ב[[שמחה]] רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר. | ||
לאחר מכן הודיע ה[[בעל שם טוב]] ל[[מגיד ממזריטש]] כל זאת, והוא הודיע זאת ל[[אדמו"ר הזקן]]; ה[[שמחה]] הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], לכן הודיעו [[המגיד]] כל המעשה. | לאחר מכן הודיע ה[[בעל שם טוב]] ל[[מגיד ממזריטש]] כל זאת, והוא הודיע זאת ל[[אדמו"ר הזקן]]; ה[[שמחה]] הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], לכן הודיעו [[המגיד]] כל המעשה{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' קס.}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''' חלק ו' עמ' 45. | *'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''' חלק ו' עמ' 45. | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 109-110. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||