אזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]]. | [[קובץ:ברכת כהנים בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|[[הכותל המערבי]], בו פשו במשך השנים אזובי קיר]] | ||
ה'''אזוב''' הוא הקטן שבצמחים לעומת ה[[ארז]] שהוא הגדול שב[[צומח]]{{הערה|1=כך גם ב[[גמרא]], מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:{{ציטוט|תוכן=אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?}}, [[מסכת מועד קטן]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=25b&format=pdf דף כ"ה עמוד ב']}}. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]]. | |||
כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת | כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]). | ||
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | ||
== בקיום המצוות == | == בקיום המצוות == | ||
בקיום המצוות נעשה שימוש מספר פעמים באזוב: ב[[קרבן פסח|פסח מצרים]], צוו [[עם ישראל]] לתת מן [[דם]] הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב{{הערה|[[חומש שמות]], פרק י"ב פסוק כ"ב:{{ציטוטון|וּלְקַחְתֶּם '''אֲגֻדַּת אֵזוֹב'''...}}}}. גם בטומאת מת מזים את מי החטאת ושורפים את ה[[פרה אדומה|פרה האדומה]] יחד עם אזוב{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו':{{ציטוטון|וְלָקַח הַ[[כהן|כֹּהֵן]] עֵץ [[ארז|אֶרֶז]] '''וְאֵזוֹב'''...}}}}. האזוב משמש כחלק מתהליך הטהרב מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח:{{ציטוטון|וְ'''לָקַח אֵזוֹב''' וְטָבַל בַּ[[מים|מַּיִם]]...}}}}, כמו גם מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק ד' (השימוש בפסוק י"ד):{{ציטוטון|וְעֵץ [[ארז|אֶרֶז]] וּשְׁנִי תוֹלַעַת '''וְאֵזֹב'''}}}}. הטעם לכך שצריך המצורע לקחת דווקא אזוב יחד עם הארז, הוא בכדי ללמדו כי עליו להיות ב[[ענווה]] ולא ב[[גאווה|התנשאות]]. | |||
==מקורות לעיון== | |||
==מקורות לעיון | |||
*[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'. | *[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:צומח]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
האזוב הוא הקטן שבצמחים לעומת הארז שהוא הגדול שבצומח[1]. ושניהם רומזים לבחינת המדות שבאצילות, בחינת ז"א.
כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת דומם).
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך הנבראים, שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.
בקיום המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקיום המצוות נעשה שימוש מספר פעמים באזוב: בפסח מצרים, צוו עם ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב[2]. גם בטומאת מת מזים את מי החטאת ושורפים את הפרה האדומה יחד עם אזוב[3]. האזוב משמש כחלק מתהליך הטהרב מטומאת מת[4], כמו גם מטהרת המצורע[5]. הטעם לכך שצריך המצורע לקחת דווקא אזוב יחד עם הארז, הוא בכדי ללמדו כי עליו להיות בענווה ולא בהתנשאות.
מקורות לעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורה אור מד. ב', לקוטי תורה במדבר נז. ג' ס. ד'.
הערות שוליים
- ↑ כך גם בגמרא, מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:
, מסכת מועד קטן דף כ"ה עמוד ב'אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?
- ↑ חומש שמות, פרק י"ב פסוק כ"ב:"וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב..."
- ↑ חומש במדבר פרק י"ט פסוק ו':"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב..."
- ↑ חומש במדבר פרק י"ט פסוק י"ח:"וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם..."
- ↑ חומש ויקרא פרק י"ד פסוק ד' (השימוש בפסוק י"ד):"וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב"