שלמה זלמן לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
||
| (153 גרסאות ביניים של 62 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:זלמאען לאנדא.png|ממוזער|הרב זלמן לנדא]] | ||
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ושליח הרבי ו[[משפיע]] אנ"ש ב[[רעננה]] ו[[בני ברק]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:זלמן לאנדע.jpg|ממוזער|הרב זלמן לנדא בהתוועדות חסידית]] | |||
נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים. | |||
בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי. | |||
לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה ב[[ליובאוויטש]] (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת. | |||
בשנת [[תשל"ז]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שייסדו של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]], ו[[חיים שלמה דיסקין]]. שם פעל רבות וקירב רבים ל[[חסידות חב"ד]] וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י"א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל"ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון [[המזכירות]]. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב [[משה לנדא]] (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי ('''ובפרהסיא''' וכו') '''מכבר''' שעל פי מאמר חז"ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחוץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה}}{{הערה|מקדש מלך ח"א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש"ס}}. | |||
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | |||
היה בקשר הדוק עם סבו הרב [[יעקב לנדא]], שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב"ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס ל{{ה|רבי הרש"ב}} נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"... | |||
בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת [[ספר הליקוטים]], שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על "ועד התהלוכות" מטעם [[צא"ח]]. | |||
[[נישואין|נשא]] את מרת חיה בילא בת למשפחת הרב [[אשר וילהלם]] ורעייתו מרת זיסל חנה בשנת [[תשמ"ה]]. עוד קודם לכן התמנה בתור 'אלטערע בחור' (בחור מבוגר) בהסכמת ובברכת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים ל[[חסידות חב"ד]] וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ו[[שליח|שלוחים]] ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד ורבה של הונגריה הרב [[ברוך אוברלנדר]]. | |||
ייסד שיעורי [[חסידות]] בימי [[חול המועד]] בבני ברק, ב"בית הכנסת פאג"י ע"ש חיסדא" והביא את הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק ירושלים]] והרב [[יוסף יצחק אופן]] שמסרו שיעורים למעלה מ-35 שנה. | |||
הקים יחד עם הרב [[שניאור זלמן גפני]] כולל לחסידות בבני ברק במסגרת "[[כולל חמ"ש]]", בברכת ועידוד [[הרבי]] וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב"דיים למהדרין. | |||
לאחר מכן שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית. | |||
במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו בבני ברק. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
בשנת [[תשע"ט]], עם פתיחתה של תומכי תמימים [[רעננה]] התמנה לשמש כמשפיע בה, לצד היותו [[משפיע]] ורב קהילת חב"ד בעיר באותו עשור. | |||
בשנת [[תש"פ]] התמנה כמשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, | *אחיו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רבה של [[בני ברק]]. | ||
*חתנו, | *בנו, הרב יעקב לנדא - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. | ||
*בנו | *חתנו, הרב [[ינון הכהן רוט]] - ר"מ המכינה לישיבה ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[ביתר עלית]]. | ||
*בנו, | *בנו הרב [[חיים דוד לנדא]], מורה בתלמוד תורה, [[קרית מלאכי]]. | ||
*בנו, הרב יוסף יצחק לנדא פעיל ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/10/blog-post_15.html התוועדות של הרב זלמן לנדא על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_20.html התפילה בראי החסידות: תוכנית וידאו מיוחדת של שעה וחצי עם הרב זלמן לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}} | {{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]] | [[קטגוריה:קבוצה תש"מ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | [[קטגוריה:משפחת לנדא]] | ||
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור ישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:26, 22 באוקטובר 2024
הרב שלמה זלמן לנדא (יליד שנת תשי"ט, 1959) הינו משפיע ראשי בתומכי תמימים באר שבע ושליח הרבי ומשפיע אנ"ש ברעננה ובני ברק.
תולדות חייםעריכה
נולד בכ"ח תמוז תשי"ט בבני ברק לאביו הרב משה יהודה לייב לנדא ולאמו מרת מרים.
בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי.
לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' מנחם מנדל פוטרפס שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת.
בשנת תשל"ז נמנה על קבוצת התלמידים השלוחים שייסדו של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, אברהם משה, לוי יצחק גינזבורג, אלתר בצלאל קופצ'יק, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין, וחיים שלמה דיסקין. שם פעל רבות וקירב רבים לחסידות חב"ד וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י"א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל"ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון המזכירות. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב משה לנדא (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: "נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי (ובפרהסיא וכו') מכבר שעל פי מאמר חז"ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחוץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה"[1].
לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
היה בקשר הדוק עם סבו הרב יעקב לנדא, שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב"ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...
בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת ספר הליקוטים, שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על "ועד התהלוכות" מטעם צא"ח.
נשא את מרת חיה בילא בת למשפחת הרב אשר וילהלם ורעייתו מרת זיסל חנה בשנת תשמ"ה. עוד קודם לכן התמנה בתור 'אלטערע בחור' (בחור מבוגר) בהסכמת ובברכת הרבי לתפקיד משפיע בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, ובשנים יותר מאוחרות התמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים לחסידות חב"ד וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ושלוחים ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד ורבה של הונגריה הרב ברוך אוברלנדר.
ייסד שיעורי חסידות בימי חול המועד בבני ברק, ב"בית הכנסת פאג"י ע"ש חיסדא" והביא את הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק ירושלים והרב יוסף יצחק אופן שמסרו שיעורים למעלה מ-35 שנה.
הקים יחד עם הרב שניאור זלמן גפני כולל לחסידות בבני ברק במסגרת "כולל חמ"ש", בברכת ועידוד הרבי וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב"דיים למהדרין.
לאחר מכן שימש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק בראשות הרב חנניה יוסף אייזנבך. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית.
במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם האדמו"ר מפינסק קרלין חסידות בביתו בבני ברק.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
בשנת תשע"ט, עם פתיחתה של תומכי תמימים רעננה התמנה לשמש כמשפיע בה, לצד היותו משפיע ורב קהילת חב"ד בעיר באותו עשור.
בשנת תש"פ התמנה כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים באר שבע.
משפחתועריכה
- אחיו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, רבה של בני ברק.
- בנו, הרב יעקב לנדא - ר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
- חתנו, הרב ינון הכהן רוט - ר"מ המכינה לישיבה בתלמוד תורה חב"ד ביתר עלית.
- בנו הרב חיים דוד לנדא, מורה בתלמוד תורה, קרית מלאכי.
- בנו, הרב יוסף יצחק לנדא פעיל בצא"ח כפר חב"ד
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ מקדש מלך ח"א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש"ס