אייזיק שוויי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משפיע," ב־"משפיע,")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(30 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזיק שוויי בצעירותו]]
[[קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אייזיק שוויי]]
הרב '''אייזיק שוויי''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]]) היה [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] החב"דית ב[[מונטריאול]], ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיר.
הרב '''אייזיק שוויי''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרצ"ג]] [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]]) היה [[רב]] בקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]], ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיר.
[[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אייזיק שוויי (משמאל) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אהרון יעקב שוויי]] (במרכז)]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב אייזיק נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרצ"ג]] ב[[פינלנד]]{{הערה|1=בעיר אבו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, והיוותה חלק מתחום המושב בו הורשו היהודים להתגורר.}}, להוריו הרב [[מרדכי אליהו שווי]], ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש{{הערה|1=סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.}}{{הערה|1=משפחתו היתה מגזע [[רש"י]], ונקראה על שם עירו של [[רש"י]] - טרויש.}}.
הרב אייזיק נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרצ"ג]] ב[[פינלנד]]{{הערה|1=בעיר אובו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת [[רוסיה]], ובעקבות כך הגיעו לשם גם יהודים.}}, להוריו הרב [[מרדכי אליהו שווי]], ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש{{הערה|1=סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.}}{{הערה|1=משפחתו הייתה מגזע [[רש"י]], ונקראה על שם עירו של רש"י - טרויש.}}.


בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כ[[רב מורה הוראה]] עד לשנת [[ת"ש]]. בילדותו היה נתון בעמקי אזור [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.
בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כ[[רב מורה הוראה]] עד לשנת [[ת"ש]]. בילדותו היה נתון בעמקי אזור [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.


רק בשנת [[תש"ד]], בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית ב[[סמרקנד]] שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
רק בשנת [[תש"ד]], בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית ב[[סמרקנד]] שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.
שורה 14: שורה 15:
בשנת [[תשי"א]] היגר ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ובשנת [[תשט"ז]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת התלמידים.
בשנת [[תשי"א]] היגר ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ובשנת [[תשט"ז]] התמנה כ[[משגיח]] בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת התלמידים.


בשנת [[תשי"ח]] התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב [[חייקל חנין]], וזכה ש[[הרבי]] ישמש כ[[מסדר קידושין]] ב[[חתונה#חופה|חופתו]].
בשנת [[תשי"ח]] התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב [[חייקל חנין]], וזכה ש[[הרבי]] ישמש כ[[מסדר קידושין]] ב[[חופה|חופתו]].


==עסקנות ציבורית==
==עסקנות ציבורית==
לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת [[הרבי]], התמנה בשנת [[תשכ"ב]] כחבר בועד הרבנים בעיר.
לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת [[הרבי]], התמנה בשנת [[תשכ"ב]] כחבר בועד הרבנים בעיר.


היה ממייסדי סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' לנערות, ועמד בראש [[מחנה קיץ|מחנות הקיץ]] לילדים.
היה ממייסדי סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך '[[בית רבקה (מונטריאול)|בית רבקה]]' לנערות, ועמד בראש [[מחנה קיץ|מחנות הקיץ]] לילדים.


בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני [[טהרת המשפחה|שמירת הטהרה]].
בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני [[טהרת המשפחה|שמירת הטהרה]].


מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק '[[מיהו יהודי]]', ב[[שלימות הארץ|שמירת גבולות ארץ הקודש]], וב[[הפצת יהדות]] במקומות נוספים.
מצודתו הייתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק '[[מיהו יהודי]]', ב[[שלימות הארץ|שמירת גבולות ארץ הקודש]], וב[[הפצת יהדות]] במקומות נוספים.


== מחלתו ==
== מחלתו ==
באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק {{ציטוטון|ימנה [[משפיע]]}}{{הערה|הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של "[[עשה לך רב]]" מ[[תשמ"ז]]}}. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, ב[[קבלת עול]] מינה מיד [[משפיע]], את הרב [[איצ'ה שפרינגר]]. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי ה[[משפיע]], בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב "אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום". ה[[נס]] קרה והמחלה נעלמה.
באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק {{ציטוטון|ימנה [[משפיע]]}}{{הערה|הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של "[[עשה לך רב]]" מ[[תשמ"ז]]}}. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, ב[[קבלת עול]] מינה מיד [[משפיע]], את הרב [[איצ'ה שפרינגר]]. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי המשפיע, בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב "אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום". ה[[נס]] קרה והמחלה נעלמה.


לאחר מספר שנים, בשנת [[תשמ"ז]], חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטריאול. זמן קצר לפני פטירתו שהה ר' [[שלום בער גנזבורג]] בחדרו של הרבי ושוחחו על עניין מסוים ובין הדברים הזכירו את הרב שווי. הרבי הגיב: {{ציטוטון|ר' אייזיק, אן '''אלטער חסידישער רב''', א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!|ר' אייזיק, רב חסידי '''זקן''', [[תמים]], אף לו הם אינם מקשיבים?!}}. היה זה כשהרב שווי היה בגיל 53.
לאחר מספר שנים, בשנת [[תשמ"ז]], חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטריאול. זמן קצר לפני פטירתו שהה ר' [[שלום בער גנזבורג]] בחדרו של הרבי ושוחחו על עניין מסוים ובין הדברים הזכירו את הרב שווי. הרבי הגיב: {{ציטוטון|ר' אייזיק, אן '''אלטער חסידישער רב''', א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!|ר' אייזיק, רב חסידי '''זקן''', [[תמים]], אף לו הם אינם מקשיבים?!}}. היה זה כשהרב שווי היה בגיל 53.
שורה 37: שורה 38:
* [[אהרון יעקב שוויי]] - [[מרא דאתרא]] בשכונת [[קראון הייטס]].
* [[אהרון יעקב שוויי]] - [[מרא דאתרא]] בשכונת [[קראון הייטס]].


'''בנותיו:'''
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב [[יהושע בנימין רוזנפלד]] - שלוחי הרבי בבגוטה, קולומביה
*רבקה רוזנפלד (אשת הרב יהושע בנימין).
*בתו מרת חנה שרה, רעיית הרב [[יוסף יצחק שפלטר]] - [[קראון הייטס]].
*חנה שרה שפלטר (אשת הרב יוסף יצחק), [[קראון הייטס]].


==ספריו==
==ספריו==
לאחר פטירתו, הורה [[הרבי]] להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
לאחר פטירתו, הורה [[הרבי]] להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]].


חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב [[אהרון יעקב שווי]], ויצאו לאור בשם '[[כתבי ר' אייזיק]]':שי"ל בשתי כרכים וגם י"ל ספר בכריכה דקה על מסכת בבא מציעא (חומר נוסף בעריכה).
חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב [[אהרון יעקב שווי]], ויצאו לאור בשם '[[כתבי ר' אייזיק]]':שי"ל בשתי כרכים וגם י"ל ספר בכריכה דקה על מסכת [[בבא מציעא]] (חומר נוסף בעריכה).


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
* הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 54: שורה 54:
{{מיון רגיל: שוויי אייזיק}}
{{מיון רגיל: שוויי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת חנין]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת שוויי]]

גרסה אחרונה מ־12:40, 13 באוקטובר 2024

הרב אייזיק שוויי

הרב אייזיק שוויי (כ"ג תשרי תרצ"גכ"ו אייר תשמ"ח) היה רב בקהילה החב"דית במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר.

הרב אייזיק שוויי (משמאל) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב אהרון יעקב שוויי (במרכז)

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אייזיק נולד בשמחת תורה תרצ"ג בפינלנד[1], להוריו הרב מרדכי אליהו שווי, ואמו מרת בוניא, ונקרא על שם סב אביו, הרב אייזיק טריוואש[2][3].

בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כרב מורה הוראה עד לשנת ת"ש. בילדותו היה נתון בעמקי אזור המלחמה העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.

רק בשנת תש"ד, בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג, ולאחר מכן בברינואה שבצרפת.

תומכי תמימים מונטריאול[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"א היגר למונטריאול שבקנדה, ובשנת תשט"ז התמנה כמשגיח בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר לחינוך והדרכת התלמידים.

בשנת תשי"ח התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב חייקל חנין, וזכה שהרבי ישמש כמסדר קידושין בחופתו.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת הרבי, התמנה בשנת תשכ"ב כחבר בועד הרבנים בעיר.

היה ממייסדי סניף צעירי אגודת חב"ד במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך 'בית רבקה' לנערות, ועמד בראש מחנות הקיץ לילדים.

בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני שמירת הטהרה.

מצודתו הייתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק 'מיהו יהודי', בשמירת גבולות ארץ הקודש, ובהפצת יהדות במקומות נוספים.

מחלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

באמצע שנותיו חלה במחלה הידועה, וכתב מכתב לרבי לבקשת ברכה. הרבי השיב לו על פתק "ימנה משפיע"[4]. למרות שלא הובן הקשר בין הבקשה למענה, בקבלת עול מינה מיד משפיע, את הרב איצ'ה שפרינגר. לאחר המינוי סיפר הרב שווי לרב שפרינגר את הסיבה למינוי המשפיע, בהוראת הרבי בקשר למחלתו. איצ'ה מיד הגיב "אם כך, זה לא שום דבר, אין לך כלום". הנס קרה והמחלה נעלמה.

לאחר מספר שנים, בשנת תשמ"ז, חלה שוב במחלה ממנה נפטר. יש המקשרים את מחלתו עם מחלוקת שהתעוררה בעניינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטריאול. זמן קצר לפני פטירתו שהה ר' שלום בער גנזבורג בחדרו של הרבי ושוחחו על עניין מסוים ובין הדברים הזכירו את הרב שווי. הרבי הגיב: "ר' אייזיק, אן אלטער חסידישער רב, א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!" (ר' אייזיק, רב חסידי זקן, תמים, אף לו הם אינם מקשיבים?!). היה זה כשהרב שווי היה בגיל 53.

נפטר בערב שבת קודש פרשת בהר-בחוקותי, כ"ו אייר תשמ"ח, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו-יורק, בסמיכות מקום לאוהל הרבי הריי"צ.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו:

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו, הורה הרבי להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים קה"ת.

חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב אהרון יעקב שווי, ויצאו לאור בשם 'כתבי ר' אייזיק':שי"ל בשתי כרכים וגם י"ל ספר בכריכה דקה על מסכת בבא מציעא (חומר נוסף בעריכה).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעיר אובו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, ובעקבות כך הגיעו לשם גם יהודים.
  2. סבתו, מרת חנה שרה, אימו של אביו, גרה בשעת לידתו בדווינסק שבלטביה, וכאשר שמעה על הולדת נכדה, התאמצה והזדרזה להגיע למקום הברית, על מנת לקיים את צוואת אביה שנגלה אליה בחלום, והורה לה לדאוג שהרך הנולד ייקרא על שמו.
  3. משפחתו הייתה מגזע רש"י, ונקראה על שם עירו של רש"י - טרויש.
  4. הוראה זו אליו הייתה עוד קודם ההוראה של "עשה לך רב" מתשמ"ז