שנה מעוברת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בני ישראל מונים את ימי החודש לפי הירח{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוכה כט, א: {{ציטוטון|ישראל דומין ללבנה ומונין ללבנה}}.}}, שמסיים להקיף את כדור הארץ פעם בשלושים יום{{הערה|חישוב מדוייק מגלה שהירח מסיים את סיבובו בפחות משלושים יום, ולצורך כך בלוח השנה היהודי ישנם חודשים חסרים וחודשים מלאים, כשחודש מלא כולל שלוש יום, וחודש חסר - עשרים ותשע יום.}}, ומונים את ימי השנה לפי השמש, המסיימת להקיף את כדור הארץ פעם ב-365 ימים, דבר שיוצר מידי שנה הפרש של 11 ימים.
-היות שהתורה מצווה על בני ישראל {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים טז, א.}}, היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את [[חג הפסח]] דווקא במזג אוויר של אביב{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א.}}, מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם בשלוש שנים חודש נוסף בן שלושים יום, כדי להשוות את מעגל השמש ומעגל הירח.
+היות שהתורה מצווה על בני ישראל {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים טז, א.}}, היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את [[חג הפסח]] דווקא במזג אוויר של אביב{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א.}}, מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם ב2-3 שנים חודש נוסף בן שלושים יום, כדי להשוות את מעגל השמש ומעגל הירח.
 ===עיבור השנה===
-כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והיתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשיובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע.
+כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע.
-עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}}.
+עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|את המחזורים של 19 שנה מחשבים מבריאת העולם, כך שלדוגמא בשנת י"ט לבריאה נגמר מחזור, וכן בשנת ה'ת"ש נגמר מחזור כך שבשנת ה'תש"א התחיל מחזור חדש}}{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}} (מתחילת המחזור מעברים את השנים: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19{{הערה|השנים האלו נקראות גו"ח אדז"ט}}).
-עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יצטרך לחגוג את בר המצווה שלו בחודש השני.
+עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יתחייב במצוות בחודש השני.
 בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים ב[[שבת]] אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ===תיקון לקנאת הלבנה===
-[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע הקנאה הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, וע"י השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים.
+[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע ה[[קנאה]] הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, ועל ידי השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים.
 ===פורים קטן ופורים גדול===
-במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך יחד עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה"..
+במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה"..
-===שישים יום של שמחה===
+===שישים ימי שמחה===
 קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]==
-בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי:
+בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view ביטול שנה מעוברת]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 82.}}, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי ע"י עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}}
 וכן בשיחת מוצאי ז' אדר ראשון [[תשנ"ב]] אמר הרבי:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם בזה מיתוסף בשנת העיבור, כיון שאז התשוקה והציפיה לחודש [[ניסן]] היא שלא בערך! וכמובן בפשטות שכאשר צריכים לחכות ולצפות לענין מסוים במשך שישים יום (כמו שהציפיה לניסן בשנה זו היא במשך שישים יום), אזי התשוקה היא שלא בערך לגמרי לגבי התשוקה שישנה כאשר הציפיה היא במשך שלושים יום!}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם בזה מיתוסף בשנת העיבור, כיון שאז התשוקה והציפיה לחודש [[ניסן]] היא שלא בערך! וכמובן בפשטות שכאשר צריכים לחכות ולצפות לענין מסוים במשך שישים יום (כמו שהציפיה ל[[ניסן]] בשנה זו היא במשך שישים יום), אזי התשוקה היא שלא בערך לגמרי לגבי התשוקה שישנה כאשר הציפיה היא במשך שלושים יום!}}
-הרבי גם האריך, בפן ההלכתי, לבאר איך יתכן לבטל את [[חודש אדר]] בשנה זו, למרות החשבון הקבוע, כי אם מקדשים את הירח על פי הראיה ממילא לא מתחשבים בחשבון הקבוע של הלוח, והרבי אף אמר שאפשר לקדש את הראיה גם בזמן ה[[גלות]], על ידי ש[[בית דין]] שהינו "בר סמכא" יחדש את ענין ה[[סמיכה]] (לפי הדעה שלא צריך שהסמיכה מוכרחת להיות בהמשך אחד) ויקדשו על פי הראיה.
+הרבי גם האריך, בפן ההלכתי, לבאר איך ייתכן לבטל את [[חודש אדר]] בשנה זו, למרות החשבון הקבוע, כי אם מקדשים את הירח על פי הראיה ממילא לא מתחשבים בחשבון הקבוע של הלוח, והרבי אף אמר שאפשר לקדש את הראיה גם בזמן ה[[גלות]], על ידי ש[[בית דין]] שהינו "בר סמכא" יחדש את ענין ה[[סמיכה]] (לפי הדעה שלא צריך שהסמיכה מוכרחת להיות בהמשך אחד) ויקדשו על פי הראיה.
 לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב יחיאל הררי [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2299 תמימות היא המסר הפנימי העיקרי של שנה מעוברת] - {{חב"ד בישראל|}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:זמן]]