ועד להפצת שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " פורים " ב־" פורים ")
אין תקציר עריכה
 
(95 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ועד להפצת שיחות''' תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה|מוגהות]] של [[הרבי]], הועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים.
'''ועד להפצת שיחות''' הינו מכון [[הוצאה לאור]] העוסק בעריכת, הדפסת והפצת [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]].


== הקמת הועד ומהותו ==
מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
 
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בשנת [[תשי"א]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.
== הקמת הוועד ומהותו ==
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[זלמן חאנין]] ור' [[יונתן האקנר]] עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת [[תש"י]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי{{הערה|שם=מני|[[ימי בראשית (ספר)|ספר ימי בראשית]], עמוד 222.}}, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.


מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').
מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').


בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על-ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על-ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.
בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.


כאשר הכניסו דוגמא לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[שערי הספרים של רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על-ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד.
כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת {{הערה|במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד}}.


ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל"ז]].
ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד{{מקור}} עד שנת [[תשל"א]].


== הוצאה לאור ==
== הוצאה לאור ==
[[קובץ:[[התוועדות]] לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
פעילותו השוטפת העיקרית של הועד התמקדה בהכנת חוברות ה[[לקוטי שיחות]] להגהת הרבי, ולאחר מכן הדפסתן והפצתן בכל רחבי העולם. לאחר שהצטבר חומר מספיק עבור ספר, הדפיס הועד את ספרי ה[[לקוטי שיחות]] על סדר [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]]. לאחר שהחל הרבי להגיה את [[מאמר]]יו, הוציא הועד לאור את [[ספר המאמרים מלוקט]] המאגד את המאמרים המוגהים. ומאז ועד היום הוועד הוא המוציא לאור והמדפיס הרשמי את תורתו ה[[מוגה|מוגהת]] של הרבי.
הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].
 
[[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].
 
בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי [[קה"ת]] לאור{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד].}}.
 
אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הוועד בהדפסת חוברות ה[[לקוטי שיחות]] והפצתן - כשהן מצולמות מתוך הספרים הקיימים, פעילות שרוכזה בעיקר על ידי הרב [[שלום יעקבסון]] והרב [[יוסף יצחק שגלוב]]. החל משנת [[תשפ"א]] מדפיס הועד גם חוברת מוקלדת מחדש. אחרי פטירת הרב יעקבסון פסקה הפקת החוברת המצולמת. בסוף החוברת מופיע קטע מספר [[בשורת הגאולה]] השייך לאותו השבוע ו[[אגרות קודש|מכתב]] מתאים מתוך ההוספת לכרכי לקוטי שיחות. החוברות מועלות מידי שבוע לאתר הבית של הוועד{{הערה|[https://www.esicha.org/likkut/ החוברת השבועית באתר הוועד].}}.
 
== חברי הוועד ==
מנהל הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. חברי המערכת הם הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. בשנים עברו היו חברים בועד הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]] והרב [[אריה לייב קפלן]]. שותפים לעריכה: הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. לעיתים סייע גם הרב [[דוד אולידורט]]. הרב [[שלום יעקובסון]] היה מנהל הוועד ביחד עם הרב חאנין, עד לפטירתו בשנת [[תשפ"א]].
 
הגהה של האידית היה על ידי ר' [[היישקע דובראווסקי]].
 
הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.


== חברי הועד ==
בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], והרב [[דוד אולידורט]]. חברים נוספים של הוועד, והממונים על ההוצאה לאור הם הרבנים [[שניאור זלמן חנין]] והרב [[שלום יעקבסון]].


הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
מנהלי ההדפסה כיום הם ר' [[יוסי כהן (ועד להפצת שיחות)|יוסי כהן]], ואחיו ר' [[עמוס מנחם כהן]].


== הספרים שבהוצאת הועד ==
==מימון ההוצאה לאור==
במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:


*סט [[לקוטי שיחות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר הפרשיות הנקראים [[לקוטי שיחות פרשיות]].
מראשי התורמים להדפסת ה[[לקוטי שיחות]] ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:
*סט [[לקוטי שיחות מועדים]] הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים<ref> [[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר</ref>.
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
*סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
*סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי.
* מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97076 ההצעה המקורית של המוציא לאור] {{שטורעם}}}}.
*סט [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]].
 
*סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].
יש לציין שגם הרבי עצמו הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
 
*ספר [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]].
כיום חלק מפעילות הועד ממומנת על ידי קרן 'חאנין פאנד' בהנהלת ר' מנחם מענדל ור' שמואל חאנין.
*סט [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]].
 
*סט [[ספר המאמרים - מלוקט]] - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
== הספרים שבהוצאת הוועד ==
במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
*סט [[לקוטי שיחות]] (האורגינל) - ל"ט כרכים.
*כרכי מילואים ללקוטי שיחות - חלק מ' - ב' כרכים.
*סט [[לקוטי שיחות פרשיות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
*סט [[לקוטי שיחות מועדים]] הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 13 כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת, חודש אייר, ל"ג בעומר, וספירת העומר.}}.
[[קובץ:פרוייקט שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל פרוייקט שיחות קודש]]
*סט [[שיחות קודש]] - שיחות מהרבי, שנכתבו על ידי כותבים שונים (בעיקר ע"י חברי [[ועד הנחות התמימים]]), ולא הוגהו על ידו.
*סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות - ב' חלקים.
*סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי - ב' חלקים.
*סט [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]] - ה' כרכים.
*סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] בהוספת שיחות ומכתבים כלליים - ב' כרכים.
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - ה' כרכים, וחוברת מילואים.
*ספר [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]].
*ספר חידושים וביאורים בהלכות תשובה להרמב"ם.
*סט [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]] - ב' כרכים.
*סט [[ספר המאמרים - מלוקט]] - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי - ו' כרכים בהוצאה האורגינלית, מהדורה בלי ניקוד, ומהדורה מנוקדת. כעת יוצאת לאור הסדרה עם פענוחים (הופיע עד עתה חלק ג' בשני כרכים), בפרוייקט של תלמידי ובוגרי [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] בחסות הוועד.
*[[ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח]].
*[[ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח]].
*ספר [[אוצר חידושים בש"ס]] כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב [[שלום דוב וולפא]].
*ספר [[אוצר חידושים בש"ס]] כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב [[שלום דוב וולפא]].
*סט [[ספר השיחות]] - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
*סט [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי - י"ב כרכים.
*סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
*סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא תנש"א-ויקהל תשנ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
* [[חומש אור מנחם]].
*[[חומש אור מנחם]] - ה' כרכים עד עתה.
* [[תהילים]] [[תהלות מנחם]].
*[[מגילת אסתר]] [[מגילת מנחם]] - לקט ביאורי הרבי על מגילת אסתר.
* [[בשורת הגאולה]].
*[[תהלים]] [[תהלות מנחם]] - לקט ביאורי [[הרבי]] על ספר תהלים. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] וחתנו בסיועו של הרב [[שאול משה אליטוב]] במסגרת מכון "אור מנחם" ויצא לאור בחמישה כרכים, ושוב בכרך אחד.
*שידוכים ו[[נישואין]] - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא.
*[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].
* מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק [[תהילים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).
*סט שידוכים ו[[נישואין]], חיי הנישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא - ג' כרכים.
*[[הדרנים על הש"ס]], ב' כרכים.
*[[שערי לימוד החסידות]].
*מדי שנה מוציא הוועד ספר חדש על פרק ה[[תהלים]] של הרבי בשם "[[קובץ י"א ניסן]]" (עם ציון השנה).
 


מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות בעניני גאולה ומשיח.
מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.
 
==לקריאה נוספת==
*'''כך הוקם הועד להפצת שיחות''', תיעוד מיומני שנת תשי"א, בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 16


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב [[מרדכי אליהו]] את [[חומש אור מנחם]]] {{אינפו}}.
*'''[https://www.esicha.org/ אתר הבית של הועד]'''
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת] - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}.
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי''', בתוך הקובץ "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]]
*הרב [[יוסף יצחק קעלער]], [https://col.org.il/news/115333 איך התחיל לפעול ה'ועד להפצת שיחות'?] {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם] {{אינפו}}.
* {{קישור כללי|הכותב=אברהם רייניץ|כותרת='''חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש'''|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=ט' בשבט ה'תשפ"א|כתובת=https://chabad.info/magazine/648264/}}
{{770}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

גרסה אחרונה מ־20:25, 16 ביוני 2024

ועד להפצת שיחות הינו מכון הוצאה לאור העוסק בעריכת, הדפסת והפצת שיחותיו המוגהות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חאנין.

מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.

הקמת הוועד ומהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות

הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').

בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת [2].

ר' יואל כהן עמד בראש הועד[דרוש מקור] עד שנת תשל"א.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעילותו השוטפת העיקרית של הועד התמקדה בהכנת חוברות הלקוטי שיחות להגהת הרבי, ולאחר מכן הדפסתן והפצתן בכל רחבי העולם. לאחר שהצטבר חומר מספיק עבור ספר, הדפיס הועד את ספרי הלקוטי שיחות על סדר פרשיות התורה. לאחר שהחל הרבי להגיה את מאמריו, הוציא הועד לאור את ספר המאמרים מלוקט המאגד את המאמרים המוגהים. ומאז ועד היום הוועד הוא המוציא לאור והמדפיס הרשמי את תורתו המוגהת של הרבי.

התוועדות ב-770 לרגל הדפסת מהדורה חדשה של ליקוטי תורה בשנת תשד"מ בהוראת הרבי

הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.

בשנת תשל"ט הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור[3].

אחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך הוועד בהדפסת חוברות הלקוטי שיחות והפצתן - כשהן מצולמות מתוך הספרים הקיימים, פעילות שרוכזה בעיקר על ידי הרב שלום יעקבסון והרב יוסף יצחק שגלוב. החל משנת תשפ"א מדפיס הועד גם חוברת מוקלדת מחדש. אחרי פטירת הרב יעקבסון פסקה הפקת החוברת המצולמת. בסוף החוברת מופיע קטע מספר בשורת הגאולה השייך לאותו השבוע ומכתב מתאים מתוך ההוספת לכרכי לקוטי שיחות. החוברות מועלות מידי שבוע לאתר הבית של הוועד[4].

חברי הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהל הוועד הוא הרב שניאור זלמן חאנין. חברי המערכת הם הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. בשנים עברו היו חברים בועד הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי והרב אריה לייב קפלן. שותפים לעריכה: הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר. לעיתים סייע גם הרב דוד אולידורט. הרב שלום יעקובסון היה מנהל הוועד ביחד עם הרב חאנין, עד לפטירתו בשנת תשפ"א.

הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי.

הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.


מנהלי ההדפסה כיום הם ר' יוסי כהן, ואחיו ר' עמוס מנחם כהן.

מימון ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:

יש לציין שגם הרבי עצמו הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

כיום חלק מפעילות הועד ממומנת על ידי קרן 'חאנין פאנד' בהנהלת ר' מנחם מענדל ור' שמואל חאנין.

הספרים שבהוצאת הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

  • סט לקוטי שיחות (האורגינל) - ל"ט כרכים.
  • כרכי מילואים ללקוטי שיחות - חלק מ' - ב' כרכים.
  • סט לקוטי שיחות פרשיות - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
  • סט לקוטי שיחות מועדים הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 13 כרכים[6].
סמל פרוייקט שיחות קודש


מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כך הוקם הועד להפצת שיחות, תיעוד מיומני שנת תשי"א, בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 16

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ספר ימי בראשית, עמוד 222.
  2. במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד
  3. החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד.
  4. החוברת השבועית באתר הוועד.
  5. ההצעה המקורית של המוציא לאור קישור שטורעם
  6. חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת, חודש אייר, ל"ג בעומר, וספירת העומר.