שלום אליהו וילנקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "חג החנוכה " ב־"חג החנוכה ") |
מלפני אבינו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (39 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:2שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום אליהו וילנקין]] | [[קובץ:2שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום אליהו וילנקין]] | ||
[[קובץ:שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום אליהו וילנקין עובר בפני הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]] | [[קובץ:שלום אליהו וילנקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום אליהו וילנקין עובר בפני הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]] | ||
הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע" | הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע"ז]] - [[ד' כסלו]] [[תשנ"ה]]), היה [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] ראשי בקהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===שנות נעוריו=== | ===שנות נעוריו=== | ||
הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] | הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] שב[[אוקראינה]] ב[[ח' בחשוון]] [[תרע"ז]], להוריו הרב [[שניאור זלמן וילנקין|שניאור זלמן]] ומרת רבקה וילנקין. | ||
כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כמלמד של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט). | כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כמלמד של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט). | ||
הוריו התגוררו | הוריו התגוררו ב[[עיירה]] דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי ב[[שמחת תורה]]. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם | בשנת [[תרצ"ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם ב[[עיירה]] קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב [[אלימלך קפלן]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]]. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] מילא מספר חודשים את מקומו ר' [[ישראל לוין (ליפאוויצער) | בשנת [[תרצ"ד]] מילא מספר חודשים את מקומו ר' [[ישראל יהודה לוין]] (ליפאוויצער) בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק. | ||
בשלהי שנת [[תרצ"ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מי"ט מרחשוון תרצ"ו.}}, אך לא הגיע להיות שוחט בפועל. | בשלהי שנת [[תרצ"ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מי"ט מרחשוון תרצ"ו.}}, אך לא הגיע להיות [[שוחט]] בפועל. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של המשטרה החשאית והגלייתם של ה[[ר"מ|ר"מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה. | בשנת [[תרצ"ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של [[המשטרה החשאית]] והגלייתם של ה[[ר"מ|ר"מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה. | ||
הוא נשלח לסניף הישיבה | הוא נשלח לסניף הישיבה ב[[אודסה]] שבאוקראינה. שם הייתה הישיבה מצויה בתנאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' [[חוניע מרוזוב]] מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע ל[[מלחובקה]], על מנת לקבל 'תקציב' מהרב [[אברהם מאיור|אברהם מאיור (דרייזין)]]. | ||
בשנת [[תרח"צ]] עבר לשמש כ[[משגיח]] בישיבה בווראניז'. | בשנת [[תרח"צ]] עבר לשמש כ[[משגיח]] בישיבה בווראניז'. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בתחילת הקיץ של שנת [[תש"א]] בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק{{הערה|נולדה ב[[כ"ח אלול]] [[תרע"ח]] ב[[רוג'צוב]], ל[[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[י"ט באב]] [[תשמ"ה]].}}, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה. | בתחילת הקיץ של שנת [[תש"א]] בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק{{הערה|נולדה ב[[כ"ח אלול]] [[תרע"ח]] ב[[רוג'צוב]], ל[[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[י"ט באב]] [[תשמ"ה]].}}, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה. | ||
בח' אלול [[תש"א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו. | בח' [[אלול]] [[תש"א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו. | ||
א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז | א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' [[ליפמאן שפירא]] לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו. | ||
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. | לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול. | ||
כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן | כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן. | ||
בשנת [[תשי"ח]] חזר | בשנת [[תשי"ח]] חזר ל[[סמרקנד]] בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו. | ||
בשנת [[תשכ"א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו | בשנת [[תשכ"א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו הייתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה. | בשנת [[תשכ"ו]] פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה. | ||
===[[משפיע]] בנחלת הר חב"ד=== | ===[[משפיע]] בנחלת הר חב"ד=== | ||
לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל"א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' אלול [[תשל"א]] עלו לארץ והתיישבו ב[[ | לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל"א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' [[אלול]] [[תשל"א]] עלו לארץ והתיישבו ב[[קריית מלאכי]] בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שהקים הרבי שנתיים קודם לכן. | ||
בשנת [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, | בשנת [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וב[[התוועדות]] של ש"פ ויגש, ז' טבת זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק [[משקה]] על מנת לערוך [[התוועדות]] כשיחזור לקריית מלאכי{{הערה|באותו מעמד אמר הרבי: "מכיוון שדובר אודות [[יין]] ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב"ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - "ברא כרעא דאבוה" - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את ה[[משקה]] ויביא לנחלת-הר-חב"ד" ([[שיחות קודש]] תשל"ב, עמוד 300).}}. | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב"דית, והוא מונה כ[[משפיע]] של הקהילה בנחלת הר חב"ד לצד ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל מישולובין]]. | ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב"דית, והוא מונה כ[[משפיע]] של הקהילה בנחלת הר חב"ד לצד ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל מישולובין]]. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ומלמד מתוך הזכרון. | בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ומלמד מתוך הזכרון. | ||
נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] | נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
*ר' יוסף וילנקין. | *ר' יוסף וילנקין. | ||
*מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]], יו"ר בית דין [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי). | *מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]], יו"ר בית דין [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי). | ||
*מרת | *מרת דינה דוברבסקי. | ||
'''ילדיו:''' | '''ילדיו:''' | ||
*שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), [[נחלת הר חב"ד]]. | *שרה רבקה גורליק (אשת הרב [[שלום דובער גורליק]]), [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*דובער וילנקין | *[[דובער וילנקין]], [[כפר חב"ד]]. | ||
*חיים אלעזר וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת ביילא לברטוב.}}, [[קראון הייטס]]. | *חיים אלעזר וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת ביילא לברטוב.}}, [[קראון הייטס]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים] - בעריכת הרב [[שניאור זלמן ברגר]], נחלת הר חב"ד, ו' תמוז תשס"ח. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
{{מיון רגיל:וילנקין שלום אליהו}} | {{מיון רגיל:וילנקין שלום אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]] | ||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | |||
[[קטגוריה:משפחת וילנקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:06, 8 באוגוסט 2024
הרב שלום אליהו וילנקין (ח' חשון תרע"ז - ד' כסלו תשנ"ה), היה ר"מ ומשפיע בסניפים המחתרתיים של ישיבות תומכי תמימים ברוסיה, ומשפיע ראשי בקהילת חב"ד בקריית מלאכי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנות נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום אליהו נולד בדנייפרפטרובסק שבאוקראינה בח' בחשוון תרע"ז, להוריו הרב שניאור זלמן ומרת רבקה וילנקין.
כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי[1] (במקביל לעבודתו כשוחט).
הוריו התגוררו בעיירה דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף בהתוועדויות של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי בשמחת תורה.
בשנת תרצ"ב הצטרף לאחיו הגדול, יוסף וילנקין, ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של תומכי תמימים שהוקם בעיירה קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב אלימלך קפלן והרב מיכאל טייטלבוים.
בשנת תרצ"ד מילא מספר חודשים את מקומו ר' ישראל יהודה לוין (ליפאוויצער) בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק.
בשלהי שנת תרצ"ה נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל המשפיע הרב בצלאל וילשנסקי והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה[2], אך לא הגיע להיות שוחט בפועל.
בשנת תרצ"ז נקרא לאסיפה של תמימים מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' משה כצמן, שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של המשטרה החשאית והגלייתם של הר"מים והמשפיעים בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה.
הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה שבאוקראינה. שם הייתה הישיבה מצויה בתנאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' חוניע מרוזוב מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקה, על מנת לקבל 'תקציב' מהרב אברהם מאיור (דרייזין).
בשנת תרח"צ עבר לשמש כמשגיח בישיבה בווראניז'.
חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הקיץ של שנת תש"א בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק[3], אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה.
בח' אלול תש"א, הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט לסמרקנד, ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של חג החנוכה תש"ב נשא את רעייתו.
א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה[4] ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז בעיירה בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפמאן שפירא לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. בסמרקנד נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום מלחמת העולם השנייה, ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול בבריחה הידועה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' חיים אלעזר גורליק. למרבה הצער בט' כסלו תש"ז נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.
כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן.
בשנת תשי"ח חזר לסמרקנד בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.
בשנת תשכ"א המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו הייתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.
בשנת תשכ"ו פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה.
משפיע בנחלת הר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת תשל"א קיבלו את האישור המיוחל, ובי' אלול תשל"א עלו לארץ והתיישבו בקריית מלאכי בשכונת נחלת הר חב"ד שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.
בשנת תשל"ב נסע לרבי בפעם הראשונה, ובהתוועדות של ש"פ ויגש, ז' טבת זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק משקה על מנת לערוך התוועדות כשיחזור לקריית מלאכי[5].
בי"ט כסלו תשל"ז ביקש הרבי למנות משפיעים בכל קהילה חב"דית, והוא מונה כמשפיע של הקהילה בנחלת הר חב"ד לצד המשפיע ר' מיכאל מישולובין.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ומלמד מתוך הזכרון.
נפטר בד' כסלו תשנ"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים שבירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיו:
- ר' יוסף וילנקין.
- מרת חנה שפירא (אשת הרב ליפמן שפירא, יו"ר בית דין ועד רבני ליובאוויטש הכללי).
- מרת דינה דוברבסקי.
ילדיו:
- שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), נחלת הר חב"ד.
- דובער וילנקין, כפר חב"ד.
- חיים אלעזר וילנקין[6], קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מעשה אבות סימן לבנים - בעריכת הרב שניאור זלמן ברגר, נחלת הר חב"ד, ו' תמוז תשס"ח.
הערות שוליים
- ↑ אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כמלמד של הרבי בילדותו.
- ↑ כפי שכתב לאדמו"ר הריי"צ במכתב מי"ט מרחשוון תרצ"ו.
- ↑ נולדה בכ"ח אלול תרע"ח ברוג'צוב, לחיים אלעזר ומרת חיה דובה גורליק, ונפטרה בי"ט באב תשמ"ה.
- ↑ לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.
- ↑ באותו מעמד אמר הרבי: "מכיוון שדובר אודות יין ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב"ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - "ברא כרעא דאבוה" - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את המשקה ויביא לנחלת-הר-חב"ד" (שיחות קודש תשל"ב, עמוד 300).
- ↑ התחתן עם מרת ביילא לברטוב.