אברהם אבא פרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:47, 19 ביוני 2024

המונח "אברהם אבא פרסון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אבא רעפסון.

ר' אברהם אבא פרסון (פערסאן)^[1] היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, וממלמדי אדמו"ר הריי"צ. בעל שמועה דייקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קריסלבה בלטביה במשפחת נגידים מחסידי הרבי האמצעי והרבי הצמח צדק.

בילדותו למד אצל מלמדים מהחסידים הזקנים בעירו קריסלבה ובערים דינבורג ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות התנ"ך, ששה סדרי משנה והתניא.

התעניין מאוד בסיפורי חסידים והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.

ר' אברהם אבא השתדך עם נכדתו של ר' זאב וילנקר^[2], מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק ביקש ממנו בנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי להתעסק בגביית דמי מעמד בעיר מולדתו קריסלבה.

בשנים הראשונות לאחר נשואיו היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות פרנסה. לאחר מכן עבר לעיר ויטבסק, ובשנת תרל"ט עבר למוסקבה.

הרבי מהר"ש סידר לו עבודת מנהל חשבונות במסחר עצים ביער אצל אחד מחסידיו, ועבד בזה כעשר שנים. הוא עבד בימים ואת הלילות, במיוחד לילות החורף הארוכים הקדיש ללימוד דא"ח ובמשך תקופה זו הספיק ללמוד את כל ספרי הדא"ח הנדפסים בימיו^[3]. לאחר מכן התעסק בייצור מסחר וייצוא שמן חמניות לגרמניה. הייתה לו מזוודה מיוחדת מלאה רצועות תפילין שונות, ציציות ועוד דברים שבקדושה, כך שאם ציצית או רצועה לא נראתה לו טובה או מספיק שחורה, מיד החליף אותה באחרת טובה ממנה^[4].

הוא סיפר לרבי הרש"ב כי הרבי הצמח צדק אמר לו ביחידות הראשונה: למד משניות בעל פה, משנה הוא נשמה, על ידי אמירת משניות בעל פה הנשמה מאירה את הגוף, שהגוף נעשה מואר". והוא אכן "היה בקי בשתא סדרי משנה ובתניא באופן נפלא", ו"הי' חוזר בעל פה עם כל הגרסאות שונות". הוא בחן את הרבי הריי"צ בילדותו במשניות בעל פה, ופעם אחת (ביוזמת הרבי הרש"ב) עשה אתו תחרות מי יחזור משניות סדר זרעים בעל פה יותר מהר (לרבי הריי"צ לקח 58 דקות, ולאברהם אבא 1:10)^[5].

הרבי המהר"ש הזמינו לחתונת בנו הצעיר הרב מנחם מענדל שהתקיימה בי"ד סיוון תרמ"ב בליובאוויטש.

הרבי הרש"ב כתב עליו^[6]: "יקרת ערך ידידינו הרא"פ שי', אשר אנשים כאלה מעטים המה אצלינו, הן במילי דשמיא לו חוש טוב מאוד בדקות דא"ח ועובד אלקים באמת וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע חיבב אותו באהבה וחיבה יתירה. ובמילי דעלמא [בשעה שהי'] במצב [טוב] פעל ועשה הרבה לאנ"ש ועזר לכמה וכמה בגופו ונפשו וממונו כו'".

בשנת תרנ"ב, אז גירשו את היהודים מהעיר, עבר לורשה למשך כשנתיים, ובשנת תרנ"ה עבר לקעניגסברג^[7].

פעל בעסקנות הכלל בשליחות הרבי הרש"ב. למשל, בין השנים תר"ס-תרס"ב, כאשר פורסם שחברת יק"א עומדת להעביר תקציב של מיליון פרנק לחברת מפיצי השכלה, עבור ייסוד בתי ספר ברוח ההשכלה ברוסיה, פעל הרבי הרש"ב למנוע את התקציב ולהעבירו לייסוד בתי חרושת ליהודי רוסיה. ר' אברהם אבא היה שלוחו של הרבי לרבנים ועסקנים ברוסיה, בגרמניה ובפריז ובמשך חודשים ארוכים נסע ממקום למקום בשביל פעילות זו^[8].

סיפוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן רעווא דרעווין, לשבת עם חביריו החסידים ולספר סיפורי חסידים. הרבי הריי"צ שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו"^[9]. בשנת תרס"ח, כשהתגורר הרבי הריי"צ בקעניגסברג, הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו. בשנת תרפ"ח הגיע עזבונו לרבי הריי"צ בריגה, והוא פרסם בקובץ התמים אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב עזריאל זליג סלונים נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר מגדל עז.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנשים כאלה מעטים המה אצלנו, ר' ישראל יצחק זלמנוב, בתוך התמים (בית משיח), גליון סיון-תמוז תשע"ז
עובד אלוקים אמיתי, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר דמותו של חסיד ע' 133-138.

הערות שוליים

↑ לעיתים נקרא גם בשם אברהם אבלי פרסיץ, ראו מבית הכגנזים עמוד יח, ואגרות קודש אדמו"ר המהר"ש עמוד טז. אדמו"Rי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 33. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד רז.
↑ אחיו של החסיד הנודע ר' משה ווילנקר.
↑ רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מאדמו"ר הריי"צ באחרון של פסח תרפ"ג.
↑ רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.
↑ לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת אדמו"ר הריי"צ משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-תרצ"א עמ' 278.
↑ אג"ק ח"א אגרת לז.
↑ עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי
↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.
↑ ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.

[1] לעיתים נקרא גם בשם אברהם אבלי פרסיץ, ראו מבית הכגנזים עמוד יח, ואגרות קודש אדמו"ר המהר"ש עמוד טז. אדמו"Rי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 33. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד רז.

[2] אחיו של החסיד הנודע ר' משה ווילנקר.

[3] רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מאדמו"ר הריי"צ באחרון של פסח תרפ"ג.

[4] רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.

[5] לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת אדמו"ר הריי"צ משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-תרצ"א עמ' 278.

[6] אג"ק ח"א אגרת לז.

[7] עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי

[8] ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.

[9] ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ר' '''אברהם אבא פערסאן''', יליד העיירה [[קריסלבה]](נכתב גם: קריסלאווא, קרסלאבקא) ב[[לטביה]], [[חסיד]] בעל [[רגש]] ונעים הליכות. מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, [[אדמו"ר הרש"ב]] וממלמדי אדמו"ר הריי"צ.
+{{מפנה|אברהם אבא פרסון|אבא רעפסון}}
+ר' '''אברהם אבא פרסון (פערסאן){{הערה|לעיתים נקרא גם בשם אברהם אבלי פרסיץ, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/mbhg-h.pdf מבית הכגנזים עמוד יח], ו[https://drive.google.com/file/d/1mIWNBymxjqpEME6W3cQb4u2GyuiUO-1_/view אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש עמוד טז]. [http://www.teshura.com/Kesselman-Azimov%20-%20Elul%2010%2C%205775%20-%20Admurei%20Chabad%20-%20Tzorfas.pdf אדמו"Rי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 33]. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca083dc8a308_1554023388.pdf אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד רז].}}''' היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], וממלמדי [[אדמו"ר הריי"צ]]. [[בעל שמועה]] דייקן.
-== קורות חייו ==
+==תולדות חיים==
+נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] במשפחת נגידים מחסידי [[הרבי האמצעי]] והרבי [[הצמח צדק]].
-ר' אברהם אבא נולד במשפחת נגידים מחסידי [[הרבי האמצעי]] והרבי [[הצמח-צדק]].
+בילדותו למד אצל [[מלמדים]] מהחסידים הזקנים בעירו קריסלבה ובערים [[דינבורג]] ו[[פולוצק]]. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] וה[[תניא]].
-בילדותו למד אצל [[מלמדים]] מהחסידים הישנים בעירו קריסלבה ובערים [[דננבורג|דווינסק]] ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] וה[[תניא]].
+התעניין מאוד ב[[סיפורי חסידים]] והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.
-התעניין מאוד ב[[סיפורי חסידים]] והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.
+ר' אברהם אבא השתדך עם נכדתו של ר' [[זאב וילנקר]]{{הערה|אחיו של החסיד הנודע ר' [[משה ווילנקר]].}}, מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]].
-השתדך עם נכדתו של ועלועל וילענקער, מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]].
+לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקש ממנו בנו אדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] להתעסק בגביית [[דמי מעמד]] בעיר מולדתו קריסלבה.
-לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקש ממנו בנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי להתעסק בגביית דמי מעמד בעיר מולדתו קריסלבה.
+בשנים הראשונות לאחר נשואיו היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות [[פרנסה]]. לאחר מכן עבר לעיר [[ויטבסק]], ובשנת [[תרל"ט]] עבר ל[[מוסקבה]].
-בשנים הראשונות לאחר נשואיו היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות [[פרנסה]]. לאחר מכן עבר לעיר [[ויטבסק]], ובשנת [[תרל"ט]] עבר ל[[מוסקבה]].
+[[הרבי מהר"ש]] סידר לו עבודת מנהל חשבונות במסחר עצים ביער אצל אחד מ[[חסיד]]יו, ועבד בזה כעשר שנים. הוא עבד בימים ואת הלילות, במיוחד לילות החורף הארוכים הקדיש ללימוד [[דא"ח]] ובמשך תקופה זו הספיק ללמוד את כל ספרי הדא"ח הנדפסים בימיו{{הערה|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] באחרון של פסח [[תרפ"ג]].}}.
+לאחר מכן התעסק בייצור מסחר וייצוא [[שמן]] חמניות לגרמניה. הייתה לו מזוודה מיוחדת מלאה רצועות [[תפילין]] שונות, ציציות ועוד דברים שבקדושה, כך שאם [[ציצית]] או רצועה לא נראתה לו טובה או מספיק שחורה, מיד החליף אותה באחרת טובה ממנה{{הערה|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.}}.
-הרבי מהר"ש סידר לו עבודת מנהל חשבונות במסחר עצים ביער אצל אחד מחסידיו ועבד בזה כעשר שנים. הוא עבד בימים ואת הלילות, במיוחד לילות החורף הארוכים הקדיש ללימוד דא"ח ובמשך תקופה זו הספיק ללמוד את כל ספרי הדא"ח הנדפסים בימיו.{{הערת שוליים|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] באחרון של פסח [[תרפ"ג]] .}}
+הוא סיפר לרבי הרש"ב כי הרבי הצמח צדק אמר לו ב[[יחידות]] הראשונה: למד [[משניות]] בעל פה, משנה הוא נשמה, על ידי אמירת משניות בעל פה הנשמה מאירה את הגוף, שהגוף נעשה מואר". והוא אכן "היה בקי בשתא סדרי משנה ובתניא באופן נפלא", ו"הי' חוזר בעל פה עם כל הגרסאות שונות". הוא בחן את [[הרבי הריי"צ]] בילדותו במשניות בעל פה, ופעם אחת (ביוזמת הרבי הרש"ב) עשה אתו תחרות מי יחזור משניות סדר זרעים בעל פה יותר מהר (לרבי הריי"צ לקח 58 דקות, ולאברהם אבא 1:10){{הערה|לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-[[תרצ"א]] עמ' 278.}}.
-לאחר מכן התעסק בייצור מסחר וייצוא שמן חמניות לגרמניה. היתה לו מזוודה מיוחדת מלאה רצועות [[תפילין]] שונות, ציציות ועוד דברים שבקדושה שבאם ציצית או רצועה לא נראתה לו טובה או מספיק שחורה מיד החליף אותה באחרת טובה ממנה.{{הערת שוליים|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.}}
-הוא סיפר לרבי הרש"ב כי הרבי הצמח צדק אמר לו ביחידות הראשונה: למד משניות בעל פה, משנה הוא נשמה, על ידי אמירת משניות בע"פ ה[[נשמה]] מאירה את הגוף, אז דער [[גוף]] ווערט ליכטיקער". והוא אכן "היה בקי בשתא סדרי משנה ובתניא באופן נפלא", ו"הי' חוזר בעל פה עם כל הגרסאות שונות". הוא בחן את [[הרבי הריי"צ]] בילדותו במשניות בעל פה, ופעם אחת (ביוזמת הרבי הרש"ב) עשה אתו תחרות מי יחזור משניות סדר זרעים בעל פה יותר מהר (לרבי הריי"צ לקח 58 דקות, ולאברהם אבא 1:10).{{הערת שוליים|לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-תרצ"א עמ' 278.}}
+הרבי המהר"ש הזמינו לחתונת בנו הצעיר הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] שהתקיימה ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] בליובאוויטש.
-הרבי [[המהר"ש]] הזמינו לחתונת בנו הצעיר הרב מנחם מענדל שהתקיימה בי"ד סיון תרמ"ב בליובאוויטש.
+[[הרבי הרש"ב]] כתב עליו{{הערה|אג"ק ח"א אגרת לז.}}: "יקרת ערך ידידינו הרא"פ שי', אשר אנשים כאלה מעטים המה אצלינו, הן במילי דשמיא לו חוש טוב מאוד בדקות דא"ח ועובד אלקים באמת וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע חיבב אותו ב[[אהבה]] וחיבה יתירה. ובמילי דעלמא [בשעה שהי'] במצב [טוב] פעל ועשה הרבה לאנ"ש ועזר לכמה וכמה בגופו ונפשו וממונו כו'".
-הרבי הרש"ב כתב עליו: {{הערת שוליים|אג"ק ח"א אגרת לז}} "יקרת ערך ידידינו הרא"פ שי' אשר אנשים כאלה מעטים המה אצלינו, הן במילי דשמיא לו חוש טוב מאד בדקות דא"ח ועובד אלקים באמת וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע חיבב אותו באהבה וחיבה יתירה. ובמילי דעלמא [בשעה שהי'] במצב [טוב] פעל ועשה הרבה לאנ"ש ועזר לכמה וכמה בגופו ונפשו וממונו כו'".
+בשנת [[תרנ"ב]], אז גירשו את היהודים מהעיר, עבר ל[[ורשה]] למשך כשנתיים, ובשנת [[תרנ"ה]] עבר לקעניגסברג{{הערה|עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי}}.
-בשנת [[תרנ"ב]], אז גירשו את ה[[יהודים]] מהעיר, עבר ל[[ורשה]] למשך כשנתיים, ובשנת [[תרנ"ה]] עבר לקעניגסברג{{הערה|עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי}}.
+פעל בעסקנות הכלל בשליחות הרבי הרש"ב. למשל, בין השנים [[תר"ס]]-[[תרס"ב]], כאשר פורסם שחברת [[יק"א]] עומדת להעביר תקציב של מיליון פרנק לחברת מפיצי השכלה, עבור ייסוד בתי ספר ברוח ה[[השכלה]] ברוסיה, פעל הרבי הרש"ב למנוע את התקציב ולהעבירו לייסוד בתי חרושת ליהודי רוסיה. ר' אברהם אבא היה שלוחו של הרבי לרבנים ועסקנים ברוסיה, ב[[גרמניה]] וב[[פריז]] ובמשך חודשים ארוכים נסע ממקום למקום בשביל פעילות זו{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.}}.
 ==סיפוריו==
-היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר [[סיפורי חסידים]]. [[הרבי הריי"צ]] שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו".{{הערת שוליים|ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.}} בשנת תרס"ח כשהתגורר [[הרבי הריי"צ]] בקעניגסברג הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו.
+היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר [[סיפורי חסידים]]. [[הרבי הריי"צ]] שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.}}. בשנת [[תרס"ח]], כשהתגורר הרבי הריי"צ בקעניגסברג, הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו.
-בשנת [[תרפ"ח]] הגיע עזבונו לרבי הריי"צ בריגא והוא פרסם בקובץ התמים אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב [[עזריאל זליג סלונים]] נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר מגדל עז.
+בשנת [[תרפ"ח]] הגיע עזבונו לרבי הריי"צ ב[[ריגה]], והוא פרסם ב[[קובץ התמים]] אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב [[עזריאל זליג סלונים]] נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר [[מגדל עז]].
-מסיפוריו:
+== לקריאה נוספת ==
-* בעת שאירע אצל זקני החסידים איזה ענין של השגחה פרטית ובפרט אצל הבעל עסק, שהם עלולים יותר לראות השגחה פרטית מכמו היושבי אהל היו שוחחים ומדברים בהמאורע ההיא יותר מכמו עניני המופתים של כ"ק האדמורי"ם. באמרם כי המופתים של כ"ק האדמורי"ם אין פלא כלל אבל כאשר איש פשוט [אשר על אף] טרדתו בעניני פרנסתו הוא זוכה לראות השגחה פרטית שהוא גילוי אלקות במוחש זהו דבר פלאי באמת. {{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י אגרת ג'תשמב.}}
+*'''אנשים כאלה מעטים המה אצלנו''',  ר' ישראל יצחק זלמנוב, בתוך [[התמים (בית משיח)]], גליון סיון-תמוז תשע"ז
-* החסיד ר' זאב ווילענקער אמר על עצמו: דעם רבינ'ס קוק האט אויף מיר פועל גיווען אז ניט זאגין א ווארט וואס פריהער ניט איבערגיטראכט (גם בענין גשמי כמו ליתן לו איזה דבר) ובמקום שאפשר ברמז כמו בהוראה באצבע או בתנועה אחרת לא דיבר כי [[אותיות]]הדבור הי' מוגדרים אצלו וחפץ להשתמש בהם רק לצורך ענין ולא על דברים של מה בכך. והיוצא מזה בעבודה בפועל ממש דכל דבר ודבר נעשה על פי הכנה מראש.{{הערת שוליים|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א אגרת קכז. עמ' עדר}}
+*'''עובד אלוקים אמיתי''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 133-138.
-* רגיל היה לומר: בזכרי את שעות ה[[התוועדות]] של זקני החסידים בימי נעורי בכלל והתוועדותם של זקני החסידים בוויטבסק מדור כ"ק רבינו הזקן בבית חותן חותני בפרט, הנה זכרונותי אלה מגרשים מלבי כל צער ועגמת נפש ומפיחים בקרבי רוח חדשה.
-: מרגלא בפומייהו דעתיקאי - בנוסח זה היה הראא"פ מכנה את זקני החסידים - אשר [[התוועדות]] חסידים הוא חצר מקדש החסידות אשר דרך בו ועל ידו נכנסים אל העזרות וממנו באים לקדש הקדשים. רוח קדוש היה חופף על זקני החסידים בעת ההתוועדות, היה אומר הראא"פ, ועל פני כל אחד מהזקנים היה שורה אותו אור נאצל מאותו הדבר אשר היה מספר, ואור זה היה חותר חתירה בעומק נפש השומע אשר זכרו לא יסוף לעולם. {{הערת שוליים|התמים חוברת שישית עמ' צ.}}
-* ר' וועלוול ווילענקער אמר שפעם אחת עבר בחדר הסמוך לחדרו של [[אדמו"ר הזקן]] בעת שישב ולמד. מאותה שעה הונח אצלו במוחש כי "אין עוד מלבדו", ורשימו מזה נשאר אצלו כל ימיו.{{הערת שוליים|למען ידעו עמ' 70.}}
-* שמע מהרבי מהר"ש: אהבה ויראה יכולים להשיג יותר בתורה אור, דעת יותר בלקוטי תורה. {{הערת שוליים|רמ"ח [[אותיות]]אות מא.}}
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 42: / שורה 40: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|פרסון אברהם אבא]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרסון אברהם אבא]]
+[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
+[[קטגוריה:משפחת פרסיץ]]