מלחמת יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:11, 9 באוקטובר 2024

מלחמת יום הכיפורים פרצה בהפתעה יחסית ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל המלחמה הסתיימה רשמית ביום ל' תשרי תשל"ד, עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה בי' בסיוון תשל"ד. המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא^[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסקת אש אחרי מלחמת ההתשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, כ"ח תמוז תש"ל: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".

קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.

ההכנות למלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב חג השבועות תשל"ג יצא הרבי בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי חינוך תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: בלימוד תורה, בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד הכותל המערבי בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה, רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".

בחודש אלול פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את בית הכנסת צמח צדק עד הימים הנוראיים.

ערב "ימי בין המצרים" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף בתורה וצדקה בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו לימי בין המצרים ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום ח"י אלול לרכז ילדים בכותל המערבי לתורה תפילה וצדקה סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..."

ביום ו' תשרי ערך הרבי סיום על מסכת חלה והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל. למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת צדקה, לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.

המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הכפורים תשל"ד קרוב לשעה 14:00, פתחו צבאות מצרים וסוריה בהתקפה אדירה מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות צה"ל בדרום ובצפון.

למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".

בהזדמנות התבטא הרבי: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 24 שעות".

יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי גרשון יעקובסון ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של חנה בספר שמואל א' כוללת את כל המלחמות שיהיו לעם ישראל עד לביאת המשיח ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך התורה, שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".

בשיחה שאמר הרבי בי"ג בתשרי, הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".

הרב דוד מזרחי הי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד מזרחי הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר רחובות לאביו הרב יעקב ישראל מזרחי ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד והקים בית חסידי לתפארת.

במלחמת יום הכיפורים ר' דוד התייצב ביחידתו ונשלח להשתתף בקרב-הבלימה ברמת-הגולן. על הקורות אותו כבר למחרת היום כתב המפקד למשפחה השכולה: "הדבר אירע ביום ב', י"ב תשרי תשל"ד 8 אוקטובר 1973, בסביבות הכפר נפח ברמת-הגולן. עם שחר נע הטנק עם עוד ארבעה טנקים בחזרה לכיוון המחצבה, כדי לעזור לכוח אחר, שהיה במצב חמור. תוך כדי תנועה נכנסו הטנקים למלכודת אש של מספר טנקים סוריים גדול. מפקד הכוח הורה לטנקים לסגת ותוך כדי תנועה לאחור קיבל הטנק פגיעה ישירה מפגז, אשר ממנה נפגע דוד הי"ד". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעיר הולדתו רחובות. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים, אחים ואחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, העלה מפקדו על נס את מעלותיו התרומיות של דוד: "דוד הי"ד שירת ביחידת שריון והיה חייל בעל אישיות נעלה, שאין רבים כמותה. היה מסור לחבריו ולתפקידו. אהב את המקום ואת הבריות. שם שמים היה שגור תמיד על פיו. מכוח האמונה שבו האציל על חבריו ותרם בכך רבות להעלאת המוראל של הסובבים אותו. לא יישכח זכרו מאתנו ודמותו תעמוד לנגד עינינו לעד".

הטנקים באיזור בו נפגע, ננטשו, ואביו הרב יעקב חיפש וחיפש עד שמצא את בנו ודאג להביאו לקבורה זמנית בגולן ולאחר מכן קבועה בעיר רחובות.

הרבי שלח מכתבי תנחומין למשפחה ^[2].

אזהרות ונבואות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קו בר לב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ל בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז חיים בר לב. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף אריאל שרון מידידו הרב שלמה מיידנצ'יק לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה^[3] כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.

כיבוש דמשק[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך בהתוועדות בשבת:

את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"

— פרשת נח תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד כרך א' עמ' 118

הרבי גם דיבר על כך בליל שמחת תורה תשל"ד בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז להקפות. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות שרוסיה, תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת סוריה, והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך הגאולה. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק^[4]..

מסר דומה קיבל מר יוסף צ'חנובר איש מערכת הביטחון באותם ימים, ממזכירות הרבי, שבו נמסר לו להפעיל לחץ על משה דיין שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...".

תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ביחידות של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר^[5]: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."

הפרוטוקולים נחשפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרוב לארבעים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, נחשפו הפרוטוקולים של קובעי המדיניות במלחמה, ואז ראו כי הרבי צדק בכל שלב ושלב. על כך פירסם שי גפן בשבועון בית משיח, סקירה ובה השוואה בין הפרוטוקולים לדברי הרבי, וכך הראה עד כמה הרבי צדק בכל האזהרות והנבואות^[6].

ועידת ז'נבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הפעילות החבדי"ת במלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של אמונה, תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות לצדקה וכן להניח תפילין ולשמח את החיילים.

בהתוועדות ביום י"ט כסלו דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה^[7].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא שלום שלום ואין שלום - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.
ארבעים לנבואה, ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף שבועון בית משיח, יצא לקראת יום כיפור תשע"ד.
מלחמת יום הכיפורים גיליון מיוחד של , מס' 2027.
שניאור זלמן ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות הרב יעקב מזרחי

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנדי גרוזמן, מצא את בנו וזעק זכיתי להקריב קרבן לישראל
שי גפן, הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק - שבועון בית משיח גליון 759.
הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות
הרב ישראל מאיר לאו, הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים - פעיולת טנק חב"ד במהלך המלחמה
ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק
שניאור זלמן ברגר, הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים
הרבי: לכבוש את דמשק יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה בתוך שבועון בית משיח ערב חג הסוכות תשע"ז
להשבית אויב ומתנקם - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ד.
הרב אבישי איפרגון, מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים מזווית שלא הכרתם, מערוץ היוטיוב של jem, באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
הרבי על מלחמת יום הכיפורים, ראיון וידאו עם אריה מורגנשטרן, מערוץ היוטיוב של jem, באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
ינוסו מפניך, חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, יצא לאור ע"י את"ה המרכזי 770 במלאות 50 שנה למלחמת ים הכיפורים.

הערות שוליים

↑ מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד
↑ אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי
↑ בית משיח גליון 1397 עמ' 13
↑ ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק .
↑ כפר חב"ד גיליון 722 עמ' 31
↑ שי גפן, הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק - שבועון בית משיח גליון 759
↑ שיחת י"ט כסלו תשל"ד, חלק ב'.

[1] מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד

[2] אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי

[3] בית משיח גליון 1397 עמ' 13

[4] ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק .

[5] כפר חב"ד גיליון 722 עמ' 31

[6] שי גפן, הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק - שבועון בית משיח גליון 759

[7] שיחת י"ט כסלו תשל"ד, חלק ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" יומיים לפני פרוץ המלחמה]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]][[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]] [[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]][[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
+[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]
-'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על [[ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[י' בסיון]] [[תשל"ד]].
+[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]]
+'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה בהפתעה יחסית ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד. המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
+==רקע==
+===הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]===
+בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, [[כ"ח תמוז]] [[תש"ל]]: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".
-==ההכנות למלחמה==
+קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.
-בערב [[חג השבועות]] [[תשל"ג]] יצא [[הרבי]] בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי [[חינוך]] תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: ב[[לימוד תורה]], בנתינת [[צדקה]], הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד [[הכותל המערבי]] בימי ה[[סליחות]] וב[[עשרת ימי תשובה]], רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהילים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".
-ערב "[[ימי בין המצרים]]" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף ב[[תורה]] ו[[צדקה]] בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו ל[[ימי בין המצרים]] ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום [[ח"י אלול]] לרכז ילדים ב[[כותל המערבי]] ל[[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]] סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמ"ש ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה...".
+===ההכנות למלחמה===
+בערב [[חג השבועות]] [[תשל"ג]] יצא [[הרבי]] בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי [[חינוך]] תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: ב[[לימוד תורה]], בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד [[הכותל המערבי]] בימי ה[[סליחות]] וב[[עשרת ימי תשובה]], רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".
-ביום [[ו' תשרי]] ערך הרבי סיום על [[מסכת חלה]] והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל... למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת [[צדקה]], לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.
+בחודש [[אלול]] פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת צמח צדק]] עד הימים הנוראיים.
+ערב "[[ימי בין המצרים]]" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף ב[[תורה]] ו[[צדקה]] בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו ל[[ימי בין המצרים]] ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום [[ח"י אלול]] לרכז ילדים ב[[כותל המערבי]] ל[[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]] סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..."
+ביום [[ו' תשרי]] ערך הרבי סיום על [[מסכת חלה]] והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל. למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת צדקה, לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.
 ==המלחמה==
-ב[[יום הכפורים]] קרוב לשעה 14:00, פתחו הכוחות המצריים והסורים בהתקפה, מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון.
+ב[[יום הכפורים]] [[תשל"ד]] קרוב לשעה 14:00, פתחו צבאות מצרים וסוריה בהתקפה אדירה מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון.
 למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, [[גולדה מאיר]]: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".
-בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 42 שעות".
+בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 24 שעות".
 יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי [[גרשון יעקובסון]] ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של [[חנה]] ב[[ספר שמואל]] א' כוללת את כל המלחמות שיהיו ל[[עם ישראל]] עד לביאת ה[[משיח]] ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך ה[[תורה]], שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".
-בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, היתה בשביל המלחמה".
+בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".
-==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
+===הרב דוד מזרחי הי"ד===
+[[קובץ:ד מזרחי.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב דוד מזרחי הי"ד]]
+הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד והקים בית חסידי לתפארת.
-מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה היתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.
+ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ר' דוד התייצב ביחידתו ונשלח להשתתף בקרב-הבלימה ברמת-הגולן. על הקורות אותו כבר למחרת היום כתב המפקד למשפחה השכולה: "הדבר אירע ביום ב', [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]] 8 אוקטובר 1973, בסביבות הכפר נפח ברמת-הגולן. עם שחר נע הטנק עם עוד ארבעה טנקים בחזרה לכיוון המחצבה, כדי לעזור לכוח אחר, שהיה במצב חמור. תוך כדי תנועה נכנסו הטנקים למלכודת אש של מספר טנקים סוריים גדול. מפקד הכוח הורה לטנקים לסגת ותוך כדי תנועה לאחור קיבל הטנק פגיעה ישירה מפגז, אשר ממנה נפגע דוד הי"ד". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעיר הולדתו רחובות. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים, אחים ואחיות.
-ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח [[תפילין]] עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו [[תפילין]], הרי אינם מקיימים בכך מצווה.
+במכתב תנחומים למשפחה השכולה, העלה מפקדו על נס את מעלותיו התרומיות של דוד: "דוד הי"ד שירת ביחידת שריון והיה חייל בעל אישיות נעלה, שאין רבים כמותה. היה מסור לחבריו ולתפקידו. אהב את המקום ואת הבריות. שם שמים היה שגור תמיד על פיו. מכוח האמונה שבו האציל על חבריו ותרם בכך רבות להעלאת המוראל של הסובבים אותו. לא יישכח זכרו מאתנו ודמותו תעמוד לנגד עינינו לעד".
-==כיבוש דמשק==
+הטנקים באיזור בו נפגע, ננטשו, ואביו הרב יעקב חיפש וחיפש עד שמצא את בנו ודאג להביאו לקבורה זמנית בגולן ולאחר מכן קבועה בעיר רחובות.
-במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]{{הערה|1=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}}:
-"את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא היתה עיר הבירה... ואז סוריה היתה מסכימה מיד להסכם שלום.
+הרבי שלח מכתבי תנחומין למשפחה {{הערה|אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי}}.
-ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]...
+[[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]
-גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת.
+==אזהרות ונבואות הרבי==
+===קו בר לב===
+בשנת [[תש"ל]] בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז [[חיים בר לב]]. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף [[אריאל שרון]] מידידו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה{{הערה|בית משיח גליון 1397 עמ' 13}} כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.
+[[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
+===כיבוש דמשק===
+במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]:
+{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"|מקור=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}}
-שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה היתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"
+הרבי גם דיבר על כך בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז ל[[הקפות]]. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות ש[[רוסיה]], תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת [[סוריה]], והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק{{הערה|'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק]''' {{אינפו}}.}}..
-וכך מספר ההיסטורין אריה מורגנשטרן:
+מסר דומה קיבל מר [[יוסף צ'חנובר]] איש מערכת הביטחון באותם ימים, מ[[מזכירות הרבי]], שבו נמסר לו להפעיל לחץ על [[משה דיין]] שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...".
-"ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] - שלדידנו היה "[[יום טוב שני של גלויות]]" - הגענו מנחם לוין ואני אל בית מדרשו של הרבי ב[[קראון הייטס]] לאחר סיום [[תפילת ערבית]] ולפני פתיחת ההיכל ל[[הקפות]].
+תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."
-נעמדנו שנינו לצד הרבי ובמשך למעלה משעה, בטרם ההקפות, שוחח אתנו הרבי בזמן שהציבור כולו ניצב דומם ומשתהה לנוכח "עיכוב התפילה".
+===הפרוטוקולים נחשפים===
+קרוב לארבעים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, נחשפו הפרוטוקולים של קובעי המדיניות במלחמה, ואז ראו כי הרבי צדק בכל שלב ושלב. על כך פירסם שי גפן בשבועון בית משיח, סקירה ובה השוואה בין הפרוטוקולים לדברי הרבי, וכך הראה עד כמה הרבי צדק בכל האזהרות והנבואות{{הערה|[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759}}.
-הרבי דיבר אתנו על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. מאחר שהייתי נתון בהתרגשות עצומה, אינני זוכר אם הרבי השתמש במושג "[[מלחמת גוג ומגוג]]", אבל זו הייתה רוח הדברים. הרבי שאל וחזר והִקשה בתקיפות רבה מדוע נעצרה המערכה הצבאית ברמת הגולן, ומדוע כוחות צה"ל, שכבר הדפו את הצבא הסורי, נמנעו מלהתקדם ולכבוש את דמשק. באותה שעה, יש לציין, נחלצו כוחות צה"ל ממצב המגננה ששקעו בו בראשית המלחמה, עברו למתקפה והגיעו כבר עד כדי כשלושים קילומטרים מן הבירה הסורית; מבחינה מעשית אפשר היה אפוא להמשיך את תנופת ההתקפה, לכבוש את דמשק ולהכריע בכך את גורל המלחמה. ניסינו לתרץ באוזני הרבי את המהלך ולתלותו בחשש שמא תממש רוסיה את אזהרותיה ותתערב במלחמה לצדה של דמשק אם תתקדם ישראל לעבר הבירה הסורית. מנגד, אמרנו כי נראה שישראל מבקשת לרכז כוחות גדולים דווקא בחזית הדרום כדי להדוף בצורה משמעותית ומכרעת את הצבא המצרי אל מעבר לתעלה. הרבי דחה את טענותינו אחת לאחת.
+==ועידת ז'נבה==
+{{להשלים}}
-הוא טען שהכניסה לשטח מצרים היא טעות אסטרטגית, שכן היא כבר לא תוכל לשנות את מאזן הכוחות לטובת ישראל. הוא קבע כי הבעיה החמורה ביותר של מדינת ישראל היא דווקא המלחמה עם סוריה, וכי עד שזו לא תוכרע באופן מוחלט, לא תגיע אל סיומה מלחמתם של הערבים נגד עצם קיומה של מדינת ישראל.
+==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
+מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.
-משום שדמשק היא עיר היסטורית עתיקת יומין, אמר, היא מסמלת את יציבות העולם המוסלמי ולכן את האיום על עם ישראל. פגיעה בסמל כזה תערער עד היסוד את חוסנו הפנימי של העולם הערבי כולו. רוסיה, כך סבר, לא תממש את איומיה.
-היא רק מדברת, אך לא תעשה דבר. יתר על כן, לדעתו, גם ההתנגדות האמריקנית להכרעת סוריה היא מן השפה ולחוץ, ולאמיתו של דבר ארצות-הברית משוועת לכך שישראל תעשה זאת. ובעניין מחיר הדמים שעלולה ישראל לשלם, הרבי טען כי אם לא נכריע את המערכה עכשיו, בשעת כושר זו, אזי בעתיד יישפך דם רב הרבה יותר, במלחמות הבאות שיכפו עלינו הערבים.
-את אמירותיו הפוליטיות תיבל הרבי בציטטות מהמדרשים ומספרות [[הקבלה]] על כך שדמשק היא כקוץ בבשרה של [[ירושלים]]. הוא חזר כמה פעמים על דברי התלמוד הידועים על קיסרי, שאותה השווה לדמשק של היום, ועל [[ירושלים]]: "קסרי וירושלים. אם יאמר לך אדם: חרבו שתיהן - אל תאמן. ישבו שתיהן - אל תאמן. חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה [[ירושלים]] וישבה קסרי - תאמן{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מגילה]] דף ו' עמוד א'}}". התקשיתי לעקוב אחר שטף המקורות והציטטות, אבל הרבי חזר כמה וכמה פעמים על המדרש הידוע כי "עתידה [[ירושלים]] להיות מתרחבת בכל צדדיה, ושערי [[ירושלים]] עתידין להיות מגיעים עד דמשק{{הערה|1= [[שיר השירים]] רבה, ז, י}}".
-בתום השיחה ביקש מאתנו הרבי לשוב הביתה מיד לאחר ההקפות, לטלפן לארץ ולהעביר בשמו מסר דחוף, לראשי המדינה: עליהם להורות על כיבוש דמשק, בלי שום חשש מאיש. תחת הרושם הקשה של השיחה הבטחנו לרבי שנמלא את השליחות שהטיל עלינו. מנחם לוין הבטיח להביא את הדברים לידיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר, ואילו אני הבטחתי שאתקשר עם ראשי המפד"ל ואמסור להם את דבריו על כל פרטיהם.
-באותו הלילה הצלחתי להשיג את חבר הכנסת זבולון המר, שנקרא לצאת מישיבת ועדת החוץ והביטחון שהתקיימה ב[[תל אביב]]. חזרתי באוזניו על הדברים ומסרתי את דרישתו המפורשת של הרבי. כעבור מחצית השעה חזר אליי חבר הכנסת יצחק רפאל וביקש אף הוא לשמוע בדיוק מה אמר הרבי וכיצד הפריך את החששות מפני כישלונות ושפיכות דמים מיותרת. בתגובה לדבריי אישר יצחק רפאל כי שר הביטחון משה דיין אכן חושש ממעורבות רוסית ועל כן פקד על צה"ל שלא להתקדם אל מעבר לקווים שבהם החזיקה ישראל ערב מלחמת יום הכיפורים בחזית רמת הגולן."
-בהזדמנות סיפר מר יוסף צ'חנובר איש מערכת הביטחון באותם ימים:
-"היה זה במהלך הדיונים - יתכן עוד ב[[חול המועד]] [[סוכות]]. קיבלתי שיחת טלפון מחו"ל, ומזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] היה על הקו. הוא אמר לי כי הרבי מאזין אף הוא לשיחתנו. הוא אמר כי הרבי מבקש שאגש לשר הביטחון משה דיין ואומר לו כי צריך לכבוש את דמשק! האמת, מאוד התלבטתי, חששתי מתגובת דיין ואז הרב קליין לחץ עלי כי זה רצון הרבי.
-נכנסתי בהיסוס למשה דיין (אם כי חששתי מתגובתו), הוא שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל-אביב!..."
-תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה היתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}:
-"התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."
+ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.
 ==לקריאה נוספת==
 *הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.
+*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
+*'''מלחמת יום הכיפורים''' גיליון מיוחד של {{שבועון כפר חב"ד}}, מס' 2027.
+* [[שניאור זלמן ברגר]], דרך כוכב מיעקב, תולדות הרב [[יעקב מזרחי]]
 ==קישורים חיצוניים==
-*[[שי גפן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
+*[https://chabad.info/magazine/49305/ מנדי גרוזמן, מצא את בנו וזעק זכיתי להקריב קרבן לישראל]
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}
+*[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
-*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק] {{אינפו}}
+*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
-*שניאור זלמן ברגר, [http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק] {{אינפו}}
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
+*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/085160674525.html הרבי: לכבוש את דמשק]''' יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב [[חג הסוכות]] [[תשע"ז]]
+*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77870_he_2.pdf '''להשבית אויב ומתנקם'''] - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי [[תשע"ד]].
+*הרב [[אבישי איפרגון]], '''[https://chabad.info/blogs/727521/ מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים]''' {{אינפו}}
+* [https://sinun770.org/מלחמת-יום-הכיפורים-מזווית-שלא-הכרתם/ מלחמת יום הכיפורים מזווית שלא הכרתם], מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
+* [https://sinun770.org/הרבי-על-מלחמת-יום-הכיפורים/ הרבי על מלחמת יום הכיפורים], ראיון וידאו עם אריה מורגנשטרן, מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
+*[https://chabad.info/news/tishrei/1009121/'''ינוסו מפניך'''], חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, יצא לאור ע"י [[את"ה המרכזי 770]] במלאות 50 שנה למלחמת ים הכיפורים.
+{{מלחמות ישראל|}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמות ישראל
מלחמות	מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) \| מלחמת סיני (תשי"ז) \| מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) \| מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) \| מלחמת יום כיפור (תשל"ד) \| מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) \| מלחמת המפרץ (תנש"א) \| מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) \| מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד)
פעולות ומבצעים	פעולת כראמה (תשכ"ח) \| מבצע אנטבה (תשל"ו) \| מבצע ליטני (תשל"ח) \| תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) \| מבצע רגל עץ (תשמ"ו)