אחי תמימים תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
 
(39 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=אחי תמימים תל אביב
|שם=אחי תמימים תל אביב
|תמונה=[[קובץ:ישיבת חבד [[תל אביב]] רחוב הרב קוק.jpg|250px]]
|תמונה=ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg
|כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
|כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
שורה 9: שורה 9:
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]
|משגיח ראשי=הרב [[ניסן הבר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]
|מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]
|מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]
שורה 18: שורה 18:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].  
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] עבור נערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ועבור תלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].  


במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב"ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.


== פתיחת הישיבה ==
== פתיחת הישיבה ==


חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.  
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.  


הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.


מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].
מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].


==תומכי תמימים==
==תומכי תמימים==
[[קובץ:אחי תמימים תל אביב רשימת תלמידים תש"י.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה". מרחשון תש"י]]
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.


בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.
   
   
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".


==הנהלת הישיבה==
==הנהלת הישיבה==
{{טורים|תוכן=
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).


שורה 51: שורה 54:


'''צוות הישיבה''':
'''צוות הישיבה''':
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה{{מקור}}, [[משפיע]] ומשגיח (בתקופות שונות).
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.  
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.  
שורה 57: שורה 60:


'''הר"מים:'''
'''הר"מים:'''
*הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
*הרב משה קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]].
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו"ר מסלונים)
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש [[ישיבת פונוביז']]).  
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז').
*הרב [[ניסן עבער]].  
*הרב [[יואל קלופט]].
*הרב [[ניסן הבר]].  
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].  
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].  
*הרב [[דוד חנזין]].
*הרב [[דוד חנזין]].


'''משגיחים:'''
'''משגיחים:'''
*הרב [[יצחק ברמן]] - משגיח בנגלה.
*הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.
*הרב [[שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה משגיח בחסידות.  
*הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.
}}


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
==בוגרי אחי תמימים תל אביב==
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
{{טורים|תוכן=


==תלמידים מפורסמים==
* הרב [[יצחק גנזבורג]]
* הרב [[יצחק גנזבורג]]
* הרב [[יואל כהן]]
* הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי
*הרב [[אורי בן שחר]]
* הרב [[אורי בן שחר]]
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו"ר יד לאחים
* הרב [[יעקב פלס]]
* הרב [[יעקב פלס]]
* הרב [[שניאור זלמן לוין]]
* הרב [[שניאור זלמן לוין]]
* הרב [[זושא וילימובסקי]]
* הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן
* הרב [[ישראל צבי הבר]]
* הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר לאחמ"כ לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
* הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז'
* הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]]
* הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]
* הרב [[יהודה לייב זלמנוב]]
* הרב [[יצחק ידגר]]
* הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)]]
* הרב [[חיים צבי ליפסקר]]
* הרב [[אורי עזרא ליפש]]
* הרב [[אלעזר ליפש]]
* הרב [[מרדכי אהרון מלוב]]
* הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)]]
* הרב [[יצחק שפרינגר]]
* הרב [[פסח מן]]
* הרב [[דוד תעיזי]]
}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס"ג]].
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס"ג]].
* [[יצחק גינזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
* [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג.
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג.
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - תשע"ב.
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - [[תשע"ב]].
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
* [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
*'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' [[שניאור זלמן ברגר]] {{COL}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/war/368996/ כך התמגנה ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב]''', {{שבועון בית משיח}} פרשת בלק תשפ"ד


{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

גרסה אחרונה מ־18:31, 30 באוקטובר 2024

אחי תמימים תל אביב

המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד ראש חודש אייר תרח"צ
תאריך סגירה התמזגה עם אחי תמימים ראשון לציון
מיקום תל אביב
מייסד הרב אליעזר קרסיק
ראש הישיבה הרב חיים שאול ברוק
מנהל גשמי הרב אליעזר קרסיק, הרב משה דובער גנזבורג, הרב שמריהו גוראריה
מספר תלמידים כמה עשרות

אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ עבור נערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ועבור תלמידי חדר בני תמימים.

במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן בעצה כיצד להקים ישיבה מתאימה לנערי קהילת חב"ד שהלכה והתפתחה בתל אביב וסביבותיה, כתוצאה מעלית חסידים לארץ הקודש באותן שנים, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

פתיחת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), מבנה בו כעשור קודם לכן, פעל סניף ישיבת תורת אמת ירושלים. בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.

תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה". מרחשון תש"י

החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

הנהלת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הועד הרוחני:

הועד הכספי:

צוות הישיבה:

הר"מים:

משגיחים:

בוגרי אחי תמימים תל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]