חיים פארו: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
(21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים פארו''' הוא משלוחי הרבי ב[[בית שמש]] הפועל עם | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''חיים''' הכהן '''פארו''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1944) הוא משלוחי הרבי ב[[בית שמש]] הפועל עם קהילת דוברי ה[[אנגלית]] בעיר, עוסק בקירוב נוער נושר, ומשמש כרב קהילת חב"ד דולב. בעבר שימש כשליח הרבי ב[[מנ'צסטר]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בחודש כסלו [[תש"ה]]. | נולד בלונדון שבאנגליה בחודש כסלו [[תש"ה]]. | ||
זמן קצר אחר ה[[בר מצווה]] התייתם מאביו, וסבו וסבתו פרשו עליו את חסותם, ועל אף שלא נמנו על חסידי חב"ד, היו מתומכי הפעילות של הרב [[פייביש וואגעל]] ונסעו לרבי יחד עם הקבוצות שאורגנו על ידו. | |||
בשנת [[תשס"ו]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בית שמש]] | כשבגר, רשמו אותו הוריו ללימודי רפואת שיניים, אך על פי צוואת אביו נשלח ללמוד לשנה אחת בישיבת 'קול תורה' בירושלים, שם נמנה על תלמידיו החביבים של הרב [[שלמה זלמן אויערבך]]{{הערה|בהמשך, הורה לו הרבי לשמר קשר זה.}}. כשחלפה שנה והוא סירב לשוב ללימודי הרפואה, שאלו סבו וסבתו את הרבי אודות כך, והרבי שיכנע אותם שהנכד ממשיך את דרך הוריהם ואין להם מה לדאוג באשר לעתידו והוא - הרבי עצמו - לוקח אחריות על חינוכו. | ||
בזמן לימודיו בישיבת 'קול תורה' החל להשתתף בשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ובשנת [[תשכ"ה]] נסע לרבי לקראת חג הפסח, ונותר עד לאחר חג השבועות מתוך מטרה להיכנס לפגישה אישית עם הרבי ב[[יחידות]], במהלכה הורה לו הרבי להישאר עד לאחר החגים, ושוחח איתו באריכות באופן נדיר למעלה מחצי שעה, כאשר יחידות רגילה נמשכה דקות בודדות, ואצל בחורים אף הרבה פחות מכך. | |||
במשך ארבע שנים למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] ובתקופה זו זכה לקירובים רבים מהרבי. | |||
בחודש אדר [[תשכ"ט]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו בברכת ועידוד הרבי. כיון שתאריך החתונה נקבע לשלהי חודש אלול, נסע בברכת הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ובזמן הפנוי עסק ב[[מבצע תפילין]] וזכה לעידו הרבי, ועל פי הוראת הרבי חזר לניו יורק שבוע בלבד קודם החתונה, ובלילה שלפני יום החתונה נכנסו הוא ורעייתו אל הרבי{{הערה|בנפרד, כיון שאסור להתראות, כשביניהם נכנסו 2 אנשים נוספים ליחידות.}} ובמהלך היחידות הורה לו הרבי שאם מתאפשר לו להגיד למחרת את כל התהילים, הרי זהו דבר נכון. | |||
לאחר נישואיו למד במשך שנה ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], ועם תום השנה הציע הרבי לר' [[אברהם יפה]] ור' [[בערל פרין]] שיציעו לו לשמש כשליח בעיר מנצ'סטר, ובשנת [[תשל"א]] החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מנ'צסטר]], כאשר ביחידות לפני היציאה העניק לו הרבי סידור ולרעייתו ספר תניא כיס. | |||
בתקופה הראשונה לשליחות, התמקד בפעילות עם בני נוער וסטודנטים, כאשר בין הנערים שלימד היו הרב [[דוד ניסן דובוב]], הרב חיים רפפורט, והרב יהודה לייב וויטלר, ומידי שנה נהג להביא עמו לרבי את קבוצת הבחורים עמהם למד חסידות. | |||
על אף הקשיים הרבים שהיו לו ולרעייתו, ועל אף העובדה שהקפיד לכתוב לרבי דו"ח מידי שבוע, מעולם לא ביקש ברכה על עניניו האישיים, והרבי פעם התבטא בפני מישהו שרעייתו של הרב פארו היא "בעלת מסירות נפש". | |||
כאשר יצא לגיוס כספים עבור רכישת מבנה לפעילות, זכה לשיחה מיוחדת עם הרבי לאחר תפילת מנחה על יד 'גן עדן התחתון' בה הורה לו הרבי לגייס כספים לבניין באמריקה. כאשר הביע בפני הרבי את הקושי לאסוף כסף באמריקה עבור מוסד המשרת את קהילת מנצ'סטר, השיב הרבי שכאשר פועלים מתוך אהבת ישראל, אין זה משנה אם הילדים היהודיים שעבורם עושים את הפעילות גרים בארצות הברית או במנצ'סטר, והרבי נכנס לחדרו וחזר עם [[קונטרס אהבת ישראל]] ועשרה שטרות של עשרה לירות שטרלינג כל אחד, על מנת שיסתייע בשטרות במסע גיוס הכספים ויעניק אותם למי שיתרום סכום גדול{{הערה|1=[https://anash.org/no-difference-where-they-live/ אין הבדל היכן הם גרים] {{אנש}}}}. | |||
בשנת [[תשל"ח]] כאשר הציע בפני הרבי שש שמות שונים למרכז שבתכניתו להקים, בחר הרבי בשם 'מכון לוי יצחק - ג'ואיש קולטורל סנטר' (מרכז תרבות יהודי), ובשנת תשד"מ עם השלמת הרכישה וההקמה ולקראת חגיגת [[חנוכת הבית]], בחר הרבי את הרב [[יצחק דוד גרונר]] שישא את הנאום המרכזי, ואף שלח מברק מיוחד שיוקרא באירוע, ובמשך השנים העניק הרבי למרכז היהודי התייחסויות נוספות, כשבין השאר בחלוקת דולרים ב[[ביתו הפרטי של הרבי]] בשנת תשמ"ח העניק הרבי דולר מיוחד בשביל לתת בקופת הצדקה של בית המדרש, והוסיף ואמר: "זה נקרא על שם אבי, ויש לי חלק בכך"! | |||
כשהחל למסור שיעור יומי בקשר עם [[תקנת הרמב"ם]], שהורה לו הרבי ללמוד לעצמו שלושה פרקים, ולמסור שיעור בפרק אחד, וכשכתב לרבי שקשה לו גם ללמוד שלושה פרקים וגם להכין ולמסור שיעור בפרק אחד, הגיב על כך הרבי: "הרי זה פלא!!! הרי הוא רב, וצריך להיות מעלין בקודש". | |||
בשנת [[תשס"ו]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בית שמש]] שעברה באותה תקופה תנופת התרחבות משמעותית. בבית שמש הצטרף לשלוחי הרבי, והחל לעסוק עם קהיליית דוברי ה[[אנגלית]] בעיר. בהמשך התמנה לרב קהילת חב"ד דולב. | |||
עוסק רבות בתופעת הנוער הנושר. | עוסק רבות בתופעת הנוער הנושר. | ||
שורה 12: | שורה 33: | ||
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | ||
==משפחתו== | |||
*חתנו, הרב פרץ חן - ממלא מקומו כשליח ומנהל 'תורה סנטר' במנצ'סטר | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''ההבטחה של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1912 עמוד 79 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב חיים פארו, [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/03/6230a83ba130e_1647355963.pdf "כל הפושט יד נותנים לו"], '''[[הסיפור שלי]]''', [[JEM]], גיליון 353, ט"ו אדר ב' תשפ"ב | |||
*{{קישור שטורעם|31438|news|חצי יובל לכינוס השלוחים: נזכרים ונעשים ● כתבת וידאו|צוות שטורעם לכינוס|כ"ז בחשוון תשס"ט}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פארו, חיים}} | {{מיון רגיל:פארו, חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בבית שמש]] |
גרסה אחרונה מ־10:39, 18 בספטמבר 2023
הרב חיים הכהן פארו (יליד שנת תש"ה, 1944) הוא משלוחי הרבי בבית שמש הפועל עם קהילת דוברי האנגלית בעיר, עוסק בקירוב נוער נושר, ומשמש כרב קהילת חב"ד דולב. בעבר שימש כשליח הרבי במנ'צסטר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בלונדון שבאנגליה בחודש כסלו תש"ה.
זמן קצר אחר הבר מצווה התייתם מאביו, וסבו וסבתו פרשו עליו את חסותם, ועל אף שלא נמנו על חסידי חב"ד, היו מתומכי הפעילות של הרב פייביש וואגעל ונסעו לרבי יחד עם הקבוצות שאורגנו על ידו.
כשבגר, רשמו אותו הוריו ללימודי רפואת שיניים, אך על פי צוואת אביו נשלח ללמוד לשנה אחת בישיבת 'קול תורה' בירושלים, שם נמנה על תלמידיו החביבים של הרב שלמה זלמן אויערבך[1]. כשחלפה שנה והוא סירב לשוב ללימודי הרפואה, שאלו סבו וסבתו את הרבי אודות כך, והרבי שיכנע אותם שהנכד ממשיך את דרך הוריהם ואין להם מה לדאוג באשר לעתידו והוא - הרבי עצמו - לוקח אחריות על חינוכו.
בזמן לימודיו בישיבת 'קול תורה' החל להשתתף בשיעורי התניא שנמסרו על ידי הרב יוסף צבי סגל, ובשנת תשכ"ה נסע לרבי לקראת חג הפסח, ונותר עד לאחר חג השבועות מתוך מטרה להיכנס לפגישה אישית עם הרבי ביחידות, במהלכה הורה לו הרבי להישאר עד לאחר החגים, ושוחח איתו באריכות באופן נדיר למעלה מחצי שעה, כאשר יחידות רגילה נמשכה דקות בודדות, ואצל בחורים אף הרבה פחות מכך.
במשך ארבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 ובתקופה זו זכה לקירובים רבים מהרבי.
בחודש אדר תשכ"ט בא בקשרי השידוכין עם רעייתו בברכת ועידוד הרבי. כיון שתאריך החתונה נקבע לשלהי חודש אלול, נסע בברכת הרבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובזמן הפנוי עסק במבצע תפילין וזכה לעידו הרבי, ועל פי הוראת הרבי חזר לניו יורק שבוע בלבד קודם החתונה, ובלילה שלפני יום החתונה נכנסו הוא ורעייתו אל הרבי[2] ובמהלך היחידות הורה לו הרבי שאם מתאפשר לו להגיד למחרת את כל התהילים, הרי זהו דבר נכון.
לאחר נישואיו למד במשך שנה בכולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי, ועם תום השנה הציע הרבי לר' אברהם יפה ור' בערל פרין שיציעו לו לשמש כשליח בעיר מנצ'סטר, ובשנת תשל"א החל לפעול בשליחות הרבי במנ'צסטר, כאשר ביחידות לפני היציאה העניק לו הרבי סידור ולרעייתו ספר תניא כיס.
בתקופה הראשונה לשליחות, התמקד בפעילות עם בני נוער וסטודנטים, כאשר בין הנערים שלימד היו הרב דוד ניסן דובוב, הרב חיים רפפורט, והרב יהודה לייב וויטלר, ומידי שנה נהג להביא עמו לרבי את קבוצת הבחורים עמהם למד חסידות.
על אף הקשיים הרבים שהיו לו ולרעייתו, ועל אף העובדה שהקפיד לכתוב לרבי דו"ח מידי שבוע, מעולם לא ביקש ברכה על עניניו האישיים, והרבי פעם התבטא בפני מישהו שרעייתו של הרב פארו היא "בעלת מסירות נפש".
כאשר יצא לגיוס כספים עבור רכישת מבנה לפעילות, זכה לשיחה מיוחדת עם הרבי לאחר תפילת מנחה על יד 'גן עדן התחתון' בה הורה לו הרבי לגייס כספים לבניין באמריקה. כאשר הביע בפני הרבי את הקושי לאסוף כסף באמריקה עבור מוסד המשרת את קהילת מנצ'סטר, השיב הרבי שכאשר פועלים מתוך אהבת ישראל, אין זה משנה אם הילדים היהודיים שעבורם עושים את הפעילות גרים בארצות הברית או במנצ'סטר, והרבי נכנס לחדרו וחזר עם קונטרס אהבת ישראל ועשרה שטרות של עשרה לירות שטרלינג כל אחד, על מנת שיסתייע בשטרות במסע גיוס הכספים ויעניק אותם למי שיתרום סכום גדול[3].
בשנת תשל"ח כאשר הציע בפני הרבי שש שמות שונים למרכז שבתכניתו להקים, בחר הרבי בשם 'מכון לוי יצחק - ג'ואיש קולטורל סנטר' (מרכז תרבות יהודי), ובשנת תשד"מ עם השלמת הרכישה וההקמה ולקראת חגיגת חנוכת הבית, בחר הרבי את הרב יצחק דוד גרונר שישא את הנאום המרכזי, ואף שלח מברק מיוחד שיוקרא באירוע, ובמשך השנים העניק הרבי למרכז היהודי התייחסויות נוספות, כשבין השאר בחלוקת דולרים בביתו הפרטי של הרבי בשנת תשמ"ח העניק הרבי דולר מיוחד בשביל לתת בקופת הצדקה של בית המדרש, והוסיף ואמר: "זה נקרא על שם אבי, ויש לי חלק בכך"!
כשהחל למסור שיעור יומי בקשר עם תקנת הרמב"ם, שהורה לו הרבי ללמוד לעצמו שלושה פרקים, ולמסור שיעור בפרק אחד, וכשכתב לרבי שקשה לו גם ללמוד שלושה פרקים וגם להכין ולמסור שיעור בפרק אחד, הגיב על כך הרבי: "הרי זה פלא!!! הרי הוא רב, וצריך להיות מעלין בקודש".
בשנת תשס"ו עלה לארץ הקודש והתיישב בבית שמש שעברה באותה תקופה תנופת התרחבות משמעותית. בבית שמש הצטרף לשלוחי הרבי, והחל לעסוק עם קהיליית דוברי האנגלית בעיר. בהמשך התמנה לרב קהילת חב"ד דולב.
עוסק רבות בתופעת הנוער הנושר.
חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב פרץ חן - ממלא מקומו כשליח ומנהל 'תורה סנטר' במנצ'סטר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ההבטחה של הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1912 עמוד 79
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב חיים פארו, "כל הפושט יד נותנים לו", הסיפור שלי, JEM, גיליון 353, ט"ו אדר ב' תשפ"ב
- צוות שטורעם לכינוס, חצי יובל לכינוס השלוחים: נזכרים ונעשים ● כתבת וידאו - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ בהמשך, הורה לו הרבי לשמר קשר זה.
- ↑ בנפרד, כיון שאסור להתראות, כשביניהם נכנסו 2 אנשים נוספים ליחידות.
- ↑ אין הבדל היכן הם גרים