צדיק – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא " |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''צדיק''' הוא כינוי | '''צדיק''' הוא כינוי לדרגה הגבוהה ביותר ב[[עבודת ה']]. על פי ביאור [[תורת החסידות]] מדובר באדם כזה שאין לו אף שמץ [[רע]], וכל רצונותיו וכוחותיו מופנים אך ורק לקיום [[רצון העליון|רצון ה']], [[התבוננות]] בגדולתו ו[[אהבת ה'|אהבתו]]. | ||
==מדרגת הצדיק== | ==מדרגת הצדיק== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בספר ה[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק א'|פרק א']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי הגדרה זו איננה ההגדרה המהותית של הצדיק, אלא כינוי ("שם המושאל") לעניין [[שכר ועונש|השכר והעונש]] בלבד, מאחר ואותו יהודי הינו "צדיק בדינו" לאחר שזכה בדין ונמצא כי זכויותיו מרובים על עוונותיו. | בספר ה[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק א'|פרק א']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי הגדרה זו איננה ההגדרה המהותית של הצדיק, אלא כינוי ("שם המושאל") לעניין [[שכר ועונש|השכר והעונש]] בלבד, מאחר ואותו יהודי הינו "צדיק בדינו" לאחר שזכה בדין ונמצא כי זכויותיו מרובים על עוונותיו. | ||
אך לאמיתו של דבר{{הערה|ראה שם בהרחבה בפרקים [[תניא - פרק ט'|ט']] ו[[תניא - פרק י'|יו"ד]], ועוד.}}, מהותו האמיתית של [[צדיק]] ("שם התואר והמעלה") היא יהודי שהצליח לנצח בשלימות את המלחמה עם הרע - כך שלא זו בלבד ובפועל אין הוא עובר על רצון ה', אלא אפילו באופן תיאורטי אין לו כל משיכה לעבירה, וה[[יצר הרע]] שלו ו[[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] נהפכו לגמרי ל[[טוב]] וכפופים ל[[נפש האלוקית]] | אך לאמיתו של דבר{{הערה|ראה שם בהרחבה בפרקים [[תניא - פרק ט'|ט']] ו[[תניא - פרק י'|יו"ד]], ועוד.}}, מהותו האמיתית של [[צדיק]] ("שם התואר והמעלה") היא יהודי שהצליח לנצח בשלימות את המלחמה עם הרע - כך שלא זו בלבד ובפועל אין הוא עובר על רצון ה', אלא אפילו באופן תיאורטי אין לו כל משיכה לעבירה, וה[[יצר הרע]] שלו ו[[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] נהפכו לגמרי ל[[טוב]] וכפופים ל[[נפש האלוקית]]{{הערה|זאת בשונה מיהודי שמצליח להתגבר על הרע '''בפועל''', אך יש לו עדיין תאוות ומשיכה לרע שהוא זקוק למלחמה תמידית כדי להתגבר עליה - שנקרא בהגדרת התניא [[בינוני]]. ויהודי שקורה ונכשל באיסור בפועל, וגם ב[[מחשבה דיבור ומעשה]] הרע מצליח להתגבר עליו - נקרא בהגדרת התניא [[רשע]].}}. | ||
==דרגות בצדיק== | ==דרגות בצדיק== | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
בתוך מדרגה זו עצמה ישנם רבבות מדרגות, על פי כמות ואיכות שמץ הרע שנשאר עדיין בנפש, ואופן ביטולו לטוב. | בתוך מדרגה זו עצמה ישנם רבבות מדרגות, על פי כמות ואיכות שמץ הרע שנשאר עדיין בנפש, ואופן ביטולו לטוב. | ||
רוב הצדיקים שבכל הדורות{{הערה|עליהם אומרת ה[[גמרא]] ([[מסכת סוכה|סוכה]] מה, ב) "תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא", היינו שלפני הקב"ה נמצאים שמונה עשר אלף צדיקים.}}, הם מדרגת "צדיק שאינו גמור". | רוב הצדיקים שבכל הדורות{{הערה|עליהם אומרת ה[[גמרא]] ([[מסכת סוכה|סוכה]] מה, ב) "תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא", היינו שלפני [[הקב"ה]] נמצאים שמונה עשר אלף צדיקים.}}, הם מדרגת "צדיק שאינו גמור". | ||
===צדיק גמור=== | ===צדיק גמור=== | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
על מדרגת הצדיק מבואר בתניא{{הערה|[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]].}} כי בדרך כלל אין כל אדם זוכה לה, ורק [[נשמה|נשמות]] מזוככות נבראו עם האפשרות והיכולת להיות צדיקים{{הערה|כמאמר [[איוב]] ([[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] טז, א) "בראת צדיקים בראת רשעים". אין הכוונה לבריאתם כצדיקים ורשעים ממש, אלא שיש שנשמותיהם נבראו באופן שיהיה להם היכולת להיות [[צדיק]] ולהתגבר על הרע, ויש [[נשמה|נשמות]] שאין להם כח זה.}}. ולכן עבודתו של יהודי רגיל מתמקדת בעיקרה בעבודת ה[[בינוני]], להלחם עם הרע ולנצחו גם אם לא בעומק הנפש, לפחות בפועל - בלבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]]. | על מדרגת הצדיק מבואר בתניא{{הערה|[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]].}} כי בדרך כלל אין כל אדם זוכה לה, ורק [[נשמה|נשמות]] מזוככות נבראו עם האפשרות והיכולת להיות צדיקים{{הערה|כמאמר [[איוב]] ([[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] טז, א) "בראת צדיקים בראת רשעים". אין הכוונה לבריאתם כצדיקים ורשעים ממש, אלא שיש שנשמותיהם נבראו באופן שיהיה להם היכולת להיות [[צדיק]] ולהתגבר על הרע, ויש [[נשמה|נשמות]] שאין להם כח זה.}}. ולכן עבודתו של יהודי רגיל מתמקדת בעיקרה בעבודת ה[[בינוני]], להלחם עם הרע ולנצחו גם אם לא בעומק הנפש, לפחות בפועל - בלבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]]. | ||
אמנם, גם מיהודי רגיל נדרש להתאמץ ולנסות להיות צדיק, שהרי בירידתו למטה "משביעין אותו תהי צדיק"{{הערה|[[מסכת נדה|נדה]] ל, ב.}}. ולכן עליו להתבונן גם באופן כזה שישפיע על הנפש ויעורר שנאה לרע, וזאת על ידי שיתבונן עד כמה מאוסים עניני ה[[עולם הזה]]; וכן לעורר אהבה לה', על ידי | אמנם, גם מיהודי רגיל נדרש להתאמץ ולנסות להיות צדיק, שהרי בירידתו למטה "משביעין אותו תהי צדיק"{{הערה|[[מסכת נדה|נדה]] ל, ב.}}. ולכן עליו להתבונן גם באופן כזה שישפיע על הנפש ויעורר [[שנאה]] לרע, וזאת על ידי שיתבונן עד כמה מאוסים עניני ה[[עולם הזה]]; וכן לעורר [[אהבה]] לה', על ידי ה[[התבוננות]] בגדולתו. על ידי מאמצים אלו, ייתכן שיזכה: (א) להתרגל אט אט ולהשפיע על הנפש [[אהבה]] לה' ושנאה לרע '''כמו''' בעבודת הצדיק, (ב) שתתעבר בו [[נפש#דרגות הנפש|רוח]] משרש נשמתו של [[צדיק]] ויזכה לעבודת [[צדיק]] אמיתית. | ||
===בדורנו=== | ===בדורנו=== | ||
אמנם, בדורנו - לאחר כל [[עבודת הבירורים|הבירורים והזיכוכים]] שפעלו [[בני ישראל]] ב[[עבודת הגלות]] - מחדש [[הרבי]] שבכוחו של '''כל יהודי''' להיות צדיק | אמנם, בדורנו - לאחר כל [[עבודת הבירורים|הבירורים והזיכוכים]] שפעלו [[בני ישראל]] ב[[עבודת הגלות]] - מחדש [[הרבי]] שבכוחו של '''כל יהודי''' להיות צדיק. וזה לשונו הקדוש: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות]], שבת פרשת אמור [[תנש"א]]|תוכן= | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות]], שבת פרשת אמור [[תנש"א]]|תוכן= | ||
החל מעבודתו של יהודי (כמבואר בתחילת ספר התניא), שהעבודה אצלו היא לא רק ב"סור מרע" – "אל תהי רשע", אלא גם "תהי צדיק". דאף על פי ש"אין כל אדם זוכה להיות [[צדיק]] ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך כו'" כיון שנמצאים למטה [[נשמה]] בגוף ו[[נפש הבהמית]] | החל מעבודתו של יהודי (כמבואר בתחילת ספר התניא), שהעבודה אצלו היא לא רק ב"סור מרע" – "אל תהי רשע", אלא גם "תהי צדיק". דאף על פי ש"אין כל אדם זוכה להיות [[צדיק]] ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך כו'" כיון שנמצאים למטה [[נשמה]] בגוף ו[[נפש הבהמית]] ב[[עולם הזה]] הגשמי והחומרי – אבל על ידי זה שישנו כח ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] בגוף הגשמי (של יהודי), כנ"ל, ה"ז נותן את הכח שגם למטה יגיעו לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק"... | ||
וי"ל שלאחרי כל הענינים – של בירור וזיכוך כו' – שבנ"י עברו במשך כל הדורות, יכול עכשיו כאו"א מישראל להגיע לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק" בגלוי (הגילוי ד"ועמך כולם צדיקים"), כפי שיהיה בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה.}} | וי"ל שלאחרי כל הענינים – של בירור וזיכוך כו' – שבנ"י עברו במשך כל הדורות, יכול עכשיו כאו"א מישראל להגיע לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק" בגלוי (הגילוי ד"ועמך כולם צדיקים"), כפי שיהיה בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה.}} | ||
ההסבר לכך הוא שלכל יהודי ישנה מציאותו האמיתית, [[עצם הנשמה]], שמצידה - הוא מאוחד עם הקב"ה לגמרי, ולכן כל יהודי הוא צדיק{{הערה|כמאמר הפסוק ([[ישעיה]] ס, כא: "ועמך כולם צדיקים".}}. וכאשר מגיעים לתקופת [[הגאולה האמיתית והשלימה]], בה נשלמת העבודה, חוזרת ומתגלה מציאותו האמיתית של יהודי ( | ההסבר לכך הוא שלכל יהודי ישנה מציאותו האמיתית, [[עצם הנשמה]], שמצידה - הוא מאוחד עם [[הקב"ה]] לגמרי, ולכן כל יהודי הוא צדיק{{הערה|כמאמר הפסוק ([[ישעיה]] ס, כא): "ועמך כולם צדיקים".}}. וכאשר מגיעים לתקופת [[הגאולה האמיתית והשלימה]], בה נשלמת העבודה, חוזרת ומתגלה מציאותו האמיתית של יהודי (שהייתה בהסתר, לצורך ירידת נשמתו לעולם הזה והעבודה בו). ובזמננו, בה העבודה נשלמת ומתחיל תשלום ה[[שכר]], מתגלה כיצד יהודי מאוחד עם [[הקדוש ברוך הוא]] והוא למעלה מהגבלות העולם והנפש הבהמית{{הערה|ראה בארוכה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ תצא [[תנש"א]]. ועוד.}}. | ||
==ראו גם== | |||
*[[צדיק ישר (תמים) חסיד]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מדת 'הצדיק' היא מדת כל אדם]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 209 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||