אברהם מרדכי אלתר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:אמרי אמת.jpg|שמאל|ממוזער|האדמו"ר מגור]]

רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' ([[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"ח]]) היה השלישי באדמו"רי [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]].

נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] בעיירת [[גור]] ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת [[תרס"ה]], ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש"ח]].

מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים כבר למד.

בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.

 

 

 

 

אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).

רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]]. אדמו"ר הרש"ב מכנה אותו בתואר "כבוד ידיד נפשי, הרה"ג המפורסם, תפארת ישראל מעוז ומשגב"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב, אגרת קפז. וראה שם אגרת קצז.}}. פעמים רבות התוועדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=מבריסק&pgnum=365 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמ' דש], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=מבריסק&pgnum=368 שז].}} יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מ[[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני קביעת העיתים לתורה.

 

אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ"ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}.

הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי [[יצחק פלקסר]] זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב).

אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראו בהרחבה בחב"ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.}}.

בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ז'].}}.

בשנת [[תרצ"ה]] נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]}}.

נפטר בעיצומה של מלחמת השחרור, ב[[חג השבועות]] [[תש"ח]], ובגלל המלחמה נחסמה הדרך להר הזיתים, ולאחר מסע ההלויה ההמוני, נטמן בחצר ישיבתו - "שפת אמת".

 

 

 

 

 

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"י]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}}

{{מיון רגיל:אלתר, אברהם מרדכי}}