ברוך שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את")
מ (←‏משפחתו: ויקיזציה)
 
(48 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
רבי '''ברוך שניאור זלמן שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]]-[[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]?{{הערה|תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121.}}), היה אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וסבו של [[הרבי]]. חסיד של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס בעל-פה.
רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] נדפסו על ידי [[קה"ת]]. בנו הוא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] בעיירה [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.


ברוך שניאור הינו הנין הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] שנקרא על שמו, בברית שלו הוא נקרא שניאור זלמן, ולא ברוך שניאור, וההוכחה לכך היא שסביו ר' [[ברוך שלום]] היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה כאשר [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית זעלדא רחל בתו של החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ובצוואת רבי יהודה החסיד כתוב: שלא ישא אדם אשה ששם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו את השם ברוך והשם זלמן השתקע.
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.


פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.  
זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.


בשבת שלפני חתונתו בחודש טבת [[תרל"א]] אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: (דיבור המתחיל) "בתולה נישאת ליום הרביעי".
ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.
 
בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע.


זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].


תאריך פטירתו לא היה ידוע עד שהתגלה על ידי [[הרבי]]{{מקור}} שהתאריך המדוייק הוא [[כ"ט טבת]]. למרות זאת, שנת פטירתו המדוייקת נותרה בגדר תעלומה, וההשערה היא שנפטר בין השנים תרפ"ו-ח.
נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב"ש''', עמ' 16.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.


==רשימת ענינים וסיפורים==
==רשימת ענינים וסיפורים==
[[תמונה:רשימת ענינים.jpg|שמאל|thumb|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]
[[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו נערכו על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]] שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים".
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב"[[בית משיח]]" בגליונות בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]]. באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי ב[[כתי"ק]]) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.  
 
היומנים יצאו לאור גם בספר בשם '''רשימות הרב"ש''', בעריכת הרב [[אהרן לייב רסקין]].


==משפחתו==
==משפחתו==
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בערך בשנת תר"ע-ג. וב[[נישואין]] שנייים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת [[תרס"ח]]. וב[[נישואין]] שניים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.


ילדיו מנישואיו הראשונים:
ילדיו מנישואיו הראשונים:
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא {{הערת שוליים|אג"ק כ"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]])
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של הרבי)
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]
==לקריאה נוספת==
*תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121
==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||'''רשימות הרב"ש'''|26889|[[קה"ת]], ברוקלין, תשס"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

גרסה אחרונה מ־16:01, 26 ביוני 2024

פדיון נפש שכתב אל אדמו"ר הריי"צ

רבי ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון (כ"ד תמוז תרי"גכ"ט טבת תרפ"ו) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, תלמיד חכם ובעל שמועה. יומניו מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי קה"ת. בנו הוא רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ד תמוז תרי"ג בעיירה ליובאויטש, לרבי לוי יצחק שניאורסון, בנו של רבי ברוך שלום (בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק) ולאמו מרת שימא.

בברית המילה נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' ברוך שלום שניאורסון היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן[1]. הרב שלום דובער לוין משער ששם זה נוסף לו כאשר נשא את אשתו הרבנית זלדה רחל שניאורסון בת החסיד ר' זלמן חייקין, ולפי צוואת רבי יהודה החסיד שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.

זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי הצמח צדק, בערב יום כיפור, בפעם הראשונה בירכו בברכת כוהנים, ובשניה ברכו הרבי בברכת הבנים הנהוגה בערב יום כיפורים.

בשבת שלפני חתונתו, בחודש טבת תרל"א, אמר לכבודו אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות דיבור המתחיל "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.

זכה להיות מה'יושבים' בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, וקיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.

נפטר בכ"ט טבת[2] תרפ"ו[3].

רשימת ענינים וסיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו

ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; תרע"א, תרע"ג, תרע"ה ותרע"ו. יומנים אלו -נדפסו ב"בית משיח" בגליונות בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב שלום יעקב חזן והרב שמואל קראוס. באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי בכתי"ק) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.

היומנים יצאו לאור גם בספר בשם רשימות הרב"ש, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת תרס"ח. ובנישואין שניים נשא את דבורה רבקה וזכה שאדמו"ר הרש"ב יוליך אותו לחופה.

ילדיו מנישואיו הראשונים:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה בשבועון בית משיח גליונות 118-121

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


הערות שוליים

  1. מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' שלום דובער לוין, נדפס בתולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן".
  2. רשימות הרב"ש, עמ' 16.
  3. "שאלון העציר" של בנו רבי שמואל שניאורסון, כ"ג חשוון תש"ב, קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק, קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.
  4. אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.