אריה לייב שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (הוספת קטגוריה:אישים בסמרגון באמצעות HotCat) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
אחרי רבי רפאל קיבל את המשרה אחיו הצעיר, רבי משה שמואל שפירא. ולאחר פטירתו עבר כיסא הרבנות לבנו, רבי חיים צבי שפירא. | אחרי רבי רפאל קיבל את המשרה אחיו הצעיר, רבי משה שמואל שפירא. ולאחר פטירתו עבר כיסא הרבנות לבנו, רבי חיים צבי שפירא. | ||
שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות | שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות ב[[עיירה]] לופיץ, מחוז מינסק, משנת תר"ס עד שנת [[תרע"ז]]. באותה שנה, לאחר פטירת אביו רבי משה שמואל, ירש את כיסא הרבנות שלו בבברויסק. הוא היה מחותנו של רבי [[יוסף רוזין]] מכיון שבן מאומץ שלו, בן אשתו השניה אותו גידל, [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי חיים צבי.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=459§ion=artdays שטורם נט.].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|שפירא אריה לייב]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|שפירא אריה לייב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בסמרגון]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:54, 18 ביולי 2024
רבי אריה ליב שפירא (ידוע בשם רבי לייבעלע קאוונער) היה רב שישב אחת עשרה שנה (תקפ"ח-תקצ"ח), על כסא הרבנות בסמרגון קודם שנתקבל כאב"ד בקובנה. הוא היה אחד הגאונים המפורסמים בתקופתו, הראשון שקיבל את התואר "אב בית דין" בעיר ואם בישראל קובנה.
עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר אדמו"ר הצמח צדק ביקר בסמרגון והתאכסן אצל החסיד החב"די ר' אברהם צבי ברודנא, הוא אמר לר' אברהם ברודנא שברצונו ללכת לבקר את מרא דאתרא של סמרגון, כיוון ששמע שהוא גאון אמיתי וחכם, מיהרו כמה חסידים ורצו לבשר לרב שהאדמו"ר מליובאוויטש יבקר אצלו תיכף.
בשומעו את הדברים הללו, חבש רבה של סמרגון את הקפוטה של שבת והלך מיד לקבל את פני הצמח צדק בביתו של ר' אברהם ברודנא. שני הגדולים נועדו שעתיים ביחידות.
לאחר שרבי אריה לייב שפירא שב לביתו, אמר הצמח צדק לחסידיו: דעו לכם כי "ארי רובץ בסמרגון". הרב שלכם איננו גאון רק בתורה, אלא גם גאון בחסידות.
ממשיכי דרכו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היו לו שישה בנים. מי שקנה לו שם עולמי מביניהם היה רבי רפאל שפירא מוולוזין שבמשך שתים עשרה שנים - תרמ"ו-תרנ"ט - ישב גם על כסא הרבנות בברויסק, בטרם התקבל לאב"ד וראש ישיבה בוולוז'ין.
אחרי רבי רפאל קיבל את המשרה אחיו הצעיר, רבי משה שמואל שפירא. ולאחר פטירתו עבר כיסא הרבנות לבנו, רבי חיים צבי שפירא.
שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות בעיירה לופיץ, מחוז מינסק, משנת תר"ס עד שנת תרע"ז. באותה שנה, לאחר פטירת אביו רבי משה שמואל, ירש את כיסא הרבנות שלו בבברויסק. הוא היה מחותנו של רבי יוסף רוזין מכיון שבן מאומץ שלו, בן אשתו השניה אותו גידל, נשא את בתו של רבי חיים צבי.[1]