בן ציון אבא שאול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף באמצעות HotCat) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אבא שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב]] | [[קובץ:אבא שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב]] | ||
הרב '''בן-ציון אבא שאול''' ([[כ"ט בתמוז]] [[תרפ"ד]] - [[י"ט בתמוז]] [[תשנ"ח]]) היה ראש ישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב בן ציון נולד ב[[כ"ט תמוז]] [[תרפ"ד]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' אליהו אבא שאול גבאי [[בית הכנסת]] "אוהל רחל", בשכונת בית ישראל בירושלים. ולאמו בניה. | |||
למד בתלמוד תורה "בני-ציון". בהיותו בן 11 נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף, שם למד מהרב [[יעקב עדס]], הרב צדקה חוצין ומראש הישיבה הרב [[עזרא עטייה]]. | |||
היה מראשי ישיבת פורת יוסף ביחד עם הרב [[יהודה צדקה]]. | |||
הרב היה פוסק הלכות על פי הבן איש חי. | היה נשוי להדסה מסעודה בתם של רבי יוסף וסול שהרבני. | ||
תלמידיו מספרים כי תמיד נתן את הדגש להתעמקות וליישוב דברי [[רש"י]] בלימוד הגמרא, הם אף מסבירים זאת לאור העובדה שנולד ביום פטירת רש"י. | |||
הרב היה פוסק הלכות בעיקר על פי הבן איש חי. | |||
לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]] שנערך ב[[ירושלים]] שיגר הרב אבא שאול מכתב ברכה נלהב. | לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]] שנערך ב[[ירושלים]] שיגר הרב אבא שאול מכתב ברכה נלהב. | ||
רבי בן ציון אבא שאול נענה לבקשת [[הרבי]] שרבנים יפסקו שמשיח צריך לבוא{{הערה| | רבי בן ציון אבא שאול נענה לבקשת [[הרבי]] שרבנים יפסקו שמשיח צריך לבוא, כפי שהעיד הרב מאיר מאזוז: "הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א [זצ"ל] חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי) שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה"...{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 22. עיי"ש עוד.}}. | ||
נפטר ביום י"ט [[תמוז]] [[תשנ"ח]]. | נפטר ביום י"ט [[תמוז]] [[תשנ"ח]]. | ||
==קשריו עם חב"ד== | |||
ר' הלל רבינוביץ' סיפר: "כאשר עברה ישיבת תורת אמת לשיכון חב"ד, היה הגאון הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שגר בסמיכות לשיכון חב"ד, מגיע מפעם לפעם לישיבה להתפלל מנחה וערבית והיה משוחח עמי ועם הרב מנחם וילהלם בדברי תורה בכל מקצועות התורה, החל מגמרא גפ"ת ועד להלכה, אגדה ודברי חסידות"{{הערה|קובץ הלל אומר - ביאורים לתניא, חוברת ז, תולדות הלל, עמ' 34.}}. | |||
תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי, ולקראת סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו כתב: "בהיות שרצוני עז להשתתף בכנס סיום ספר הרמב"ם ופתיחת המחזור השני של לימוד הרמב"ם, שזה תועלת רבה מאוד, שמלבד שבהכרח שאדם שלומד מספרי הרמב"ם יודע את מצוות ה' ומקיים מ"ע של ולמדתם אותם, כמו שפסק שו"ע הרב בהל' ת"ת, מלבד זה יש בזה תועלת שמוכרח אדם לקבוע עתים לתורה. יתן ה' שיתברכו העושים והמעשים ללימוד הרמב"ם ומצוות ה' בכל מילי דמיטב אמן"{{הערה|קובץ קרית מלך - על הרמב"ם, קרית גת תשמ"ו, עמ' יב.}}. | |||
הרב אבא שאול מסר דברי תורה שכתב לקובץ "כבוד חכמים" שיצא לאור בשנת תשמ"ב לכבוד י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי (שנת השמונים){{הערה| קובץ כבוד חכמים, ירושלים תשמ"ב, עמ' קפח. חידושי תורה מהרב אבא שאול בנושא "בנים מאומצים שאין ידוע יחוסם לענין חופה וקידושין". ניתן לעיין ב"אוצר החכמה".}}. | |||
קנה אות בספר התורה לילדי ישראל [כהוראת הרבי], לצאצאיו{{הערה|עלון "אות בספר התורה", ניסן תשפ"ג, ע' 4.}}. | |||
בשו"ת של הרב אבא שאול, "אור לציון", מוזכרים פעמים רבות פסקי אדמו"ר הזקן (בשם "הגר"ז"). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אבא שאול, בן ציון}} | |||
[[קטגוריה:רבני ספרד]] | [[קטגוריה:רבני ספרד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:56, 26 ביוני 2024
הרב בן-ציון אבא שאול (כ"ט בתמוז תרפ"ד - י"ט בתמוז תשנ"ח) היה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בן ציון נולד בכ"ט תמוז תרפ"ד בירושלים לאביו ר' אליהו אבא שאול גבאי בית הכנסת "אוהל רחל", בשכונת בית ישראל בירושלים. ולאמו בניה.
למד בתלמוד תורה "בני-ציון". בהיותו בן 11 נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף, שם למד מהרב יעקב עדס, הרב צדקה חוצין ומראש הישיבה הרב עזרא עטייה.
היה מראשי ישיבת פורת יוסף ביחד עם הרב יהודה צדקה.
היה נשוי להדסה מסעודה בתם של רבי יוסף וסול שהרבני.
תלמידיו מספרים כי תמיד נתן את הדגש להתעמקות וליישוב דברי רש"י בלימוד הגמרא, הם אף מסבירים זאת לאור העובדה שנולד ביום פטירת רש"י.
הרב היה פוסק הלכות בעיקר על פי הבן איש חי.
לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה שנערך בירושלים שיגר הרב אבא שאול מכתב ברכה נלהב.
רבי בן ציון אבא שאול נענה לבקשת הרבי שרבנים יפסקו שמשיח צריך לבוא, כפי שהעיד הרב מאיר מאזוז: "הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול שליט"א [זצ"ל] חתם על פסק דין (ע"פ בקשתו של הרבי) שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה"...[1].
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' הלל רבינוביץ' סיפר: "כאשר עברה ישיבת תורת אמת לשיכון חב"ד, היה הגאון הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שגר בסמיכות לשיכון חב"ד, מגיע מפעם לפעם לישיבה להתפלל מנחה וערבית והיה משוחח עמי ועם הרב מנחם וילהלם בדברי תורה בכל מקצועות התורה, החל מגמרא גפ"ת ועד להלכה, אגדה ודברי חסידות"[2].
תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי, ולקראת סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו כתב: "בהיות שרצוני עז להשתתף בכנס סיום ספר הרמב"ם ופתיחת המחזור השני של לימוד הרמב"ם, שזה תועלת רבה מאוד, שמלבד שבהכרח שאדם שלומד מספרי הרמב"ם יודע את מצוות ה' ומקיים מ"ע של ולמדתם אותם, כמו שפסק שו"ע הרב בהל' ת"ת, מלבד זה יש בזה תועלת שמוכרח אדם לקבוע עתים לתורה. יתן ה' שיתברכו העושים והמעשים ללימוד הרמב"ם ומצוות ה' בכל מילי דמיטב אמן"[3].
הרב אבא שאול מסר דברי תורה שכתב לקובץ "כבוד חכמים" שיצא לאור בשנת תשמ"ב לכבוד י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי (שנת השמונים)[4].
קנה אות בספר התורה לילדי ישראל [כהוראת הרבי], לצאצאיו[5].
בשו"ת של הרב אבא שאול, "אור לציון", מוזכרים פעמים רבות פסקי אדמו"ר הזקן (בשם "הגר"ז").
הערות שוליים
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 22. עיי"ש עוד.
- ↑ קובץ הלל אומר - ביאורים לתניא, חוברת ז, תולדות הלל, עמ' 34.
- ↑ קובץ קרית מלך - על הרמב"ם, קרית גת תשמ"ו, עמ' יב.
- ↑ קובץ כבוד חכמים, ירושלים תשמ"ב, עמ' קפח. חידושי תורה מהרב אבא שאול בנושא "בנים מאומצים שאין ידוע יחוסם לענין חופה וקידושין". ניתן לעיין ב"אוצר החכמה".
- ↑ עלון "אות בספר התורה", ניסן תשפ"ג, ע' 4.