שניאור זלמן ברונשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ")
 
(57 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ו תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''' ([[תרע"א]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]]) היה חזן ובעל מנגן בכפר חב"ד.


==ילדותו==
==ילדותו==
נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.


את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.  
את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.  


במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.  
במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.  


במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת [[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.  
במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.  


הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל [[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...  
ר' זלמן אכל '[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...  


לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.  
לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.  
שורה 21: שורה 23:
לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.  
לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.  


בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.
בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.


במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.  
במוסקבה התחתן עם בת דודו ר' [[צבי הירש ברונשטיין|הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.  


כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.  
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.


==גיוסו לצבא האדום==
==גיוסו לצבא האדום==


לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.  
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.  


לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.  
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.  
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
שורה 38: שורה 40:
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.


==בארץ ישראל==
לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.  
לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.  


הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.
הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.


בשהותו בצרפת כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".  
בשהותו ב[[צרפת]] כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".  


בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.  
בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ר' זלמן ברונשטיין, ועוד וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. לאחר מכן מצאו את חורבות היישוב הערבי ספריה והקימו בו את [[כפר חב"ד]].


לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.
נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[בית עלמין הר הזיתים]].
 
נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרת חיה ברונשטיין - נפטרה ג' אדר תשנ"ו.


'''בניו:'''  
'''בניו:'''  
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' צבי הירש ברונשטיין - נפטר כ"ג סיון תשס"ג - [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].


'''בנותיו:'''  
'''בנותיו:'''  
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב מרדכי גוראריה, רב [[בית הכנסת]] "חברה ש"ס", [[קראון הייטס]].
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב [[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] "חברה ש"ס", [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קרית מוצקין]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].  
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון [[קוק]], [[כפר חב"ד]].
 
==קישורים חיצוניים==
*[[דוד זקליקובסקי]], '''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Levy-Fischer-Memento.pdf תולדות חייו של ר' זלמן]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשפ"א (אנגלית) {{PDF|}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1dcWuLbBk_sXQuf1BpDfmkT2zjn9G3Ou8?usp=share_link תיקיית דרייב עם מספר ניגונים מפיו] {{שמע}}
*'''[https://col.org.il/news/107322 נחשף: אוסף ניגונים נדיר, של הבעל מנגן ר' זלמן ברונשטיין]''' {{אודיו}}{{COL}}


{{מיון רגיל:ברונשטיין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי הועד המייסד של כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

גרסה אחרונה מ־03:59, 7 באוגוסט 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ר' זלמן ברונשטיין

ר' שניאור זלמן ברונשטיין (תרע"א - ט"ז תמוז תשס"ד) היה חזן ובעל מנגן בכפר חב"ד.

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו החסיד הרב חיים עזרא ברונשטיין שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה מסירות נפש עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת 'תומכי-תמימים' בקרמנצ'וג. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' יחזקאל הימלשטיין, ר' ישראל נח בליניצקי ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן. ר' זלמן אכל 'טעג' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' לפלוצק שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו לנעוול. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, תרפ"ז. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' יהודה עבער.

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי בלנינגרד, וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד בוויטבסק, ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה בניקולייב ועבד בטריקוטז'.

במוסקבה התחתן עם בת דודו ר' הרשל ברונשטיין. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' שלמה חיים קסלמן. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' פינייע ראקשיקער, ועוד רבים.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

גיוסו לצבא האדום[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים. מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה. בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין. במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד. לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שחרורו מהצבא ארגן במסירות נפש שתי 'עשאלונים' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.

בשהותו בצרפת כתב לרבי הריי"צ שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת תש"ט עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' זלמן פלדמן, ר' אייזיק קרסיק ר' זלמן ברונשטיין, ועוד וביחד עם אגו"ח התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. לאחר מכן מצאו את חורבות היישוב הערבי ספריה והקימו בו את כפר חב"ד.

נפטר בט"ז תמוז תשס"ד, ונטמן בבית עלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת חיה ברונשטיין - נפטרה ג' אדר תשנ"ו.

בניו:

בנותיו:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]