סופי תיבות – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{בעבודה מתמשכת}}
'''סופי תיבות''' הם אחד מדרכי המדרש, החושפים משמעות פנימית ונסתרת באותיות התורה.
'''סופי תיבות''' הם אחד מדרכי המדרש, החושפים משמעות פנימית ונסתרת באותיות התורה. דרך דרש זו נפוצה פחות מ[[ראשי תיבות]].


בשונה מ[[ראשי תיבות]] המסמלים את ההתחלה של התיבה, מבואר בחסידות שהתוכן הרמו בסופי תיבות הוא התוצאה והפעולה שנפעלת על ידי זה.
בשונה מראשי תיבות המסמלים את ההתחלה של התיבה, מבואר בחסידות שהתוכן הרמוז בסופי תיבות הוא התוצאה והפעולה שנפעלת על ידי זה{{הערה|לדוגמא, מבואר בחסידות שהאות ד' שייכת לכוחות: [[דעת]], [[הוד]] ו[[יסוד]]. אלא שבכח [[ספירת הדעת|הדעת]] היא בתחילת המילה, ובכוחות הוד ויסוד היא בסוף המילה, היות והם התוצאה של הדעת.}}.


==דוגמאות לסופי תיבות נפוצים==
==דוגמאות לסופי תיבות נפוצים==
אחד מהסופי תיבות הנפוצים ביותר, הם סופי התיבות המשולבים בתפילות הימים הנוראים בראש השנה ויום הכיפורים: "אור זרוע לצדיק" - קרע, "ולישרי לב שמחה" - גימטריא טוב.
ב[[תורת החסידות]] מובא פעמים רבות על הפסוק "[[אני לדודי ודודי לי]]" שרומז לעבודה בארבעים הימים מראש [[חודש אלול]] ועד יום כיפור, כפי שמרומז בגימטריא של סופי התיבות שלו (ארבעה יו"דים, שהערך המספרי של כל אחד מהם בגימטריא הוא [[עשר]]).


בתורת החסידות מובא פעמים רבות על הפסוק "אני לדודי ודודי לי" שרומז לעבודה בארבעים הימים מראש חודש אלול ועד יום כיפור, כפי שמרומז בגימטריא של סופי התיבות שלו (ארבעה יו"דים, שהערך המספרי של כל אחד מהם בגימטריא הוא עשר).
סופי תיבות נוספים המובאים רבות בחסידות הם על הפסוק "מי יעלה לנו השמימה" שראשי התיבות הם "מילה" וסופי התיבות שם ה'.


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]