נחמיה בירך מדוברובנה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:04, 26 באוגוסט 2024

הגאון הצדיק רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (ט"ו בשבט תקמ"ח - ט"ו בשבט תרי"ב^[1]) היה מגדולי חסידיהם של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב אברהם בירך מסמיליאן, מחסידי אדמו"ר הזקן.

בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן מדוברובנה (וועלקעס) מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני נשא את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן.

למד אצל הרב אריה קאלאניער.^[2]

לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם אדמו"ר הצמח צדק (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר השריפה המפעל עבד ביצור טליתות, והתעשר מעסק זה.

לפני שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את אדמו"ר הזקן כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו אדמו"ר הזקן "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק והתקשר אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעיתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב יוסף תומרקין.

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' יצחק אייזיק מהומיל ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).

אדמו"ר הצמח צדק נהג לעיתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.

פעם ביקש ממנו רבה של העיר דוברובנה להעביר מכתב לגאון ר' אפריים זלמן מרגליות, לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת דברי נחמיה, בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך^[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב ה[[חסיד]] '''נחמיה מדוברובנה''' נולד ב[[ט"ו שבט תקמ"ח]]. היה חתנו (בזיווג שני) של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].
+הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה''' ([[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]] - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[אדמו"ר הצמח צדק]].
-רבי נחמיה היה תלמידו של אדמו"ר הזקן ומגדולי חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]].
+==תולדות חיים==
+נולד לאביו הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].
-נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה, פעם התבטא עליו הצ"צ, במענה לשאלה איזה תשובה חזקה יותר מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ור' נחמיה, ענה הצ"צ ר' נחמיה איז דאך אמחדש.
+בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]] מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].
-לפרנסתו הקים מפעל ליצור טליתות.
+למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}
-פעם ביקש ממנו רבה של העיר דוברוונא להעביר מכתב לגאון ר' אפריים זלמן מרגליות, לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות וחתם ר' נחמיה החרושתן, כשהגיע המכתב לידי הגרא"ז שאל הלה אם יש אצלכם הרבה תעשייתנים כאלה.
+לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר ה[[שריפה]] המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.
+לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו"ר הזקן]] כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו [[אדמו"ר הזקן]] "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעיתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.
-לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד היה רבי נחמיה לומד איתו בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו יותר רבי נחמיה. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את אדמו"ר הזקן כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו אדמו"ר הזקן "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד.
+מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומרקין]].
-רבי נחמיה כתב ספר [[דברי נחמיה]], ובנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] והשלמות על סעיפים מסויימים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נדפסו בהוספות לשולחן ערוך).
+נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).
-בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו. בבוקר [[ט"ו שבט תרי"ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.
+אדמו"ר הצמח צדק נהג לעיתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.
-[[קטגוריה:בית רבי]]
+פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן| חסידים מתקופת אדמור האמצעי| חסידים מתקופת אדמור הצ"צ]]
+תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}}
+הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.
+בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.
+בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.
+== משפחתו==
+*בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
+*בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
+*בנו, רבי [[דובער יהודה לייב גינזבורג]] ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
+*בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
+*בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.
+==ספריו==
+*שו"ת "[[דברי נחמיה]]" - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד". בחודש אלול תשפ"א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ"ש] (אנגלית).}}
+*הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6
+* [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna]  א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 226-230.
+{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
+{{אחרונים}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:נחמיה בירך מדוברובנה}}
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
+[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

נחמיה בירך מדוברובנה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:04, 26 באוגוסט 2024

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט