מגילת שיר השירים: הבדלים בין גרסאות בדף
| (26 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שיר השירים''', | מגילת '''שיר השירים''', היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ"ך]] אותה כתב [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים". | ||
במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[נבואה]], או מלבו של שלמה המלך. ה[[משנה]] מספרת שביום בו הושיבו את [[רבי אלעזר בן עזריה]], הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[מגילת קהלת]] אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת ידים]] סוף פרק ג'.}}. | |||
תכנה הפנימי של המגילה הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|ראה [[רש"י]] ו[[מצודת דוד]] ריש שיר השירים.}}, והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה{{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}. | |||
שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}. | |||
במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ"ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}. | |||
==אמירתו== | |||
בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויוצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51}}, והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רצו}}. | |||
מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל הסדר. הרבי העיד שלא ראה את הרבי הריי"צ נוהג במנהג זה, אך אביו של הרבי (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]) נהג לאומרו{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמוד פו}}, ובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב"ד "יש שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ שם. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230}}. | |||
==משל לאהבה בין הקב"ה וכנסת ישראל== | |||
באחת ההזדמנויות הזכיר הרבי את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] שאמר אדמו"ר הריי"צ בשם ר' אייזיק מהומיל, שאם שלמה המלך היה מתבונן באהבה שבין רבי לחסיד, הוא לא היה מביא את המשל לאהבה מחתן וכלה ומאיש ואישה, אלא מהאהבה וההתקשרות שבין רבי וחסיד{{הערה|שיחת יום שמחת תורה תשט"ז (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 14).}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
מנחם מענדל אדלר, '''שיר השירים''', בתוך [[גיליון היכל ליובאוויטש]] ב' עמוד 169. | |||
{{תנך}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־20:15, 12 באוגוסט 2024
מגילת שיר השירים, היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך אותה כתב שלמה המלך, ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".
במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה בנבואה, או מלבו של שלמה המלך. המשנה מספרת שביום בו הושיבו את רבי אלעזר בן עזריה, הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ומגילת קהלת אכן נאמרו בנבואה[1].
תכנה הפנימי של המגילה הוא אהבת ה' לכנסת ישראל[2], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"כלים" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי אותיות אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור האהבה עצמה[3].
שיר השירים הוא בבחינת שטר הקידושין, ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין חתן לכלה, שזהו משל על הקב"ה וכנסת ישראל[4].
במדרש תנחומא[5] מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כשהשירה העשירית תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד[6].
אמירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. אדמו"ר הזקן אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"[7]. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויוצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה[8]. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת[9], והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ[10].
מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל הסדר. הרבי העיד שלא ראה את הרבי הריי"צ נוהג במנהג זה, אך אביו של הרבי (רבי לוי יצחק שניאורסון) נהג לאומרו[11], ובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב"ד "יש שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר"[12].
משל לאהבה בין הקב"ה וכנסת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת ההזדמנויות הזכיר הרבי את הפתגם החסידי שאמר אדמו"ר הריי"צ בשם ר' אייזיק מהומיל, שאם שלמה המלך היה מתבונן באהבה שבין רבי לחסיד, הוא לא היה מביא את המשל לאהבה מחתן וכלה ומאיש ואישה, אלא מהאהבה וההתקשרות שבין רבי וחסיד[13].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנחם מענדל אדלר, שיר השירים, בתוך גיליון היכל ליובאוויטש ב' עמוד 169.
| תנ"ך | ||||
|---|---|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |||
| נביאים | נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל • מלכים | נביאים אחרונים: ירמיהו • יחזקאל • ישעיהו • | תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |||
| כתובים | תהלים • משלי • איוב | מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |||
הערות שוליים
- ↑ משנה מסכת ידים סוף פרק ג'.
- ↑ ראה רש"י ומצודת דוד ריש שיר השירים.
- ↑ המגיד ממעזריטש, אור תורה, פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.
- ↑ תורת מנחם חלק כו, תשי"ט חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב.
- ↑ תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.
- ↑ ראה אור התורה שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת בשלח ה'תשנ"ב סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316
- ↑ לקוטי סיפורים עמוד עג.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48
- ↑ מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51
- ↑ המלך במסיבו ח"א ע' רצו
- ↑ המלך במסיבו ח"א עמוד פו
- ↑ ספר השיחות ה'תש"נ שם. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230
- ↑ שיחת יום שמחת תורה תשט"ז (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 14).