הבדלים בין גרסאות בדף "סדר"
(יצירת דף עם התוכן "'''סדר''' הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בז...") |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''סדר''' הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בזמנים קבועים, כמאמר חז"ל "קבעת עיתים לתורה". | + | {{להשלים}} |
| + | '''סדר''' הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות מסודר בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בזמנים קבועים, כמאמר חז"ל "קבעת עיתים לתורה". | ||
| + | |||
==סדרי לימוד== | ==סדרי לימוד== | ||
| − | + | {{ערך מורחב|ערך=[[שמירת הסדרים]]}} | |
| + | ב[[קונטרס עץ החיים]] מופיע [[סדר]] הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]], ומבואר גם ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה). סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות), כאשר שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה. | ||
| − | לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט | + | לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט [[אדמו"ר הרש"ב]] שני זמן עיקריים המתאימים לכך: |
| − | הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו | + | הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). (הטעם הוא מפני שבבקר ישנה הארה מבחינת [[לבן הארמי]] שבשרשו בקדושה נקרא "לובן העליון" שהוא אור אין סוף בכבודו ובעצמו שאין בו גוונים, המסייע להבנת פנימיות התורה). |
| + | |||
| + | הזמן השני ללימוד [[דא"ח]] צריך להיות בשעות הערב, גם כן שעתיים לכל הפחות(שעה וחצי בדורנו כנ״ל), ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד [[דא"ח]] (זאת מלבד השיעור הקבוע ב[[תניא]]). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה. | ||
| − | |||
==מאמרי רבותינו נשיאינו בנושא== | ==מאמרי רבותינו נשיאינו בנושא== | ||
| + | {{ציטוט-צף|פשוט שחינוך לבלתי סדר, ווילדקייט וכיוצא בזה - הרי זה היפך מה שהנני מבקש, מפציר ודורש|מענה הרבי לרב [[חיים בנימיני]] ט"ו שבט תשמ"א}} | ||
| + | ב[[חסידות חב"ד]] מקובל, כי למרות שיש בעבודת ה' כללים וסדר עבודה המיוסד לפי דרגות, על פי סדר [[עשרת הספירות]], למרות זאת יש מהלך חסידי של [[לכתחילה אריבער]] בה האדם יכול להתעלות בעבודת ה' למעלה מדרגתו. | ||
| − | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב בנושא זה{{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' בתמוז|היום יום - ז' תמוז]]}}: [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: ב[[חסידות]] נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר. | |
| − | [[ | + | ה[[בעל שם טוב]] היה מסודר, ה[[מגיד ממזריטש]] דקדק על סדר. |
| − | + | אף [[רבינו הזקן]] לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים ב[[מאמר]]יו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא ל[[ליאזנא]] - אחר כך ל[[ליאדי]] - לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם. | |
| − | + | אצל [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ע"כ מדברי אדמו"ר הריי"צ}}. | |
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''בדרך תמים''', צבאות השם ארץ הקודש תשע"ז, פרק 30 - סדר ונקיון | ||
| + | *'''מעשה חסידים''' (דרכו של חסיד), צבאות השם ארץ הקודש, פרק 12 - הכל בסדר? | ||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:47, 24 באוקטובר 2023
סדר הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות מסודר בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בזמנים קבועים, כמאמר חז"ל "קבעת עיתים לתורה".
סדרי לימוד[עריכה]
| ערך מורחב – שמירת הסדרים |
בקונטרס עץ החיים מופיע סדר הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבת תומכי תמימים, ומבואר גם ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה). סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות), כאשר שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה.
לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט אדמו"ר הרש"ב שני זמן עיקריים המתאימים לכך: הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו בלימוד חסידות, ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). (הטעם הוא מפני שבבקר ישנה הארה מבחינת לבן הארמי שבשרשו בקדושה נקרא "לובן העליון" שהוא אור אין סוף בכבודו ובעצמו שאין בו גוונים, המסייע להבנת פנימיות התורה).
הזמן השני ללימוד דא"ח צריך להיות בשעות הערב, גם כן שעתיים לכל הפחות(שעה וחצי בדורנו כנ״ל), ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד דא"ח (זאת מלבד השיעור הקבוע בתניא). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה.
מאמרי רבותינו נשיאינו בנושא[עריכה]
| " | פשוט שחינוך לבלתי סדר, ווילדקייט וכיוצא בזה - הרי זה היפך מה שהנני מבקש, מפציר ודורש | " |
– מענה הרבי לרב חיים בנימיני ט"ו שבט תשמ"א | ||
בחסידות חב"ד מקובל, כי למרות שיש בעבודת ה' כללים וסדר עבודה המיוסד לפי דרגות, על פי סדר עשרת הספירות, למרות זאת יש מהלך חסידי של לכתחילה אריבער בה האדם יכול להתעלות בעבודת ה' למעלה מדרגתו.
אדמו"ר הריי"צ כותב בנושא זה[1]: אבי אדמו"ר אמר: בחסידות נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר.
הבעל שם טוב היה מסודר, המגיד ממזריטש דקדק על סדר.
אף רבינו הזקן לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא לליאזנא - אחר כך לליאדי - לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם.
אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו אדמו"ר האמצעי[2].
לקריאה נוספת[עריכה]
- בדרך תמים, צבאות השם ארץ הקודש תשע"ז, פרק 30 - סדר ונקיון
- מעשה חסידים (דרכו של חסיד), צבאות השם ארץ הקודש, פרק 12 - הכל בסדר?
הערות שוליים
- ↑ היום יום - ז' תמוז
- ↑ ע"כ מדברי אדמו"ר הריי"צ
