דוד משה רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תרפ"ה " ב־" תרפ"ה ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד משה רוזנבוים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף]] | [[קובץ:דוד משה רוזנבוים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף]] | ||
רבי '''דוד משה רוזנבוים''' | רבי '''דוד משה רוזנבוים''' ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ו בתמוז]] [[תשכ"ט]]) היה אדמו"ר בחצר [[קרטשניף]]. | ||
==תודלות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרפ"ה]] לאביו הצדיק הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. | |||
עבר את אימי מחנה המוות אושוויץ. עלה ל[[ארה"ק]] והתיישב ב[[רחובות]] (אחר שהתייעץ על כך עם הרה"ק [[מוהר"א מבעלזא]] ועם [[החזון איש]] והם הסכימו לכך), בה הקים מרכז חסידי ו[[ישיבה]] בשם "שערי אליעזר" על-שמו של אביו הק'. השפעתו הייתה גדולה. התפרסם במיוחד במופתיו ונהרו אליו המונים כדי לזכות להתברך מפיו הק'. כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת רפואות מיוחדתו לבעלי מחלות מסוימות. את עבודת קודש זו למד מאביו הק' שהנחיל אותה במיוחד לבנו חביבו - הינוקא קדישא. | |||
נסתלק בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה. | |||
== התבטאויותיו של | == התבטאויותיו של הרבי עליו == | ||
פעם התבטא הרבי באוזני המזכיר ר' [[לייבל גרונר]] על רד"מ ש"הוא מהאחרונים שקרבו יהודים לאביהם שבשמים כדרך הבעש"ט"... (עושה מופתים כתלמידי הבעש"ט בזמנם...) לאחר פטירתו התבטא הרבי כי הוא היה "מהיחידים בדורנו שקירב יהודים ב[[אהבת ישראל]] כדרך הבעש"ט"{{הערה|בנו הבכור האדמו"ר מקרעטשניף ששמע מהמזכיר ר' לייבל גרונר}}. | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא | == התבטאויותיו על הרבי == | ||
נינו שיח' של רד"מ סיפר ששמע מאביו האדמו"ר מקרטשניף כשיצא להם לדבר יחד עם רד"מ על אונברסיטות אמר רד"מ שהרבי הוא מהיחידים אי פעם שיכול להיות ב[[אוניברסיטה]] ולהישאר צדיק. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רוזנבוים, דוד משה}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:32, 4 ביולי 2023
רבי דוד משה רוזנבוים (י"א בתשרי תרפ"ה - ט"ו בתמוז תשכ"ט) היה אדמו"ר בחצר קרטשניף.
תודלות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ה לאביו הצדיק הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא.
עבר את אימי מחנה המוות אושוויץ. עלה לארה"ק והתיישב ברחובות (אחר שהתייעץ על כך עם הרה"ק מוהר"א מבעלזא ועם החזון איש והם הסכימו לכך), בה הקים מרכז חסידי וישיבה בשם "שערי אליעזר" על-שמו של אביו הק'. השפעתו הייתה גדולה. התפרסם במיוחד במופתיו ונהרו אליו המונים כדי לזכות להתברך מפיו הק'. כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת רפואות מיוחדתו לבעלי מחלות מסוימות. את עבודת קודש זו למד מאביו הק' שהנחיל אותה במיוחד לבנו חביבו - הינוקא קדישא.
נסתלק בט"ו תמוז תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.
התבטאויותיו של הרבי עליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעם התבטא הרבי באוזני המזכיר ר' לייבל גרונר על רד"מ ש"הוא מהאחרונים שקרבו יהודים לאביהם שבשמים כדרך הבעש"ט"... (עושה מופתים כתלמידי הבעש"ט בזמנם...) לאחר פטירתו התבטא הרבי כי הוא היה "מהיחידים בדורנו שקירב יהודים באהבת ישראל כדרך הבעש"ט"[1].
התבטאויותיו על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
נינו שיח' של רד"מ סיפר ששמע מאביו האדמו"ר מקרטשניף כשיצא להם לדבר יחד עם רד"מ על אונברסיטות אמר רד"מ שהרבי הוא מהיחידים אי פעם שיכול להיות באוניברסיטה ולהישאר צדיק.
הערות שוליים
- ↑ בנו הבכור האדמו"ר מקרעטשניף ששמע מהמזכיר ר' לייבל גרונר