ישראל זיסל דבורץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=עסקן חסידי עורך כתב העת "תבונה"|אחר=חתנו של הרב [[יחיאל קמיסר]] תושב [[כפר חב"ד]]|ראו=ישראל זוסמן דבורץ}}
 [[קובץ:דבורץ.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב והעסקן החסידי ישראל זיסל דבורץ]]
-הרב '''ישראל זיסל דבורץ''' ([[תרמ"ה]]-[[תשכ"ח]]) היה יליד חסידי קאפוסט שהצטרף בנערותו לישיבת סלבודקא והפך לתלמיד נלהב של הסבא מסלבודקא. כיהן כרב במספר עיירות ב[[ליטא]], עלה ל[[ארץ הקודש]] וערך את כתב העת התורני "תבונה" תחת שם העט "פלטין".
+הרב '''ישראל זיסל דבורץ''' ([[תרמ"ה]] - [[כ"ט שבט]] [[תשכ"ח]]) היה יליד חסידי קאפוסט שהצטרף בנערותו לישיבת סלבודקא והפך לתלמיד נלהב של הסבא מסלבודקא. כיהן כרב במספר עיירות ב[[ליטא]], עלה ל[[ארץ הקודש]] וערך את כתב העת התורני "תבונה" תחת שם העט "פלטין".
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת [[תרמ"ה]] לרב בצלאל דבורץ, שהיה מקהילת [[חסידות קפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]] ב[[דווינסק]]. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה הליטאית שם התידד ונקשר נפשית ל'סבא מסלובודקה', הרב נתן צבי פינקל, עימו שמר על קשר במשך כל ימי חייו, וסייע רבות באחזקת הישיבה. עם סיום לימודיו נשא את רעייתו חנה חיה פייגא לבית לופט.
+נולד בשנת [[תרמ"ה]] לרב בצלאל דבורץ, שהיה מקהילת [[חסידות קפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]] ב[[דווינסק]]. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה הליטאית שם התידד ונקשר נפשית ל'סבא מסלובודקה', הרב נתן צבי פינקל, עימו שמר על קשר במשך כל ימי חייו, וסייע רבות באחזקת הישיבה. עם סיום לימודיו [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה חיה פייגא לבית לופט.
-בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד ל[[קרמנצ'וג]] שהיתה רחוקה מקו החזית, שם פגש גם בתלמידי ישיבת סלובודקה וסייע באחזקה הכספית של הישיבה, ועם סיומה של המלחמה עסק יחד עם אחיו בהקמת רשת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ברחבי ליטא, והשתתף בהקמת המפלגה ה[[ציונות|ציונית]] 'מסורת וחירות', כשבמקביל הוא עוסק בייסוד כתב העת התורני "תבונה" מתוך מטרה ליצור במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות.
+בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד ל[[קרמנצ'וג]] שהייתה רחוקה מקו החזית, שם פגש גם בתלמידי ישיבת סלובודקה וסייע באחזקה הכספית של הישיבה, ועם סיומה של המלחמה עסק יחד עם אחיו בהקמת רשת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ברחבי ליטא, והשתתף בהקמת המפלגה ה[[ציונות|ציונית]] 'מסורת וחירות', כשבמקביל הוא עוסק בייסוד כתב העת התורני "תבונה" מתוך מטרה ליצור במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות.
 בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו ב[[ירושלים]], אך לאחר מכן עבר ל[[חברון]] שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
+[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]