ישראל זיסל דבורץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ת"ש " ב־" ת"ש ")
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עסקן חסידי עורך כתב העת "תבונה"|אחר=חתנו של הרב [[יחיאל קמיסר]] תושב [[כפר חב"ד]]|ראו=ישראל זוסמן דבורץ}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עסקן חסידי עורך כתב העת "תבונה"|אחר=חתנו של הרב [[יחיאל קמיסר]] תושב [[כפר חב"ד]]|ראו=ישראל זוסמן דבורץ}}
[[קובץ:דבורץ.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב והעסקן החסידי ישראל זיסל דבורץ]]
[[קובץ:דבורץ.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב והעסקן החסידי ישראל זיסל דבורץ]]
הרב '''ישראל זיסל דבורץ''' ([[תרמ"ה]]-[[תשכ"ח]]) היה יליד חסידי קאפוסט שהצטרף בנערותו לישיבת סלבודקא והפך לתלמיד נלהב של הסבא מסלבודקא. כיהן כרב במספר עיירות ב[[ליטא]], עלה ל[[ארץ הקודש]] וערך את כתב העת התורני "תבונה" תחת שם העט "פלטין".
הרב '''ישראל זיסל דבורץ''' ([[תרמ"ה]] - [[כ"ט שבט]] [[תשכ"ח]]) היה יליד חסידי קאפוסט שהצטרף בנערותו לישיבת סלבודקא והפך לתלמיד נלהב של הסבא מסלבודקא. כיהן כרב במספר עיירות ב[[ליטא]], עלה ל[[ארץ הקודש]] וערך את כתב העת התורני "תבונה" תחת שם העט "פלטין".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ה]] לרב בצלאל דבורץ, שהיה מקהילת [[חסידות קפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]] ב[[דווינסק]]. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה הליטאית שם התידד ונקשר נפשית ל'סבא מסלובודקה', הרב נתן צבי פינקל, עימו שמר על קשר במשך כל ימי חייו, וסייע רבות באחזקת הישיבה. עם סיום לימודיו נשא את רעייתו חנה חיה פייגא לבית לופט.
נולד בשנת [[תרמ"ה]] לרב בצלאל דבורץ, שהיה מקהילת [[חסידות קפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]] ב[[דווינסק]]. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה הליטאית שם התידד ונקשר נפשית ל'סבא מסלובודקה', הרב נתן צבי פינקל, עימו שמר על קשר במשך כל ימי חייו, וסייע רבות באחזקת הישיבה. עם סיום לימודיו [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה חיה פייגא לבית לופט.


בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד ל[[קרמנצ'וג]] שהיתה רחוקה מקו החזית, שם פגש גם בתלמידי ישיבת סלובודקה וסייע באחזקה הכספית של הישיבה, ועם סיומה של המלחמה עסק יחד עם אחיו בהקמת רשת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ברחבי ליטא, והשתתף בהקמת המפלגה ה[[ציונות|ציונית]] 'מסורת וחירות', כשבמקביל הוא עוסק בייסוד כתב העת התורני "תבונה" מתוך מטרה ליצור במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות.
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד ל[[קרמנצ'וג]] שהייתה רחוקה מקו החזית, שם פגש גם בתלמידי ישיבת סלובודקה וסייע באחזקה הכספית של הישיבה, ועם סיומה של המלחמה עסק יחד עם אחיו בהקמת רשת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ברחבי ליטא, והשתתף בהקמת המפלגה ה[[ציונות|ציונית]] 'מסורת וחירות', כשבמקביל הוא עוסק בייסוד כתב העת התורני "תבונה" מתוך מטרה ליצור במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות.


בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו ב[[ירושלים]], אך לאחר מכן עבר ל[[חברון]] שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.
בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו ב[[ירושלים]], אך לאחר מכן עבר ל[[חברון]] שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.


ב[[חודש תמוז]] תרפ"ט בעת [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ]] בארץ, ניצל את קשריו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד (קמינצקי) עמוד 266.}} (במקביל ללחציו של הרב [[אליעזר דן סלונים]]) להשגת אישור כניסה ל[[מערת המכפלה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ופמלייתו, והתלווה אליו בעת הביקור, את רשמיו מהביקור העלה על גבי הכתב, והם התגלו בשנת [[תשע"ג]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76701 התגלו זכרונותיו של הרב ישראל זיסל דבורץ, רב ועסקן חסידי, מחסידי אדמו"ר הריי"צ. הזכרונות מזמן ביקור הרבי בארץ הקודש בחברון, במערת המכפלה] {{אינפו}}}}.
ב[[חודש תמוז]] [[תרפ"ט]] בעת [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ ישראל|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ]] בארץ, ניצל את קשריו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד (קמינצקי) עמוד 266.}} (במקביל ללחציו של הרב [[אליעזר דן סלונים]]) להשגת אישור כניסה ל[[מערת המכפלה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ופמלייתו, והתלווה אליו בעת הביקור, את רשמיו מהביקור העלה על גבי הכתב, והם התגלו בשנת [[תשע"ג]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76701 התגלו זכרונותיו של הרב ישראל זיסל דבורץ, רב ועסקן חסידי, מחסידי אדמו"ר הריי"צ. הזכרונות מזמן ביקור הרבי בארץ הקודש בחברון, במערת המכפלה] {{אינפו}}}}.


בסביבות שנת [[תרצ"ה]] הקים את חברת "תורה ותבונה", וההדיר כתבי יד של הראשונים, ובהם חידושי הרשב"א, הרמב"ן, רבנו חננאל, המאירי ועוד, כשהוא שולח את ספריו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ט"ו, אגרת ה'תשלו.}}
בסביבות שנת [[תרצ"ה]] הקים את חברת "תורה ותבונה", וההדיר כתבי יד של הראשונים, ובהם חידושי הרשב"א, הרמב"ן, רבנו חננאל, המאירי ועוד, כשהוא שולח את ספריו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ט"ו, אגרת ה'תשלו.}}
שורה 28: שורה 28:
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]

גרסה אחרונה מ־11:54, 24 באוקטובר 2022

הרב והעסקן החסידי ישראל זיסל דבורץ

הרב ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה - כ"ט שבט תשכ"ח) היה יליד חסידי קאפוסט שהצטרף בנערותו לישיבת סלבודקא והפך לתלמיד נלהב של הסבא מסלבודקא. כיהן כרב במספר עיירות בליטא, עלה לארץ הקודש וערך את כתב העת התורני "תבונה" תחת שם העט "פלטין".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרמ"ה לרב בצלאל דבורץ, שהיה מקהילת חסידי חב"ד-קאפוסט בדווינסק. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה הליטאית שם התידד ונקשר נפשית ל'סבא מסלובודקה', הרב נתן צבי פינקל, עימו שמר על קשר במשך כל ימי חייו, וסייע רבות באחזקת הישיבה. עם סיום לימודיו נשא את רעייתו חנה חיה פייגא לבית לופט.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד לקרמנצ'וג שהייתה רחוקה מקו החזית, שם פגש גם בתלמידי ישיבת סלובודקה וסייע באחזקה הכספית של הישיבה, ועם סיומה של המלחמה עסק יחד עם אחיו בהקמת רשת תלמודי תורה ברחבי ליטא, והשתתף בהקמת המפלגה הציונית 'מסורת וחירות', כשבמקביל הוא עוסק בייסוד כתב העת התורני "תבונה" מתוך מטרה ליצור במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות.

בשנת תרפ"ו עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו בירושלים, אך לאחר מכן עבר לחברון שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.

בחודש תמוז תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ, ניצל את קשריו[1] (במקביל ללחציו של הרב אליעזר דן סלונים) להשגת אישור כניסה למערת המכפלה לאדמו"ר הריי"צ ופמלייתו, והתלווה אליו בעת הביקור, את רשמיו מהביקור העלה על גבי הכתב, והם התגלו בשנת תשע"ג[2].

בסביבות שנת תרצ"ה הקים את חברת "תורה ותבונה", וההדיר כתבי יד של הראשונים, ובהם חידושי הרשב"א, הרמב"ן, רבנו חננאל, המאירי ועוד, כשהוא שולח את ספריו לספריית הרבי[3]

בעקבות פרעות תרפ"ט עבר להתגורר בפתח תקווה, ובשנת ת"ש חזר לירושלים בה התגורר עד לפטירתו בכ"ט שבט תשכ"ח. הלוייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים