ברוך וילהלם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←משפחתו: קישורים פנימיים) |
|||
(79 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ברוך וילהלם''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא רב | {{מפנה|ברוך וילהלם|עסקן בקהילת חב"ד בקרית מלאכי|ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)}} | ||
[[קובץ:ברוך וילהלם 1.png|ממוזער|הרב ברוך וילהלם]] | |||
הרב '''מאיר ברוך וילהלם''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא רב ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ומשלוחי הרבי ב[[נהריה]], ומרצה מבוקש בעל שפה רהוטה, בעיקר בנושאי [[חינוך]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ה' סיון]] [[תשכ"ה]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' משה אהרן ולאמו מרת חיה שרה. | נולד ב[[ה' סיון]] [[תשכ"ה]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[משה אהרן וילהלם]] ולאמו מרת חיה שרה. | ||
בהיותו בגיל | בהיותו בגיל שמונה, בחודש [[כסלו]] [[תשל"ד]], זכה להיכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי ובמהלך היחידות בחן אותו הרבי על לימודיו ובסיום הבחינה העניק לו מטבע ואמר לו שהוא נותן לו דולר היות ו'עייף' אותו עם שאלות, והורה לו לספר על היחידות ראשית למורו הרב ישעיהו וובר ואחר כך לחבריו{{הערה|תיאור היחידות במילואה נדפס בספר 'היכל מנחם - תשנ"ו' עמודים רמז-רמט.}}. | ||
גם בכ"ז [[תשרי]] ה'תש"מ זכה להכנס שוב ליחידות פרטית | |||
בשנת [[תשל"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], והמשיך ללמוד | בשנת [[תשל"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], והמשיך ללמוד גם בישיבה גדולה של תומכי תמימים בכפר חב"ד. לאחר שיחתו הידועה של הרבי בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] בנושא [[לוחות הברית]] שהיו מרובעות בדווקא, הסתובב בין רבנים ואדמו"רים כדי לשאול את דעתם בנושא מראה לוחות הברית{{הערה|הדו"ח ששלח לרבי נדפס בגליון התקשרות רמג, פרשת ויקרא תשנ"ט.}}. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת [[אוצר החסידים]] והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בין הספרים שערך: ספר המאמרים תר"ס-תרס"ד, תר"פ-תרפ"ה.}}. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים{{הערה|כינויו בכל הספרים הוא "ברוך (ברמ"א) וילהלם".}}. | בשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת [[אוצר החסידים]] והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בין הספרים שערך: ספר המאמרים תר"ס-תרס"ד, תר"פ-תרפ"ה.}}. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים{{הערה|כינויו בכל הספרים הוא "ברוך (ברמ"א) וילהלם".}}. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה | לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של ר' [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] מ[[בני ברק]], נשלח על ידי הרבי ל[[נהריה]] ובי"ב [[אלול]] [[תשמ"ז]] קבע שם את מגוריו, והתמנה כרב [[בית הכנסת]] החב"די בעיר. | ||
ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד. | ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד. ומוסר שיעורים רבים בנושא החומש היומי [[ספר המצוות לרמב"ם]] ועוד. | ||
לאחר פטירתו של | לאחר פטירתו של הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ב[[ו' אדר]] [[תשע"ד]] אשר שימש כשליח הראשי בעיר, החליף אותו הרב וילהלם בתפקיד. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם. | |||
*בנו, ר' אלימלך צבי וילהלם. | |||
*בנו, ר' יוסף יצחק וילהלם. | |||
*בנו, ר' [[שלמה יעקב וילהלם]] - חבר הנהלת [[איגוד תלמידי הקבוצה]], קראון הייטס | |||
*בתו מרת מושקא, אשת ר' מנחם מענדל אלישביץ | |||
*בתו מרת מלכה שיינדל, אשת ר' דוד מנחם מענדל ברוך - ר"מ ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]]. | |||
*בתו מרת דבורה לאה, אשת ר' [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר"מ ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]]. | |||
*בנו, ר' שלום דובער וילהלם - משגיח ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מנהריה תצא תורה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 42, כתבת פרופיל {{*}} '''לחבר יהודים לתורה של הרבי''' גליון 1964, עמוד 23 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: וילהלם, ברוך (נהריה)}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנהריה]] |
גרסה אחרונה מ־02:23, 21 במאי 2024
המונח "ברוך וילהלם" מפנה לכאן. לערך העוסק בעסקן בקהילת חב"ד בקרית מלאכי, ראו ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד).
הרב מאיר ברוך וילהלם (יליד שנת תשכ"ה, 1965) הוא רב ומשפיע קהילת חב"ד ומשלוחי הרבי בנהריה, ומרצה מבוקש בעל שפה רהוטה, בעיקר בנושאי חינוך.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' סיון תשכ"ה בירושלים לאביו ר' משה אהרן וילהלם ולאמו מרת חיה שרה.
בהיותו בגיל שמונה, בחודש כסלו תשל"ד, זכה להיכנס עם אביו ליחידות אצל הרבי ובמהלך היחידות בחן אותו הרבי על לימודיו ובסיום הבחינה העניק לו מטבע ואמר לו שהוא נותן לו דולר היות ו'עייף' אותו עם שאלות, והורה לו לספר על היחידות ראשית למורו הרב ישעיהו וובר ואחר כך לחבריו[1]. גם בכ"ז תשרי ה'תש"מ זכה להכנס שוב ליחידות פרטית
בשנת תשל"ט נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים, והמשיך ללמוד גם בישיבה גדולה של תומכי תמימים בכפר חב"ד. לאחר שיחתו הידועה של הרבי בשנת תשד"מ בנושא לוחות הברית שהיו מרובעות בדווקא, הסתובב בין רבנים ואדמו"רים כדי לשאול את דעתם בנושא מראה לוחות הברית[2].
בשנת תשמ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת אוצר החסידים והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ[3]. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים[4].
לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של ר' שמעון משה דיסקין מבני ברק, נשלח על ידי הרבי לנהריה ובי"ב אלול תשמ"ז קבע שם את מגוריו, והתמנה כרב בית הכנסת החב"די בעיר.
ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד. ומוסר שיעורים רבים בנושא החומש היומי ספר המצוות לרמב"ם ועוד.
לאחר פטירתו של הרב ישראל ברוך בוטמן בו' אדר תשע"ד אשר שימש כשליח הראשי בעיר, החליף אותו הרב וילהלם בתפקיד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם.
- בנו, ר' אלימלך צבי וילהלם.
- בנו, ר' יוסף יצחק וילהלם.
- בנו, ר' שלמה יעקב וילהלם - חבר הנהלת איגוד תלמידי הקבוצה, קראון הייטס
- בתו מרת מושקא, אשת ר' מנחם מענדל אלישביץ
- בתו מרת מלכה שיינדל, אשת ר' דוד מנחם מענדל ברוך - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.
- בתו מרת דבורה לאה, אשת ר' מנחם מענדל מרגליות - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.
- בנו, ר' שלום דובער וילהלם - משגיח בישיבה קטנה חח"ל צפת.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנהריה תצא תורה, שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 42, כתבת פרופיל • לחבר יהודים לתורה של הרבי גליון 1964, עמוד 23