משה וישצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:40, 21 בנובמבר 2024

הרב משה וישצקי (מכונה: ר' משה וויטעבסקער, על שם עיר הולדתו, ויטבסק), (כ"ז בתשרי תרע"ג – י"ג בטבת תשמ"ו) היה חסיד חב"ד, משפיע ומחנך,מקושר לרבי הריי"צ ולרבי, שנאסר בשל עבודתו בהפצת היהדות ברוסיה הסובייטית והיה משפיע בכפר חב"ד ומשפיע ומנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ז תשרי תרע"ג בעיר ויטבסק, לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב שניאור זלמן קלמנסון אבי משפחות קלמנסון בצרפת וארצות הברית, אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו^[1].

אביו חינכו על ברכי חסידות חב"ד. החל מגיל 5 למד ב"חדר" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם מלמד פרטי ולאחר מכן עם אביו^[2].

בישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה^[3], נשלח על ידי הוריו בשנת תרפ"ז ללמוד בסניף הישיבה בנעוול, בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות בחודש כסלו תרפ"ט, שאז עבר ללמוד בסניף הישיבה בוויטבסק, עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי הנ.ק.וו.ד וגבאי הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד בסניף הישיבה ביקטרינוסלב, בה התחבב על רבי לוי יצחק שניאורסון, רב העיר ואביו של הרבי, וקיבל מהחסיד ר' דוד קייבמן (האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין^[4].

משגיח בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו לצ'רניגוב.

מנהל תפארת בחורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנות ה־תר"צ, מונה על ידי ר' אלחנן דב מרוזוב לעמוד בראש הארגון המחתרתי תפארת בחורים בלנינגרד. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, משפיע וראש ישיבה, וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של הרבי הריי"צ^[5].

מפיץ מעיינות בגורקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא^[6] בת החסיד ר' שלמה רסקין, וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור להתגורר בעיירה גורקי (ניז'ני נובגרוד) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, ובהתוועדויות שהיו נערכות מעת לעת^[7]. במשך 12 שנים בהם פעל אינטנסיבית בגורקי, הצליח לפעול רבות על יהודי העיר.

צ'רנוביץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ו ניסה לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו', הגיע ללבוב, אך פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.

בתש"ט סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה בהיציאה מצ'רנוביץ' אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו^[8].

המעצר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ב אלול תש"ט, נעצר על ידי שלטונות הנ.ק.וו.ד. ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה^[9].

כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח בקזחסטן, וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.

עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה בי"ג ניסן תשי"ז והתאחד בחזרה עם בני משפחתו^[10].

במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' מענדל פוטרפס ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של הרבי להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, ובט' כסלו תשכ"ו הגיע עם משפחתו לארץ הקודש.

מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, אך בעקבות הוראת הרבי עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.

בשנת תש"ל בערב חב"ד הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ברוסיה הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.

את תפקידו בבית הספר למלאכה המשיך במסירות עד לפטירתו בי"ג טבת תשמ"ו.

נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב שלום בער וישצקי - שימש כראש ישיבת הדר התורה, קראון הייטס. נפטר ל סיון תשס"ז.
בנו, הרב בן ציון וישצקי - מנהל חדר אידיש אהלי תורה כפר חב"ד.
בנו, הרב מיכל וישצקי - משפיע, כפר חב"ד.
בתו מרת דבוניא, אשת ר' מרדכי גורודצקי יו"ר ועד נחלת הר חב"ד. נפטרה ח ניסן תשס"ד.
בתו שרה אשת ר' יוסף יצחק זקלס נחלת הר חב"ד.
בנו הרב שלמה וישצקי - כפר חב"ד. נפטר ה שבט תשע"ז.

ספר תולדות "ר' משה ויטבסקער"[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות ר' משה תועדו בספר "ר' משה ויטבסקער" שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב פנחס וישצקי, והעורך הוא ר' שניאור זלמן ברגר. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון הק.ג.ב..

הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת תשע"ט והושק בחתונת בן השליח לקייב הרב פנחס וישצקי עם בת השליח לפריז הרב מנחם מענדל אזימוב בפריז^[11].

שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית בלנינגרד ובגורקי.
שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מרוסיה.
שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא.
שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות
שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' מענדל פוטרפאס בצ'רנוביץ
שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מהרבי, להם זכו ר' משה ובניו הרב בן ציון וישצקי, הרב מיכל וישצקי, הרב שלמה וישצקי
שער שביעי – משפיע בכפר חב"ד
שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב שלמה רסקין (רודניא), רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב שלום בער וישצקי, בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב מרדכי גורודצקי, ובנו הרב שלמה וישצקי
נספח – אמרות ר' משה וישצקי

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, ‏ר' משה וויטבסקער, תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים, באתר אוצר החכמה
מנחם זיגלבוים, חיים חסידיים שבועון בית משיח גליון 257 עמוד 42 ואילך

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי, באתר "הר הזיתים"
"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו - באתר י"ג טבת תשע"א
איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא? - באתר
הרב משה וישצקי: בלי בליטות (הקישור אינו פעיל, כ"ב אלול תשפ"ב)
מהמחתרת ברוסיה לכפר חב"ד (באתר 'הקשר הרב דורי')
"המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳"

הערות שוליים

↑ ר' משה ויטבסקער ע' 22
↑ ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון
↑ הרב זלמן וישצקי, "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום", באתר COL, ל' שבט ה'תשע"ז.
↑ ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון
↑ ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים
↑ נפטרה בט"ו סיון תשמ"ה.
↑ ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון
↑ ראה בספר משה ויטבסקער שער שני
↑ ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי
↑ ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי
↑ חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער

[1] ר' משה ויטבסקער ע' 22

[2] ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון

[3] הרב זלמן וישצקי, "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום", באתר COL, ל' שבט ה'תשע"ז.

[4] ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון

[5] ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים

[6] נפטרה בט"ו סיון תשמ"ה.

[7] ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון

[8] ראה בספר משה ויטבסקער שער שני

[9] ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי

[10] ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי

[11] חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשפיע הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]
+{{מקורות}}
-הרב '''משה וישצקי''' (כונה בפי ידידיו: ''''ר' משה ויטעבסקער'''' על שם עיירת הולדתו, [[תרע"א]]-[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]]), מחסידי חב"ד שמסרו נפשת על הפצת יהדות ברוסיה הקומוניסטית, ממשפיעי [[כפר חב"ד]], ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
+[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]
+הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ"ז בתשרי]] [[תרע"ג]] – [[י"ג בטבת]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד חב"ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד.
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת [[תרע"א]] בעיר [[ויטבסק]] לאביו הרב [[יצחק פנחס וישצקי]] ולאמו שרה פרומה.
+נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרע"ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.
-בילדותו למד ב'[[חיידר]]' המקומי ששוכן באחד מבתי הכנסת בעיר, ובהיותו בגיל 12 נסגר ה'חיידר' על ידי השלטונות הקומוניסטיים ובמשך שנתיים הוא נותר ללא מסגרת לימודית ונותר ללמוד עם [[מלמד]] פרטי בבית.
+אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב"ד]]. החל מגיל 5 למד ב"[[חדר]]" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.
-בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], ובהמשך בעקבות רדיפותיהם של אנשי הבולשת נדד בין הסניפים השונים ברחבי רוסיה, ביניהם גם למד במשך תקופה מסויימת בעיר [[יקטרינוסלב]] והתחבב על ידי אביו של [[הרבי]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].
+===בישיבות תומכי תמימים===
+בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.
-===בעסקנות הכלל===
+=== משגיח בתומכי תמימים===
-כאשר הגיע במהלך נידודיו ל[[לנינגרד]] פגש בו ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] וביקש ממנו חרף גילו הצעיר לקחת על עצמו לעמוד בראש ארגון [[תפארת בחורים]], ובמסגרת זו שימש כראש ישיבה והדריך עשרות בחורים צעירים בדרך החסידות.
+בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].
-באותה תקופה בה בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר בעיירה גורקי בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.
+===מנהל תפארת בחורים===
+בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}.
-בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.
+==מפיץ מעיינות בגורקי==
+באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.
-לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש"ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.
+בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.
+במשך 12 שנים בהם פעל אינטנסיבית בגורקי, הצליח לפעול רבות על יהודי העיר.
-במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.
+==צ'רנוביץ==
+בשנת [[תש"ו]] ניסה לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', הגיע ל[[לבוב]], אך פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו ב[[צ'רנוביץ']].
+ב[[תש"ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.
 ===המעצר===
-ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ט]], נעצר במפתיע על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.
+ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.
 כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.
-עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.
+עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.
+במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].
 ===בארץ הקודש===
 במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].
-מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.
+מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.
-בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ברוסיה הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.
+בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.
-את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טב]]ת [[תשמ"ו]].
+את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]].
-נטמן בבית העלמין בה הזיתים ב[[ירושלים]].
+נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
 ==משפחתו==
-*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]]
+*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס"ז]].
-*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - ראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס
+*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב"ד]].
-*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד
+*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב"ד]].
-*בתו מרת דבוניא (גורודצקי)
+*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס"ד]].
-*בתו שרה (זקלס)
+*בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב"ד]].
-*בנו הרב שלמה וישצקי-כפר חב"ד
+*בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב"ד]]. נפטר ה שבט [[תשע"ז]].
+==ספר תולדות "ר' משה ויטבסקער"==
+תולדות ר' משה תועדו בספר "ר' משה ויטבסקער" שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].
-;נכדיו:
+הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע"ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.
-*ר' זלמן וישצקי - שליח הרבי בבאזל, שוויץ
+*שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות  ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]].
+*שער שני  - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]].
+*שער שלישי -  מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא.
+*שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות
+*שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]
+*שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]
+*שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב"ד]]
+*שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]
+*נספח – אמרות ר' משה וישצקי
+==לקריאה נוספת==
+*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}
+*[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר "הר הזיתים"
 *{{קישור חבד און ליין|58925|"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו||י"ג טבת תשע"א}}
+*{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}
-==לקריאה נוספת==
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ב אלול תשפ"ב}}
-*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך
+*[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב"ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')
+*'''[https://col.org.il/news/143151 "המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳"]''' {{COL}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
 [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
 [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]
 [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
+[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
+[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]