טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(38 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קהילת חב"ד
{{קהילת חב"ד
|עיר=טבריה
|עיר=טבריה
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טבריה במבט אוירי]]
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=שני בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
}}
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (בלשון הגמרא ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}})  היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.
 
'''טבריה''' היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.


טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  


גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]].
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] הקדוש.
 
נכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בטבריה 42,287 תושבים.


==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
שורה 22: שורה 18:


==בתי חב"ד בעיר==
==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימור [[הרמב"ם]] בקברו]]
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|200px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
* שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
* מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.
* בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם ב[[תשס"ה]].
* פעילות בית חב"ד - הרב יונה זילברשטרום.
* בית הכנסת חב"ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב
* טבריה עילית - מנהל: הרב [[עמרי בן עקיבא]]. הוקם ב[[תשס"ו]].
*בית חב"ד בית הרפואה פוריה - הרב אליהו קרמר.


*שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
*הרב אריה ליב קרמר - שליח הרבי בשכונת בר כוכב בטבריה.
*הרב יוסף יצחק בלוי - שליח הרבי ביישוב כנרת הסמוך לעיר.
*הרב שניאור זלמן גרליצקי - שליח הרבי ביישוב פוריה עלית הסמוך לעיר.
*הרב שלום דובער אלפרוביץ - שליח בשכונת המושבה בטבריה
*הרב שרגא בראוד, כיהן כשליח בעיר בעבר עד לשנת תשמ"ח.


*מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]]. (חתן הרב קרמר)
==מוסדות חב"ד בעיר==
 
*חמישה בתי כנסת חב"ד.
*רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
*גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ט]] והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע"ח]].
*ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
*חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.  


*טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.
 
==מוסדות חב"ד בעיר==
*שתי בתי כנסת חב"ד.
*גני ילדים.
*תלמוד תורה חב"ד בנים.  מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס"ט והינה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].


[[קובץ:ציון הרמב''ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה ציון [[הרמב"ם]] בטבריה]]
==ציון ה[[רמב"ם]]==
==ציון ה[[רמב"ם]]==
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום.  
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום.  


כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
==בית העלמין היהודי העתיק==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]}}
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת [[תק"ד]] ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.
בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]], ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב [[שלמה זלמן וילנר]], רבי [[יהודה ליב סלונים]], הרב [[משה רובינסון]] וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.


== טבריה והגאולה ==
== טבריה והגאולה ==
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהיתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}


{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש"א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}


==מפתח העיר==
==מפתח העיר==
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד בעיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
* [http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
* [https://chabad.info/news/1072501/ לובעצקי מגיש: גלריה מעיר הקודש טבריה] {{אינפו}} {{תמונה}}


[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:טבריה]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־16:32, 9 בספטמבר 2024

טבריה
טבריה במבט אוירי
עיר טבריה
מדינה ארץ ישראל
מוסדות חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק)
שלוחים מרכזיים הרב יוסף קרמר
ארבעת ערי הקודש
ירושליםחברוןטבריהצפת

טבריה (בלשון הגמרא ההיגוי: טִבַרְיַא[1]) היא עיר בצפון ישראל, טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.

טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף לירושלים, חברון וצפת.

גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם רבי יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, הרמב"ם ורבינו השל"ה הקדוש.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת חב"ד טבריה

ביום ראשון, ה' במנחם אב, תרפ"ט. ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבו של ראש העיר אליו צורף מפתח העיר
  • שליח ראשי: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר בתשמ"ח.
  • מורדות טבריה - מנהל הרב צבי זלמנוב, חתנו של הרב קרמר.
  • בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
  • פעילות בית חב"ד - הרב יונה זילברשטרום.
  • בית הכנסת חב"ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב
  • טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.
  • בית חב"ד בית הרפואה פוריה - הרב אליהו קרמר.
  • הרב אריה ליב קרמר - שליח הרבי בשכונת בר כוכב בטבריה.
  • הרב יוסף יצחק בלוי - שליח הרבי ביישוב כנרת הסמוך לעיר.
  • הרב שניאור זלמן גרליצקי - שליח הרבי ביישוב פוריה עלית הסמוך לעיר.
  • הרב שלום דובער אלפרוביץ - שליח בשכונת המושבה בטבריה
  • הרב שרגא בראוד, כיהן כשליח בעיר בעבר עד לשנת תשמ"ח.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חמישה בתי כנסת חב"ד.
  • גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
  • תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת תשע"ה שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
  • ישיבת תומכי תמימים. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת תשס"ט והיא סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
  • בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת תשע"ח.
  • ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
  • חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.

מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב יוסף קרמר השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.

מראה ציון הרמב"ם בטבריה

ציון הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ד - לאחר הכרזת הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם יזם וביצע הרב לוי ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.

כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בית העלמין היהודי העתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית העלמין היהודי העתיק בטבריה

בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.

בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.

השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת תק"ד ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.

בעת מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.

בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב שלמה זלמן וילנר, רבי יהודה ליב סלונים, הרב משה רובינסון וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.

טבריה והגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהייתה בעזרת ישראל והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש

רמב"ם, הלכות סנהדרין פרק י"ד הלכה י"ב

ויש לומר, שכיוון שמשיח יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ואליהו הנביא צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...

הרבי, התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66

מפתח העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אלול תשמ"ג הגיש לרבי, הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את מפתח העיר טבריה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)