בעל שמועה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
התואר '''בעל שמועה''' הינו כינוי לאדם בעל חוש זכרון, שהסתובב הרבה בין זקני החסידים ושמע מהם סיפורים אודות תולדות | התואר '''בעל שמועה''' הינו כינוי לאדם בעל חוש זכרון, שהסתובב הרבה בין [[זקני החסידים]] ושמע מהם [[סיפור חסידי|סיפורים]] אודות תולדות ה[[חסידות]] וגדולי החסידים. מידה רבה של חשיבות מיוחסת לבעל שמועה דייקן, המעביר את הסיפורים בדיוק כפי ששמע מבלי להוסיף תיאורים וכדומה{{הערה|בספר 'באר החסידות' מגדיר המחבר את המושג: מי שיודע להקשיב, לתפוס את העיקר.}}. | ||
רבים מבעלי השמועה היו מפרטים ממי שמעו את הסיפור, באיזו הזדמנות, ובאיזה הקשר. | רבים מבעלי השמועה היו מפרטים ממי שמעו את הסיפור, באיזו הזדמנות, ובאיזה הקשר. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ברשימותיו ובשיחותיו, מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]] בצבעים חיים כמה מבעלי השמועה בדורות הקודמים, ומתיאורים אלו משתקפת דמותו של ה'בעל שמועה' החב"די. | ברשימותיו ובשיחותיו, מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]] בצבעים חיים כמה מבעלי השמועה בדורות הקודמים, ומתיאורים אלו משתקפת דמותו של ה'בעל שמועה' החב"די. | ||
{{ציטוטון|את החסיד ר' פסח המלמד היה | {{ציטוטון|את החסיד ר' פסח המלמד היה [[אדמו"ר המהר"ש]] קורא ה"בעל שמועה", כי הוא המקבל השני מהחסיד הישיש רבי שמשון המלמד (ממקושרי [[הבעל שם טוב]])}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 69.}}. | ||
{{ציטוטון|ר' שמואל גורביץ (מאזינקער), | {{ציטוטון|ר' שמואל גורביץ (מאזינקער), [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהה אצלו ספק לא היה כותבו בספרי זכרונותיו}}{{הערה|מרשימת אדמו"ר הריי"צ, כ' [[אייר]] תרנ"ו. לקוטי דיבורים בלה"ק חלק ד' עמוד 728.}}. | ||
על סבתו [[הרבנית רבקה]] רעייתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: {{ציטוטון|הסבתא הרבנית רבקה | על סבתו [[הרבנית רבקה]] רעייתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: {{ציטוטון|הסבתא הרבנית רבקה הייתה בעלת שמועה, וכל סיפור שלה היה מדוייק, מתי וממי שמעה אותו וכן הייתה מתארת תיאור כללי מהמספר וזמן המאורע והסיפור}}{{הערה|ספר המאמרים [[אדמו"ר הריי"צ]] התשי"א, עמוד 64.}}. | ||
בנוגע לדודו [[הרז"א]], אחיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז"א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא}}{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.}}. | בנוגע לדודו [[הרז"א]], אחיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז"א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא}}{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|מורי השלישי רבי [[ניסן סקאבלא]] ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק}}. | על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|מורי השלישי רבי [[ניסן סקאבלא]] ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק}}. | ||
וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, [[הרד"ץ חן]] מ[[צ'רניגוב]], מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: {{ציטוטון|בבוקר בשעה השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב [[הרד"ץ חן|דוד צבי מצ'רניגוב]]. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא . . כל שמועה וסיפור אשר הרה"ח רד"ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא}}{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ג' עמוד כא.}}. | וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, [[הרד"ץ חן]] מ[[צ'רניגוב]], מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: {{ציטוטון|בבוקר בשעה השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב [[הרד"ץ חן|דוד צבי מצ'רניגוב]]. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא.. כל שמועה וסיפור אשר הרה"ח רד"ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא}}{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ג' עמוד כא.}}. | ||
==בעלי שמועה לאורך הדורות== | ==בעלי שמועה לאורך הדורות== | ||
*ר' [[פינחס רייזס]] | |||
*ר' [[הלל מפאריטש]] | *ר' [[הלל מפאריטש]] | ||
*ר' [[דוד צבי הירש חן]] | |||
*ר' [[אברהם לנדא מזעמבין]] | *ר' [[אברהם לנדא מזעמבין]] | ||
*[[שמואל הורביץ (מאזינקער)]] | |||
*[[הרז"א]] | *[[הרז"א]] | ||
*ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] | *ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] | ||
*ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] | *ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] | ||
*ר' [[שילם קוראטין]] | *ר' [[שילם קוראטין]] | ||
*ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]] | |||
*ר' [[דובער יפה]] | *ר' [[דובער יפה]] | ||
*ר' [[אברהם אבא פרסון]] | |||
*ר' [[שמואל נוטיק]] | |||
*ר' [[יוסף חיים שלמה שניאורסון]] | |||
*ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] | |||
*ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] | |||
*ר' [[חיים אליהו מישולובין]] | *ר' [[חיים אליהו מישולובין]] | ||
*ר' [[משה יהודה רייכמן]] | |||
*ר' [[טוביה בלקין]] | |||
*ר' [[חיים ברוך דוכמן]] | |||
*ר' [[דובער שמשון יפה]] | |||
*ר' [[שמואל לויטין]] | |||
*ר' [[רפאל נחמן כהן]] | |||
*ר' [[מנחם מענדל נוביקוב]] | |||
*ר' [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] | |||
*ר' [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] | |||
*ר' [[אליהו אריה לייב גרוס]] | |||
*ר' [[יהודה חיטריק]] | |||
*ר' [[אליעזר ננס]] | |||
*ר' [[יוסף לבנהרץ]] | |||
*ר' [[שלום פלדמן]] | |||
*בנו, ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]] | |||
*ר' [[שלום בער נוטיק]] | |||
*ר' [[משה ניסלביץ']] | |||
*ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)]] | |||
*ר' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]] | |||
*ר' [[יצחק דוד גרונר]] | |||
*הרב [[משה אשכנזי]] | |||
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | |||
*ר' [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]] | |||
*ר' [[אברהם חיים אליהו לנדא]] | |||
*ר' [[יוסף יצחק אופן]] | |||
*ר' [[אליהו קוק]] | |||
*ר' [[חיים יצחק כהן]] | |||
*ר' [[אברהם קוזלינר]] | |||
*ר' [[טוביה ליצמן]] | |||
*ר' [[שלום דובער לבקובסקי]] | |||
*ר' [[יעקב הלוי לוין]] | |||
*ר' [[יצחק אקסלרוד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:07, 15 במרץ 2024
התואר בעל שמועה הינו כינוי לאדם בעל חוש זכרון, שהסתובב הרבה בין זקני החסידים ושמע מהם סיפורים אודות תולדות החסידות וגדולי החסידים. מידה רבה של חשיבות מיוחסת לבעל שמועה דייקן, המעביר את הסיפורים בדיוק כפי ששמע מבלי להוסיף תיאורים וכדומה[1].
רבים מבעלי השמועה היו מפרטים ממי שמעו את הסיפור, באיזו הזדמנות, ובאיזה הקשר.
מקור הביטוי שאול מלשון חז"ל: "האומר שמועה בשם אומרה, יראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו"[2].
בעלי שמועה בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד מה'בעלי שמועה' הראשונים בתולדות החסידות היה רבי הלל מפאריטש, שהופקד על ידי רבותינו נשיאינו להדריך את האברכים, והיה נותן משקל רב לסיפור החסידי בחינוך האברכים. בכל פעם שהיה מגיע אברך חדש, היה מספר סיפור ונוהג לדרוש מתלמידיו לנסות למצוא בעצמם מה ניתן ללמוד ממנו[3].
בדורות האחרונים, דרשו הרבי הריי"צ הרבי במפגיע מבעלי השמועה בוגרי ישיבות תומכי תמימים שיעלו על גבי הכתב את הסיפורים שזוכרים. בעקבות הוראתו של הרבי יצאו לאור מספר ספרים בסגנון זה, ובראשם: שמועות וסיפורים (רפאל כהן), ליקוטי סיפורים (פרלוב), רשימות דברים (חיטריק), לשמע אוזן (דוכמאן).
בכתבי אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימותיו ובשיחותיו, מתאר אדמו"ר הריי"צ בצבעים חיים כמה מבעלי השמועה בדורות הקודמים, ומתיאורים אלו משתקפת דמותו של ה'בעל שמועה' החב"די.
"את החסיד ר' פסח המלמד היה אדמו"ר המהר"ש קורא ה"בעל שמועה", כי הוא המקבל השני מהחסיד הישיש רבי שמשון המלמד (ממקושרי הבעל שם טוב)"[4].
"ר' שמואל גורביץ (מאזינקער), אדמו"ר הרש"ב אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהה אצלו ספק לא היה כותבו בספרי זכרונותיו"[5].
על סבתו הרבנית רבקה רעייתו של אדמו"ר המהר"ש כותב: "הסבתא הרבנית רבקה הייתה בעלת שמועה, וכל סיפור שלה היה מדוייק, מתי וממי שמעה אותו וכן הייתה מתארת תיאור כללי מהמספר וזמן המאורע והסיפור"[6].
בנוגע לדודו הרז"א, אחיו של אדמו"ר הרש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: "למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז"א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא"[7].
על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו"ר הריי"צ: "מורי השלישי רבי ניסן סקאבלא ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק".
וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, הרד"ץ חן מצ'רניגוב, מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: "בבוקר בשעה השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב דוד צבי מצ'רניגוב. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא.. כל שמועה וסיפור אשר הרה"ח רד"ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא"[8].
בעלי שמועה לאורך הדורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' פינחס רייזס
- ר' הלל מפאריטש
- ר' דוד צבי הירש חן
- ר' אברהם לנדא מזעמבין
- שמואל הורביץ (מאזינקער)
- הרז"א
- ר' שמואל גרונם אסתרמן
- ר' מרדכי יואל דוכמן
- ר' שילם קוראטין
- ר' מאיר מרדכי טשערנין
- ר' דובער יפה
- ר' אברהם אבא פרסון
- ר' שמואל נוטיק
- ר' יוסף חיים שלמה שניאורסון
- ר' ברוך שניאור זלמן שניאורסון
- ר' בצלאל וילשאנסקי
- ר' חיים אליהו מישולובין
- ר' משה יהודה רייכמן
- ר' טוביה בלקין
- ר' חיים ברוך דוכמן
- ר' דובער שמשון יפה
- ר' שמואל לויטין
- ר' רפאל נחמן כהן
- ר' מנחם מענדל נוביקוב
- ר' שלום יהודה לייב גינזבורג
- ר' יחיאל מיכל פיקרסקי
- ר' אליהו אריה לייב גרוס
- ר' יהודה חיטריק
- ר' אליעזר ננס
- ר' יוסף לבנהרץ
- ר' שלום פלדמן
- בנו, ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד)
- ר' שלום בער נוטיק
- ר' משה ניסלביץ'
- ר' שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)
- ר' ישראל מרדכי קוזומינסקי
- ר' יצחק דוד גרונר
- הרב משה אשכנזי
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי
- ר' יוסף אשכנזי
- ר' אברהם חיים אליהו לנדא
- ר' יוסף יצחק אופן
- ר' אליהו קוק
- ר' חיים יצחק כהן
- ר' אברהם קוזלינר
- ר' טוביה ליצמן
- ר' שלום דובער לבקובסקי
- ר' יעקב הלוי לוין
- ר' יצחק אקסלרוד
הערות שוליים
- ↑ בספר 'באר החסידות' מגדיר המחבר את המושג: מי שיודע להקשיב, לתפוס את העיקר.
- ↑ ירושלמי, שקלים פרק ב' הלכה ה'.
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ, "אבות החסידות".
- ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 69.
- ↑ מרשימת אדמו"ר הריי"צ, כ' אייר תרנ"ו. לקוטי דיבורים בלה"ק חלק ד' עמוד 728.
- ↑ ספר המאמרים אדמו"ר הריי"צ התשי"א, עמוד 64.
- ↑ לקוטי דיבורים (בלה"ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.
- ↑ התמים חלק ג' עמוד כא.