משה מרדכי בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (71 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה מרדכי | [[קובץ:רבי משה מרדכי בידרמן מחלק שיריים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה מרדכי מלעלוב, מחלק שיריים]] | ||
'''רבי משה מרדכי מלעלוב''' | [[קובץ:האדמור מללוב בהבדלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהבדלה]] | ||
'''רבי משה מרדכי מלעלוב''' (ה'[[תרס"ג]] – [[כ"ד בטבת]] ה'[[תשמ"ז]]) היה האדמו"ר השישי של חסידות [[לעלוב]], ומ[[תשכ"ב]] אף האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב-קרלין]]. | |||
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]]. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. [[רוח הקודש]] שלו | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]], בשנת [[ה'תרפ"ו]] עלה אביו חזרה לירושלים ושם נפטר.עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. [[רוח הקודש]] שלו הייתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו(לאחר פטירת אביו בשנת [[ה'תר"צ]]), וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו. | |||
רבי משה מרדכי, זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקור [[תרפ"ט]] ב[[ארץ הקודש]] וסיפר כי אף שמע ממנו אז [[מאמר]] [[חסידות]]. לאחר [[הסתלקות]] ה[[אדמו"ר הריי"צ]] עם קבלת ה[[נשיאות]] על ידי [[הרבי]] התבטא בעת עריכת שולחנו "יש רבי חדש באמריקה והוא יהפוך את העולם"{{הערה|1= מפי בנו האדמו"ר רבי אלתר בידרמן{{מקור}}}}. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון ב[[מבצע תפילין]], [[אות בספר תורה]] ועוד. ידוע כי היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט. | |||
== התקשרותו לרבי == | == התקשרותו לרבי == | ||
מסופר כי אחד מ[[חסיד]]יו שהיה גם מקורב ל[[חב"ד]] עמד לפני | [[קובץ:האדמור מללוב בשמחת בית השואבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחת בית השואבה]] | ||
[[קובץ:אדמור מללוב רוקד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בריקוד]] | |||
מסופר כי אחד מ[[חסיד]]יו שהיה גם מקורב ל[[חב"ד]] עמד לפני קשרי שידוכין, אך המיועדת התנתה זאת בכך שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובאויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן עצתו כי עליה לשמוע את הרבי מנגן [[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]], וזה יהיה לה סגולה ל[[יראת שמים]]{{הערה|מפי הרב [[יצחק אקסלרוד]]}}. | |||
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} | |||
בשנת [[תשל"ז]] ארע שסבל מכאבים, הוא פנה אל שמשו הרב אלימלך שוורץ וביקש ממנו שירכוש עבורו ספר חדש, הלה רכש מדוכן הספרים את הספר [[תולדות לוי יצחק]], הרב בידרמן קרא את הספר כולו והתבטא בפני הרב שוורץ שהוא אסיר תודה לו על רכישת הספר וקריאת הספר החייתה אותו, הוא התבטא שלאחר שקורא על הייסורים והעינויים ש[[רבי לוי יצחק]] חווה חש שייסוריו שלא בערך לגביהם ומכך מרגיש הקלה בהתמודדיותיו{{הערה|'''הרבי מלעלוב זצ"ל ותולדות לוי יצחק''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2077 עמ' 24 (מדור קוראים כותבים תגובת הרב [[שלום דובער גוטליב|שלום גוטליב]]).}}. | |||
בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]] בעת שביקר אצלו [[בנימין רבינוביץ']] מ[[פתח תקווה]] שאלו האדמו"ר לעיסוקו וכשהשיב שעוסק בענייני חב"ד אמר לו: אצל משה רבינו ע"ה כתוב שכינה מדברת מתוך גרונו, מהרבי שומעים את קול השכינה. הרבי הוא היחידי הממשיך את ענייני [[הבעש"ט]] בשלימות. כוחותיו של הרבי הם למעלה מדרך הטבע לגמרי{{הערה|שבועון כפר חב"ד גל' 119 ע' 24}}. | |||
עם ייסוד [[תקנת הרמב"ם]] היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי [[הרמב"ם]] היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו. | עם ייסוד [[תקנת הרמב"ם]] היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי [[הרמב"ם]] היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו. | ||
בחשון [[תשמ"ה]] הגיעו שנים מבני רבי משה מרדכי מלעלוב בשליחותו לרבי. בתחילת ה[[יחידות]] שואלם הרבי: בוודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר [[יראת שמים]] ו[[חסידות]] בלבם של ישראל. (ראה היחידות המוגהת בהערה).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=682 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 675-693]}}. | |||
בחשון [[תשמ"ה]] | |||
נפטר כ"ד | נפטר במוצאי שבת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]. הלוויתו התקיימה ביום פטירתו{{הערה|כאשר אצל הרבי עדיין הי' שבת ובאותו שבת הרבי סיים מנחה והגבאי הכריז על תפילת ערבית וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יצא מהתפילה ונשאר עומד מבלי לעשות כלום למשך זמן, לאחר זמן מסויים הרבי יצא, החסידים לא הבינו למה הרבי יוצא, ובמוצ"ש אצל הרבי התברר שהזמן שהרבי הי' למטה ולא עלה למעלה הי' הזמן של הלווי' ובדעת תחתון כנראה הרבי השתתף בלוויה מ770{{מקור}}}}. | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב | לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב: | ||
*בנו | *בנו רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, ירושלים. | ||
*בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב | *בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, שיכון ה', בני ברק. | ||
*בנו רבי [[אלתר בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, בני ברק. | *בנו הגאון החסיד רבי [[דוד צבי ישראל בידרמן]] - נפטר בז' חשון תשנ"ד. | ||
*בנו רבי [[אלתר אלעזר מנחם בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב, מרכז בני ברק. ובנו ממלא מקומו הרה"צ ר' דוד שליט"א מארה"ב. | |||
*בנו רבי [[פנחס יצחק בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, ירושלים. | |||
*בנו רבי [[ישכר דוב בידרמן]] - אדמו"ר מלעלוב-פייטרקוב, ירושלים. | |||
*בנו רבי [[שמואל שמעלקא בידרמן]] -אדמו"ר מלעלוב - עזרת תורה ירושלים. | |||
*חתנו רבי שמואל עוזר קאפ. | |||
*חתנו רבי חיים אליעזר הורונצ'יק. | |||
*חתנו רבי שמואל צבי רוזנפלד. | |||
משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן. | |||
{{ | = לקריאה נוספת = | ||
*שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 142 ואילך. | |||
* משה איש האלוקים, ב' כרכים, "פרקים נבחרים מתולדות אדמו"ר הקדוש והטהור רבינו משה מרדכי זיע"א.. מלעלוב", מאת שמואל הניג, ירושלים תשס"ב (בחלק ב', בפרק שלושים ותשעה מסופר על קשריו עם הרבי). | |||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 74=77. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1372 שליח אדמו"ר מלעלוב בשליחות לרבי (14:29-52)] {{קישור שבור|}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 אחד ממשפחת אדמו"ר מלעלוב אצל הרבי (39:30)] {{קישור שבור|}} | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)]] מלעלוב|רשימה=אדמו"רי [[לעלוב]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע בידרמן (השני)]] מלעלוב}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)]] מלעלוב|רשימה=אדמו"רי [[לעלוב]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע בידרמן (השני)]] מלעלוב}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[חסידות קרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | {{סדרה|הקודם=[[חסידות קרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:בידרמן, משה מרדכי}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:02, 9 באוקטובר 2024
רבי משה מרדכי מלעלוב (ה'תרס"ג – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, ומתשכ"ב אף האדמו"ר מחסידות לעלוב-קרלין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ג, בשנת ה'תרפ"ו עלה אביו חזרה לירושלים ושם נפטר.עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו הייתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו(לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"צ), וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק קרלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.
רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארץ הקודש וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי התבטא בעת עריכת שולחנו "יש רבי חדש באמריקה והוא יהפוך את העולם"[1]. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה ועוד. ידוע כי היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.
התקשרותו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר כי אחד מחסידיו שהיה גם מקורב לחב"ד עמד לפני קשרי שידוכין, אך המיועדת התנתה זאת בכך שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובאויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן עצתו כי עליה לשמוע את הרבי מנגן צמאה לך נפשי, וזה יהיה לה סגולה ליראת שמים[2].
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[3]
בשנת תשל"ז ארע שסבל מכאבים, הוא פנה אל שמשו הרב אלימלך שוורץ וביקש ממנו שירכוש עבורו ספר חדש, הלה רכש מדוכן הספרים את הספר תולדות לוי יצחק, הרב בידרמן קרא את הספר כולו והתבטא בפני הרב שוורץ שהוא אסיר תודה לו על רכישת הספר וקריאת הספר החייתה אותו, הוא התבטא שלאחר שקורא על הייסורים והעינויים שרבי לוי יצחק חווה חש שייסוריו שלא בערך לגביהם ומכך מרגיש הקלה בהתמודדיותיו[4].
בערב ראש השנה תשד"מ בעת שביקר אצלו בנימין רבינוביץ' מפתח תקווה שאלו האדמו"ר לעיסוקו וכשהשיב שעוסק בענייני חב"ד אמר לו: אצל משה רבינו ע"ה כתוב שכינה מדברת מתוך גרונו, מהרבי שומעים את קול השכינה. הרבי הוא היחידי הממשיך את ענייני הבעש"ט בשלימות. כוחותיו של הרבי הם למעלה מדרך הטבע לגמרי[5].
עם ייסוד תקנת הרמב"ם היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי הרמב"ם היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.
בחשון תשמ"ה הגיעו שנים מבני רבי משה מרדכי מלעלוב בשליחותו לרבי. בתחילת היחידות שואלם הרבי: בוודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר יראת שמים וחסידות בלבם של ישראל. (ראה היחידות המוגהת בהערה).[6].
נפטר במוצאי שבת כ"ד טבת תשמ"ז - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן. הלוויתו התקיימה ביום פטירתו[7].
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב:
- בנו רבי אברהם שלמה בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, ירושלים.
- בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, שיכון ה', בני ברק.
- בנו הגאון החסיד רבי דוד צבי ישראל בידרמן - נפטר בז' חשון תשנ"ד.
- בנו רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, מרכז בני ברק. ובנו ממלא מקומו הרה"צ ר' דוד שליט"א מארה"ב.
- בנו רבי פנחס יצחק בידרמן - אדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, ירושלים.
- בנו רבי ישכר דוב בידרמן - אדמו"ר מלעלוב-פייטרקוב, ירושלים.
- בנו רבי שמואל שמעלקא בידרמן -אדמו"ר מלעלוב - עזרת תורה ירושלים.
- חתנו רבי שמואל עוזר קאפ.
- חתנו רבי חיים אליעזר הורונצ'יק.
- חתנו רבי שמואל צבי רוזנפלד.
משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 142 ואילך.
- משה איש האלוקים, ב' כרכים, "פרקים נבחרים מתולדות אדמו"ר הקדוש והטהור רבינו משה מרדכי זיע"א.. מלעלוב", מאת שמואל הניג, ירושלים תשס"ב (בחלק ב', בפרק שלושים ותשעה מסופר על קשריו עם הרבי).
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 74=77.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שליח אדמו"ר מלעלוב בשליחות לרבי (14:29-52) (הקישור אינו פעיל, ז' בתשרי ה'תשפ"ה)
- אחד ממשפחת אדמו"ר מלעלוב אצל הרבי (39:30) (הקישור אינו פעיל, ז' בתשרי ה'תשפ"ה)
| הקודם: האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) מלעלוב |
אדמו"רי לעלוב תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז |
הבא: האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני) מלעלוב |
| הקודם: חסידות קרלין |
אדמו"רי פינסק קרלין תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז |
הבא: האדמו"ר רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין |
הערות שוליים
- ↑ מפי בנו האדמו"ר רבי אלתר בידרמן[דרוש מקור]
- ↑ מפי הרב יצחק אקסלרוד
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ הרבי מלעלוב זצ"ל ותולדות לוי יצחק, שבועון כפר חב"ד גליון 2077 עמ' 24 (מדור קוראים כותבים תגובת הרב שלום גוטליב).
- ↑ שבועון כפר חב"ד גל' 119 ע' 24
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 675-693
- ↑ כאשר אצל הרבי עדיין הי' שבת ובאותו שבת הרבי סיים מנחה והגבאי הכריז על תפילת ערבית וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יצא מהתפילה ונשאר עומד מבלי לעשות כלום למשך זמן, לאחר זמן מסויים הרבי יצא, החסידים לא הבינו למה הרבי יוצא, ובמוצ"ש אצל הרבי התברר שהזמן שהרבי הי' למטה ולא עלה למעלה הי' הזמן של הלווי' ובדעת תחתון כנראה הרבי השתתף בלוויה מ770[דרוש מקור]