ישראל יצחק פרישמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (50 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פרישמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן]] | [[קובץ:פרישמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן]] | ||
הרב '''ישראל יצחק פרישמן''' ([[י"ט אדר]] [[תשי"ח]]-[[ט' שבט]] [[תשע"ו]]) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[ירושלים]] ומחשובי העסקנים | הרב '''ישראל יצחק פרישמן''' ([[י"ט אדר]] [[תשי"ח]]-[[ט' שבט]] [[תשע"ו]]) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[ירושלים]] ומחשובי העסקנים ב[[שיכון חב"ד ירושלים|קהילה החב"דית בעיר]] שפעל רבות למען עניני [[הרבי]] וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב"ד ומחוצה לה. | ||
[[קובץ:ישראליק פרישמן אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן עובר לפני הרבי בסיום [[יחידות כללית]]]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב פרישמן נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי{{הערה|נולד בבית חסידי-ירושלמי בעל רקע הונגרי}}, ככזה נשלו הוא ואחיו ללמוד ב'''תלמוד תורה יבנה''' שב[[ירושלים]]. ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|כשר' [[עזריאל זליג סלונים]] (אביו של ר' [[משה סלונים]]) הקים את ה[[תלמוד תורה תורת אמת|חיידר]] ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חבד ירושלים]] הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.}}. | |||
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי, ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי. | |||
וכך החל ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], ובהמשך גם ב[[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבות חב"ד תורת אמת שבירושלים]]. | |||
כשהיה ילד בן 12 איבד את הראיה בעינו השמאלית בשל מעשה קונדס של ילד ששיחק בכלי משחית בחג ה[[פורים]] ופגע בלי כונה בעינו. מאז סבל מאוד מהפצע הכאב ומאי הנוחות במצבו{{הערה|במשך השנים אף עבר מספר ניתוחים וטיפולים בפציעתו.}} ומאז הרב פרישמן נהיה עיוור בעינו השמאלית במשך שאר חייו. | |||
בחודש [[אלול]] [[תשל"ו]] נסע ל[[רבי]] בפעם הראשונה, שם שהה מספר חודשים, שכן עקב מצבו הבריאותי הקשה של אביו ש[[נפטר]] כעבור זמן קצר, חזר בהוראת [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]]. | |||
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס{{הערה| | לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס{{הערה|עבדה עד שנת [[תש"פ]] במזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.}} בשנת [[תש"מ]], החל לעבוד כמדריך בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בצעירותו בפעילות ציבורית במסגרת '[[יד לאחים]]'{{הערה|ובמשך שנים רבות היה בקשר עם הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] ע"ה, והפעיל פרוייקטים שונים לרישם ילדים לבתי ספר תורניים, ועוד.}}. | ||
במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד]] בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'. | במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד]] בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'. | ||
| שורה 12: | שורה 18: | ||
את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי. | את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי. | ||
זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת [[מרכז שידורי חב"ד|השידורים]] מ[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו | זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת [[מרכז שידורי חב"ד|השידורים]] מ[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]. | ||
כאשר הורה [[הרבי]] בשנת [[תשמ" | כאשר הורה [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ט]] לפעול להצלחת מפלגת [[אגודת ישראל|יהדות התורה]], נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה ב[[ירושלים]], ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] לקראת סיום המחזור החמישי של [[תקנת הרמב"ם]], היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות. | בשנת [[תשמ"ט]] לקראת סיום המחזור החמישי של [[תקנת הרמב"ם]], היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות. | ||
| שורה 21: | שורה 27: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו - מזכיר בית הדין | *אחיו - ר' צבי אברהם פרישמן - עבד ב[[חברה קדישא]] ב[[ירושלים]]. | ||
*בנו, ר' שלמה ברוך פרישמן - מנהל גשמי חיידר [[אור מנחם (קראון הייטס)|אור מנחם]], [[קראון הייטס]] | *אחיו - ר' יוסף פרישמן - מזכיר בית הדין שעל ידי קהילת חסידי [[בעלז]], [[ירושלים]]. | ||
*בנו, ר' | *בנו, ר' [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - משפיע בישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] וחבר הנהלת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], [[בת ים]]. | ||
*חתנו, ר' מנחם יהודה - | *בנו, ר' [[שלמה ברוך פרישמן]] - מנהל גשמי [[חיידר]] [[אור מנחם (קראון הייטס)|אור מנחם]], [[קראון הייטס]] ומנהל גשמי של [[אש"ל הכנסת אורחים]]. | ||
*בנו, ר' יוסי פרישמן - [[קראון הייטס]]. | |||
*חתנו, ר' יוסי פלדמן - [[כפר חב"ד]]. | |||
*חתנו, ר' מנחם יהודה - [[ביתר עלית]]. | |||
*חתנו, ר' שניאור שטיינברג - עסקן ציבורי ב[[ביתר עילית]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%9C.pdf החיוך שהסתיר את הכל] {{שבועון בית משיח}} גליון 1006 עמוד 26 | |||
*[https://chabad.info/news/658938/ אחרי מיטתו של הרב פרישמן ע"ה - הרב חיים אלעזר שיינברגר רב ומו"צ בירושלים בדברי הספד אחר מיטתו] {{אינפו}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור חבד און ליין|94683|"מודל פרישמן": יוסי אליטוב סופד לחסיד שהלך לעולמו||י' שבט תשע"ו}} | *{{קישור חבד און ליין|94683|"מודל פרישמן": יוסי אליטוב סופד לחסיד שהלך לעולמו||י' שבט תשע"ו}} | ||
*{{קישור חבד און ליין|94688|פרוש ודייטש נפרדים מפרישמן: "בהלם ששרולק'ה לא איתנו"||י"א שבט תשע"ו}} | *{{קישור חבד און ליין|94688|פרוש ודייטש נפרדים מפרישמן: "בהלם ששרולק'ה לא איתנו"||י"א שבט תשע"ו}} | ||
*[https://chabad.info/news/658938/ הכנסת ספר תורה לע"נ ר' ישראל פרישמן ע"ה, הוכנס לבית כנסת 'אוהב ישראל'] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרישמן, ישראל יצחק}} | {{מיון רגיל:פרישמן, ישראל יצחק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרישמן]] | |||
[[קטגוריה:צוות השידורים]] | |||
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:17, 8 באוקטובר 2024
הרב ישראל יצחק פרישמן (י"ט אדר תשי"ח-ט' שבט תשע"ו) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים ומחשובי העסקנים בקהילה החב"דית בעיר שפעל רבות למען עניני הרבי וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב"ד ומחוצה לה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פרישמן נולד בי"ט אדר תשי"ח לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי[1], ככזה נשלו הוא ואחיו ללמוד בתלמוד תורה יבנה שבירושלים. ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב עזריאל זליג סלונים[2].
וכך החל ללמוד בתלמוד תורה תורת אמת, ובהמשך גם בישיבות חב"ד תורת אמת שבירושלים.
כשהיה ילד בן 12 איבד את הראיה בעינו השמאלית בשל מעשה קונדס של ילד ששיחק בכלי משחית בחג הפורים ופגע בלי כונה בעינו. מאז סבל מאוד מהפצע הכאב ומאי הנוחות במצבו[3] ומאז הרב פרישמן נהיה עיוור בעינו השמאלית במשך שאר חייו.
בחודש אלול תשל"ו נסע לרבי בפעם הראשונה, שם שהה מספר חודשים, שכן עקב מצבו הבריאותי הקשה של אביו שנפטר כעבור זמן קצר, חזר בהוראת הרבי לארץ הקודש.
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס[4] בשנת תש"מ, החל לעבוד כמדריך בישיבת תורת אמת בירושלים, וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בצעירותו בפעילות ציבורית במסגרת 'יד לאחים'[5].
במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת צעירי אגודת חב"ד בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.
את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.
זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת השידורים מהתוועדויות הרבי לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו הרב אליעזר ליכטשטיין.
כאשר הורה הרבי בשנת תשמ"ט לפעול להצלחת מפלגת יהדות התורה, נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה בירושלים, ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.
בשנת תשמ"ט לקראת סיום המחזור החמישי של תקנת הרמב"ם, היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.
נפטר מדום לב בגיל 57 ביום שלישי ט' שבט תשע"ו, ונטמן עוד באותו היום כמנהג ירושלים. בהלוויתו השתתפו מאות מקהילת חב"ד בעיר, וכן עסקני ציבור בולטים וחברי כנסת.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו - ר' צבי אברהם פרישמן - עבד בחברה קדישא בירושלים.
- אחיו - ר' יוסף פרישמן - מזכיר בית הדין שעל ידי קהילת חסידי בעלז, ירושלים.
- בנו, ר' חיים אלתר בן ציון פרישמן - משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וחבר הנהלת האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, בת ים.
- בנו, ר' שלמה ברוך פרישמן - מנהל גשמי חיידר אור מנחם, קראון הייטס ומנהל גשמי של אש"ל הכנסת אורחים.
- בנו, ר' יוסי פרישמן - קראון הייטס.
- חתנו, ר' יוסי פלדמן - כפר חב"ד.
- חתנו, ר' מנחם יהודה - ביתר עלית.
- חתנו, ר' שניאור שטיינברג - עסקן ציבורי בביתר עילית.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החיוך שהסתיר את הכל
גליון 1006 עמוד 26 - אחרי מיטתו של הרב פרישמן ע"ה - הרב חיים אלעזר שיינברגר רב ומו"צ בירושלים בדברי הספד אחר מיטתו
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מודל פרישמן": יוסי אליטוב סופד לחסיד שהלך לעולמו - באתר
י' שבט תשע"ו - פרוש ודייטש נפרדים מפרישמן: "בהלם ששרולק'ה לא איתנו" - באתר י"א שבט תשע"ו
- הכנסת ספר תורה לע"נ ר' ישראל פרישמן ע"ה, הוכנס לבית כנסת 'אוהב ישראל'
הערות שוליים
- ↑ נולד בבית חסידי-ירושלמי בעל רקע הונגרי
- ↑ כשר' עזריאל זליג סלונים (אביו של ר' משה סלונים) הקים את החיידר בשיכון חבד ירושלים הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד בתלמוד תורה תורת אמת וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.
- ↑ במשך השנים אף עבר מספר ניתוחים וטיפולים בפציעתו.
- ↑ עבדה עד שנת תש"פ במזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.
- ↑ ובמשך שנים רבות היה בקשר עם הרב שלום דובער ליפשיץ ע"ה, והפעיל פרוייקטים שונים לרישם ילדים לבתי ספר תורניים, ועוד.