שניאור זלמן גפני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (64 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב שניאור זלמן גפני | |שם=הרב שניאור זלמן גפני | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב גפני.jpg | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תיאור= | |תיאור= ראש ישיבת "אור תמימים". | ||
|תאריך לידה=[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]] | |תאריך לידה=[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]] | ||
|מקום לידה=בעיר מלבורן ב[[אוסטרליה]] | |מקום לידה=בעיר מלבורן ב[[אוסטרליה]] | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]], [[צפת]] | |||
|תפקידים נוספים=ראש [[כולל אברכים|כולל]] בבני ברק | |||
|מקום פעילות=בני ברק, צפת | |משפיעיו=ר' [[זלמן סאריבראנסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]] | ||
|תפקידים נוספים=ראש כולל | }} | ||
|משפיעיו=ר' זלמן סאריבראנסקי, ר' [[נחום גולדשמיד]] | הרב '''שניאור זלמן גפני''' (יליד שנת [[תרח"צ]], 1937) הינו חסיד חב"ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]] וזכה לקרב עשרות צעירים מחו"ל לעולמה של [[חסידות חב"ד]], וכיהן כראש [[כולל]] ב[[בני ברק]] במשך עשרות שנים. כיום מתגורר ב[[צפת]] ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]] למשפחה לא יהודית. | |||
בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, אך לא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה אתאיסטית, ובתקופה שאחרי [[מלחמת העולם השנייה]] חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקים משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם מסביבו חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו. | |||
לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב [[יצחק שלזינגר]], ניצול [[שואה]] שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר דבק באמונתו. הרב גפני היה מברר אצלו את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו, כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, "אני נתתי לך את כל מה שבידיעתי, אם רצונך בדברים עמוקים יותר, תפנה לחסידי [[ליובאוויטש]]", ושלחו אל ה[[משפיע]] הרב [[זלמן סריברנסקי]]. | |||
כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. הוא התגייר ובמשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב [[אבא פליסקין]], הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]] ומשפחתו, והרב [[איסר קלווגנט]] ומשפחתו, וכן הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]. | |||
הרב גפני התפעל מאוד מהעובדה ש[[חסידי חב"ד]] מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים, ובמיוחד התפעל מהרב סריברנסקי, שהיווה אצלו לדוגמה חיה מהלכת. בשונה מה[[אוניברסיטה]] בה ישנם פרופסורים המדברים על פילוסופיות מסוימות בהתלהבות, אך אינם מיישמים אותה בחיי היום יום, אצל החסידים דיברו על [[אהבת ישראל]] וניתן היה לראות אותה קיימת אצלם במוחש. החסידים ממש השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. כשדיברו החסידים על תפילה בעבודה, הרגישו שהם אכן מתפללים בצורה כזו. בעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חייו. | |||
בשנת [[תשכ"ב]] על פי הוראת [[הרבי]] נסע ל[[ארץ הקודש]], שם היה לתלמידו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ד]] קבע את מגוריו ב[[בני ברק]]. | |||
בשנת ה'[[תשע"ג]] עבר הרב גפני להתגורר ב[[צפת]]. | |||
במשך שנותיו כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], היה עסוק וטרוד בעסקיו כך שלא היה לו זמן לצאת עם ה[[תמימים]] ל[[מבצע תפילין]] בימים המיועדים לכך. הדבר מאד נגע לליבו, לאחר זמן החליט שאם אינו יוצא למבצע תפילין לפחות שיוסיף בהידור מצווה שקשור למצוות תפילין. לאחר התייעצות עם ה[[משפיע]] שלו רכש הרב גפני [[ארבעה זוגות תפילין]], ומאז ועד היום מניחם. | |||
בשנת [[תשפ"ב]] תרם את ספרייתו הענקית לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | |||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור. | ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור. | ||
באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש"ל]], כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס"ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש כולל 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים. | באחת הפעמים שהיה אצל [[הרבי]], ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש"ל]], כשירד [[הרבי]] ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס"ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים. | ||
עם מעברו ל[[צפת]] החל למסור שיעורים ב[[חסידות]] ב[[כולל]] הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק, (בכולל כיהן בעבר כ[[משפיע]] הרב [[חיים פוזן]]). | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל גפני - [[שליח]] הרבי ב[[בולטימור]] | *בנו, ר' מנחם מענדל גפני - [[שליח]] הרבי ב[[בולטימור]] | ||
*בנו, ר' יוסף יצחק גפני - ראש [[כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]] | *בנו, ר' יוסף יצחק גפני - ראש [[כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]] | ||
*חתנו, ר' יהושע וייס - [[ | *חתנו, ר' יהושע וייס - [[בני ברק]] | ||
*חתנו, ר' מיכאל קדלבורג - שליח הרבי מלך המשיח שליט"א לפסטיבלים ובית חב"ד עין כרם [[ירושלים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1yGzC1yNWkd6UME5-yus3mOoFYHztXlAM נאומו של הרב גפני] ב[[עצרת גאולה ומשיח]] תשס"ד | |||
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1Rpmk5Y2TPywgYTKgqJcidDlUFvoOnp-q ארבעה זוגות תפילין. כך התחלתי להניח] הרב גפני בכינוס להשקת הספר [[תפילין של ימות המשיח (ספר)|תפילין של ימות המשיח]] | |||
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389397.jpg טור של הרב גפני] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} | *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389397.jpg טור של הרב גפני] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75026 הרב גפני מספר על הנבואה של הרבי] {{אינפו}}. | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75026 הרב גפני מספר על הנבואה של הרבי] {{אינפו}}. | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62503 קבלת המלכות באמונה ובשכל {{*}} טור מחשבה חסידית מאת הרב גפני בקשר עם ג' תמוז] {{אינפו}} ג' תמוז התשע"א (05.07.2011) | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62503 קבלת המלכות באמונה ובשכל {{*}} טור מחשבה חסידית מאת הרב גפני בקשר עם ג' תמוז] {{אינפו}} ג' תמוז התשע"א (05.07.2011) | ||
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/12/234.-Vayeitzei-5780.pdf תפילתו של מחנך]''', ראיון של הרב גפני לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], וישב תש"פ | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/08/blog-post_20.html התוועדות מיוחדת של הרב גפני על חשיבות 'עבודת התפילה']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}} | |||
* מכתב מהרבי אליו (באנגלית). https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116 | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[מקדש מלך]] ח"ד ע' שצב-שצג - תוכן (בלתי מוגה) מהיחידות של הרב גפני אודות עבודתו כמחנך ומשפיע | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[נתן אברהם]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view התפארת של תומכי תמימים]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37 | |||
{{מיון רגיל:גפני, שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל:גפני, שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בצפת]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | |||
[[קטגוריה:צוות ישיבת אור תמימים - כפר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:35, 28 ביוני 2024
| הרב שניאור זלמן גפני | |
|---|---|
 ראש ישיבת "אור תמימים". | |
| לידה | כ"ג כסלו תרח"צ |
| בעיר מלבורן באוסטרליה | |
| מקום פעילות | בני ברק, צפת |
| תפקידים נוספים | ראש כולל בבני ברק |
הרב שניאור זלמן גפני (יליד שנת תרח"צ, 1937) הינו חסיד חב"ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת אור תמימים כפר חב"ד וזכה לקרב עשרות צעירים מחו"ל לעולמה של חסידות חב"ד, וכיהן כראש כולל בבני ברק במשך עשרות שנים. כיום מתגורר בצפת ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במלבורן שבאוסטרליה בכ"ג כסלו תרח"צ למשפחה לא יהודית.
בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, אך לא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה אתאיסטית, ובתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקים משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם מסביבו חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו.
לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב יצחק שלזינגר, ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר דבק באמונתו. הרב גפני היה מברר אצלו את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו, כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, "אני נתתי לך את כל מה שבידיעתי, אם רצונך בדברים עמוקים יותר, תפנה לחסידי ליובאוויטש", ושלחו אל המשפיע הרב זלמן סריברנסקי.
כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. הוא התגייר ובמשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב אבא פליסקין, הרב יצחק דוד גרונר, הרב נחום זלמן גורביץ ומשפחתו, והרב איסר קלווגנט ומשפחתו, וכן הרב שמואל בצלאל אלטהויז.
הרב גפני התפעל מאוד מהעובדה שחסידי חב"ד מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים, ובמיוחד התפעל מהרב סריברנסקי, שהיווה אצלו לדוגמה חיה מהלכת. בשונה מהאוניברסיטה בה ישנם פרופסורים המדברים על פילוסופיות מסוימות בהתלהבות, אך אינם מיישמים אותה בחיי היום יום, אצל החסידים דיברו על אהבת ישראל וניתן היה לראות אותה קיימת אצלם במוחש. החסידים ממש השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. כשדיברו החסידים על תפילה בעבודה, הרגישו שהם אכן מתפללים בצורה כזו. בעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חייו.
בשנת תשכ"ב על פי הוראת הרבי נסע לארץ הקודש, שם היה לתלמידו של הרב נחום גולדשמיד. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ד קבע את מגוריו בבני ברק.
בשנת ה'תשע"ג עבר הרב גפני להתגורר בצפת.
במשך שנותיו כראש ישיבת אור תמימים כפר חב"ד, היה עסוק וטרוד בעסקיו כך שלא היה לו זמן לצאת עם התמימים למבצע תפילין בימים המיועדים לכך. הדבר מאד נגע לליבו, לאחר זמן החליט שאם אינו יוצא למבצע תפילין לפחות שיוסיף בהידור מצווה שקשור למצוות תפילין. לאחר התייעצות עם המשפיע שלו רכש הרב גפני ארבעה זוגות תפילין, ומאז ועד היום מניחם.
בשנת תשפ"ב תרם את ספרייתו הענקית לישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אלול תשכ"ו נסע בפעם הראשונה לרבי, שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת אור תמימים כפר חב"ד, בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח כולל ערב ללימוד חסידות בבני ברק, ושימש כמנהל ומגיד שיעור.
באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, בשמחת תורה שנת ה'תש"ל, כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'תשס"ז, אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש כולל 'אוהל משה' בצפת, אז קישר בין הדברים.
עם מעברו לצפת החל למסור שיעורים בחסידות בכולל הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק, (בכולל כיהן בעבר כמשפיע הרב חיים פוזן).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מנחם מענדל גפני - שליח הרבי בבולטימור
- בנו, ר' יוסף יצחק גפני - ראש כולל 'אוהל משה' בצפת
- חתנו, ר' יהושע וייס - בני ברק
- חתנו, ר' מיכאל קדלבורג - שליח הרבי מלך המשיח שליט"א לפסטיבלים ובית חב"ד עין כרם ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נאומו של הרב גפני בעצרת גאולה ומשיח תשס"ד
- ארבעה זוגות תפילין. כך התחלתי להניח הרב גפני בכינוס להשקת הספר תפילין של ימות המשיח
- טור של הרב גפני - על השיחה הידועה בשבועון בית משיח
- הרב גפני מספר על הנבואה של הרבי .
- קבלת המלכות באמונה ובשכל • טור מחשבה חסידית מאת הרב גפני בקשר עם ג' תמוז ג' תמוז התשע"א (05.07.2011)
- תפילתו של מחנך, ראיון של הרב גפני לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית jem, וישב תש"פ
- התוועדות מיוחדת של הרב גפני על חשיבות 'עבודת התפילה', באתר 'לחלוחית גאולתית'
- מכתב מהרבי אליו (באנגלית). https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מקדש מלך ח"ד ע' שצב-שצג - תוכן (בלתי מוגה) מהיחידות של הרב גפני אודות עבודתו כמחנך ומשפיע
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נתן אברהם, התפארת של תומכי תמימים -
שבועון בית משיח גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37