ברוך ממז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (הוספת קטגוריה:אישים במז'יבוז' באמצעות HotCat) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' ברוך]] | [[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל הבעש"ט שבו גם הציון של ר' ברוך]] | ||
רבי '''ברוך ממז'יבוז''' | רבי '''ברוך ממז'יבוז'''' ([[תקי"ז]] 1757 – [[י"ח כסלו]] [[תקע"ב]], 1811) היה נכדו של [[הבעל שם טוב]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[מז'יבוז']] (אוקראינה) לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו [[אדל]] בת [[הבעל שם טוב]]. ר' ברוך נפטר ב[[י"ח בכסלו]] [[תקע"ב]]. | |||
כאשר שאלו הוריו את [[הבעש"ט]] איזה מסכת להתחיל ללמדו, השיב: '[[בבא קמא]]' - והוסיף כי אלו הראשי תיבות: ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו. | כאשר שאלו הוריו את [[הבעש"ט]] איזה מסכת להתחיל ללמדו, השיב: '[[בבא קמא]]' - והוסיף כי אלו הראשי תיבות: ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו. | ||
בהיותו ילד הסתלק סבו - הבעש"ט. זמן קצר הסתופף בחצר [[המגיד ממזריטש]] ועבר לאוסטראה [אוסטרוג]. | |||
בחודש [[חשוון]] בשנת [[תק"מ]] התיישב בטולצ'ין (אוקראינה) ולדרישת חסידים החל לנהוג כ[[אדמו"ר]]. | בחודש [[חשוון]] בשנת [[תק"מ]] התיישב בטולצ'ין (אוקראינה) ולדרישת חסידים החל לנהוג כ[[אדמו"ר]]. | ||
בשנת [[תק"ס]] העתיק את חצרו | בשנת [[תק"ס]] העתיק את חצרו ל[[מזיבוז]]. | ||
ר' ברוך היה קשור לשיטת סבו הבעש"ט הקדוש, ועד מהרה אלפים מקרוב ומרחוק התדפקו על דלתות ביתו. | ר' ברוך היה קשור לשיטת סבו הבעש"ט הקדוש, ועד מהרה אלפים מקרוב ומרחוק התדפקו על דלתות ביתו. | ||
| שורה 14: | שורה 17: | ||
== דרך עבודתו == | == דרך עבודתו == | ||
הנהגתו | הנהגתו הייתה בקפדנות, ותמיד היה מקלל - למראית עין. | ||
הוא היה מבזה תמיד את שמו של הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], אך כאשר נפגש עמו היה נכנע אליו והיה מכבדו מאוד. לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב קרע את בגדיו, והסביר שבחייו היה מבזהו מפני ש[[מלאכים]] ושרפים התקנאו בעבודתו, וקטרגו שצריכים ליטלו מהעולם, לכן ביזהו כדי לבטל את הקטרוג{{הערה|כתבי ר"י שו"ב}}. | |||
צדיקי הדורות הפליגו בדרגתו הרמה שבעבודתו הנסתרת של רוגז, ואף מסופר כי [[אליהו הנביא]] התגלה אליו פעם בשעת רוגזו. כאשר נפטר הייתה אצבעו הקדושה מונחת על ספר הזוהר הקדוש, במילים "אית רוגזא דאיתקרי ברוך". | |||
הוא | בהתחלה היה מחברי אדמו"ר הזקן, והתבטא על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}} והיה בקשר מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|וראה אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] אגרת פ"ט (בהוצאת תש"ם: אגרת נ"א}}. בשומעו שהרבנית [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], אומרת [[חסידות]] ברבים התנגד לכך בחריפות. התנגדותו לאדמו"ר הזקן התעצמה בעקבות חילוקי דעות בנוגע לתרומות לחסידים שעלו עם הרב מנחם מענדל מוויטבסק לארץ ישראל{{הערה|ראו בספר [[מסע ברדיטשוב]]}}. | ||
לאחר המחלוקת, נתפייס עם [[אדמו"ר הזקן]] ואף נפגש עמו, אך לאחר זמן מה חודשה המחלוקת{{הערה|בית רבי פרק כ"א, שם כתב כי מקובל בין החסידים שהמחלוקת הזו גרמה לשרפת רוב הסימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן, ולפטירת הרבנית רייזל, ביתו של הרב ברוך.}}. | |||
לאחר שעבר למז'יבוז' נהג את נשיאותו ברמה, הנהגתו הקדושה והנסתרה הייתה באופן של הרווחה ובדיחות הדעת וה[[מילתא דבדיחותא|בדחן]] הירשל מאוסטרופולי חי זמן מה בחצרו. | |||
לאחר | מקובל, כי היה שרוי בצער ואבל גדול על החורבן, שכן לאחר הפעולת הרבות שפעל להחשת ה[[גאולה]] - נתגלה לו סבו, [[הבעל שם טוב]], ואמר לו כי יחדול מנסינותיו להחשת הגאולה{{הערה|1=כנראה ע"פ מה שכתוב ב[[מסכת כתובות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=111&format=pdf דף קי"א עמוד א'] - "שלא לדחוק את הקץ". וראה המכתב של של [[אדמו"ר הרש"ב]] בספר "אור לישרים" שלומדים להלכה שישנו איסור לדחוק את הקץ}}, משום שלא הגיע הזמן לכך, דבר שגרם לו צער רב, וגם הוביל למחלתו{{הערה|גזע קודש לרמ"י גוטמאן עמוד 26}}. | ||
כאשר חלה סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות ונפטר בשנת [[תקע" | כאשר חלה סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות ונפטר בשנת [[תקע"ב]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''בוצינא דנהורא''': מדבריו ותורותיו שכונסו אחר | * '''בוצינא דנהורא''': מדבריו ותורותיו שכונסו אחר [[הסתלקות]]ו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''מסע ברדיטשוב''' [[תשע"ז]], [[יהושע מונדשיין]]. | |||
*חוברת בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] סניף צפת, ה'תשע"ה | *חוברת בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] סניף צפת, ה'תשע"ה | ||
| שורה 38: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים במז'יבוז']] | |||
גרסה אחרונה מ־02:46, 16 בספטמבר 2024
רבי ברוך ממז'יבוז' (תקי"ז 1757 – י"ח כסלו תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במז'יבוז' (אוקראינה) לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו אדל בת הבעל שם טוב. ר' ברוך נפטר בי"ח בכסלו תקע"ב.
כאשר שאלו הוריו את הבעש"ט איזה מסכת להתחיל ללמדו, השיב: 'בבא קמא' - והוסיף כי אלו הראשי תיבות: ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו.
בהיותו ילד הסתלק סבו - הבעש"ט. זמן קצר הסתופף בחצר המגיד ממזריטש ועבר לאוסטראה [אוסטרוג].
בחודש חשוון בשנת תק"מ התיישב בטולצ'ין (אוקראינה) ולדרישת חסידים החל לנהוג כאדמו"ר.
בשנת תק"ס העתיק את חצרו למזיבוז.
ר' ברוך היה קשור לשיטת סבו הבעש"ט הקדוש, ועד מהרה אלפים מקרוב ומרחוק התדפקו על דלתות ביתו.
דרך עבודתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנהגתו הייתה בקפדנות, ותמיד היה מקלל - למראית עין.
הוא היה מבזה תמיד את שמו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אך כאשר נפגש עמו היה נכנע אליו והיה מכבדו מאוד. לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב קרע את בגדיו, והסביר שבחייו היה מבזהו מפני שמלאכים ושרפים התקנאו בעבודתו, וקטרגו שצריכים ליטלו מהעולם, לכן ביזהו כדי לבטל את הקטרוג[1].
צדיקי הדורות הפליגו בדרגתו הרמה שבעבודתו הנסתרת של רוגז, ואף מסופר כי אליהו הנביא התגלה אליו פעם בשעת רוגזו. כאשר נפטר הייתה אצבעו הקדושה מונחת על ספר הזוהר הקדוש, במילים "אית רוגזא דאיתקרי ברוך".
בהתחלה היה מחברי אדמו"ר הזקן, והתבטא על התניא כי הוא "ספר השכל"[2] והיה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הזקן[3]. בשומעו שהרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), אומרת חסידות ברבים התנגד לכך בחריפות. התנגדותו לאדמו"ר הזקן התעצמה בעקבות חילוקי דעות בנוגע לתרומות לחסידים שעלו עם הרב מנחם מענדל מוויטבסק לארץ ישראל[4].
לאחר המחלוקת, נתפייס עם אדמו"ר הזקן ואף נפגש עמו, אך לאחר זמן מה חודשה המחלוקת[5].
לאחר שעבר למז'יבוז' נהג את נשיאותו ברמה, הנהגתו הקדושה והנסתרה הייתה באופן של הרווחה ובדיחות הדעת והבדחן הירשל מאוסטרופולי חי זמן מה בחצרו.
מקובל, כי היה שרוי בצער ואבל גדול על החורבן, שכן לאחר הפעולת הרבות שפעל להחשת הגאולה - נתגלה לו סבו, הבעל שם טוב, ואמר לו כי יחדול מנסינותיו להחשת הגאולה[6], משום שלא הגיע הזמן לכך, דבר שגרם לו צער רב, וגם הוביל למחלתו[7].
כאשר חלה סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות ונפטר בשנת תקע"ב.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בוצינא דנהורא: מדבריו ותורותיו שכונסו אחר הסתלקותו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מסע ברדיטשוב תשע"ז, יהושע מונדשיין.
- חוברת בהוצאת ועד חיילי בית דוד סניף צפת, ה'תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כתבי ר"י שו"ב
- ↑ בית רבי פרק כ"א הארה ד'.
- ↑ וראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פ"ט (בהוצאת תש"ם: אגרת נ"א
- ↑ ראו בספר מסע ברדיטשוב
- ↑ בית רבי פרק כ"א, שם כתב כי מקובל בין החסידים שהמחלוקת הזו גרמה לשרפת רוב הסימנים בשו"ע אדמו"ר הזקן, ולפטירת הרבנית רייזל, ביתו של הרב ברוך.
- ↑ כנראה ע"פ מה שכתוב במסכת כתובות דף קי"א עמוד א' - "שלא לדחוק את הקץ". וראה המכתב של של אדמו"ר הרש"ב בספר "אור לישרים" שלומדים להלכה שישנו איסור לדחוק את הקץ
- ↑ גזע קודש לרמ"י גוטמאן עמוד 26