עשרה בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " תשכ"ג " ב־" תשכ"ג ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (51 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | [[קובץ:עשרה בטבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומת ירושלים]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י' בטבת}} | |||
'''עשרה בטבת''' הוא יום [[תענית]] לזכר המצור על העיר [[ירושלים]] שהחל בו, על ידי נבוכדנצר מלך [[בבל]], שהוביל לחורבן [[בית המקדש הראשון]]. יום זה חמור מבין שאר הצומות ש[[מדרבנן]], בכך שהוא היחיד שצמים בו גם אם יחול ב[[שבת]] (כיום אפשרות זו אינה מעשית, מאז החל לנהוג [[הלוח העברי]]). ב[[ביאת המשיח]], יהפך עשרה בטבת - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | |||
==דינים ומנהגים== | ==דינים ומנהגים== | ||
===אכילה=== | ===אכילה=== | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|1=[[סידור הרב]] 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל ב[[עלות השחר]]). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.}} השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}} | |||
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}}. | |||
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}} | |||
=== שחרית === | === [[שחרית]] === | ||
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם | הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם ב[[שחרית]] (ב[[חזרת הש"ץ]]) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אחר כך) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}} ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג. | ||
סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' | סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש. | ||
אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה | אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ו[[וידוי]] כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם הייתה בזה הוראה כדלהלן: | ||
"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי | "ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). | ||
לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-תשרי עמ' ל, משיחת ו' תשרי תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש תש"מ חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה תש"מ היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר קדיש אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי | לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר [[קדיש]] אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי הייתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}} | ||
אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. | אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו. | ||
המנהג לאומרן אחרי שמונה-עשרה, בסדר דלהלן{{הערה|1= | המנהג לאומרן אחרי שמונה-עשרה, בסדר דלהלן{{הערה|1=על פי לוח כולל-חב"ד, ספר-המנהגים עמ' 53, ו'ליקוט טעמים ומקורות' מאדמו"ר נשיא דורנו הנדפס בסוף 'סדר הסליחות על-פי מנהג חב"ד'.}} | ||
אשמנו / א-ל ארך אפים / נפילת אפיים / כי עם ה' / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אזכרה / א-ל מלך{{הערה|1בסידור 'תורה אור' עמ' 372, בסליחות דשני וחמישי, תענית ציבור וכו' - נדפס בו "כמו שהודעת", וכן צולם בסידורי תהלת ה' הישנים (וכ"ה בסליחות שבסידורים: סידור ונציא רפ"ד (סה, ב), סידור האריז"ל לר' אשר (ק, א), יעב"ץ, עבודת ישראל ואוצר התפילות). ואילו ב'מחזור השלם' וב'סליחות - מנהג חב"ד' (כבסידור האריז"ל להר"ש מרשקוב (קד, א)), נדפס תמיד "כהודעת". בגיליונות קודמים של לוח זה כתבנו לתקן זאת גם בסליחות שבסידורים, וכן תוקן בסידורי 'תהלת ה'' החדשים בהוצאת קה"ת ארה"ק, אך העירונו שבהקלטות מתפילת הרבי בסליחות לעשרה בטבת ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת" (התזת השי"ן במבטא רבינו ניכרת למדי), ויש לבדוק בשאר התעניות, ובפרט בצום גדליה - שפרטיו, כדברי הרבי, נלמדו מסדר שאר התעניות, ובכל-זאת נדפס בו "כהודעת".}}/ אלקים באו גויים / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אבן הראשה / א-ל מלך / אבותי כי בטחו{{הערה|1=פיוט מסוג 'פזמון'. בסוף 'פזמון' "ברובם המכריע של סליחות הנדפסות - חוזרים חלק מחרוז הראשון בין חרוז לחברו" ורק בסוף הפיוט חוזרים את כל החרוז הראשון (הערה 4 ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנ"ל), אך במראות-קודש מעשרה בטבת תשמ"ט ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון בין בית לבית.}} / א-ל מלך / זכור רחמיך{{הערה|1סידור תהילת ה' עמ' 347. וצ"ל בו "פקדנו בישועתך" בלא ו', כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|1=פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל. אחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / הרשענו ופשענו16{{הערה|1מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו..." כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה.}} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך / עננו ה' עננו / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|1=במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז). לפעמים החל הרבי לנגן זאת מהבבא השניה (בתנועת שמחה) של הניגון ('דיוקנו של חסיד', עמ' קנ - יומן הרה"ח רצ"ה גאנזבורג מליל א' דסליחות תש"כ).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך18{{הערה|1=כולו יחדיו ש"ץ וקהל מתחילה ועד סוף. במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר']. | אשמנו / א-ל ארך אפים / נפילת אפיים / כי עם ה' / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אזכרה / א-ל מלך{{הערה|1בסידור 'תורה אור' עמ' 372, בסליחות דשני וחמישי, תענית ציבור וכו' - נדפס בו "כמו שהודעת", וכן צולם בסידורי תהלת ה' הישנים (וכ"ה בסליחות שבסידורים: סידור ונציא רפ"ד (סה, ב), סידור האריז"ל לר' אשר (ק, א), יעב"ץ, עבודת ישראל ואוצר התפילות). ואילו ב'מחזור השלם' וב'סליחות - מנהג חב"ד' (כבסידור האריז"ל להר"ש מרשקוב (קד, א)), נדפס תמיד "כהודעת". בגיליונות קודמים של לוח זה כתבנו לתקן זאת גם בסליחות שבסידורים, וכן תוקן בסידורי 'תהלת ה'' החדשים בהוצאת קה"ת ארה"ק, אך העירונו שבהקלטות מתפילת הרבי בסליחות לעשרה בטבת ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת" (התזת השי"ן במבטא רבינו ניכרת למדי), ויש לבדוק בשאר התעניות, ובפרט בצום גדליה - שפרטיו, כדברי הרבי, נלמדו מסדר שאר התעניות, ובכל-זאת נדפס בו "כהודעת".}}/ אלקים באו גויים / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אבן הראשה / א-ל מלך / אבותי כי בטחו{{הערה|1=פיוט מסוג 'פזמון'. בסוף 'פזמון' "ברובם המכריע של סליחות הנדפסות - חוזרים חלק מחרוז הראשון בין חרוז לחברו" ורק בסוף הפיוט חוזרים את כל החרוז הראשון (הערה 4 ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנ"ל), אך במראות-קודש מעשרה בטבת [[תשמ"ט]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון בין בית לבית.}} / א-ל מלך / זכור רחמיך{{הערה|1סידור תהילת ה' עמ' 347. וצ"ל בו "פקדנו בישועתך" בלא ו', כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|1=פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, [[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל. אחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / הרשענו ופשענו16{{הערה|1מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו..." כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה.}} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך / עננו ה' עננו / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|1=במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז). לפעמים החל הרבי לנגן זאת מהבבא השניה (בתנועת שמחה) של הניגון ('דיוקנו של חסיד', עמ' קנ - יומן הרה"ח רצ"ה גאנזבורג מליל א' דסליחות תש"כ).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך18{{הערה|1=כולו יחדיו ש"ץ וקהל מתחילה ועד סוף. במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר']. | ||
בסידורי תורה-אור ותהילת ה', ובשנים האחרונות גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וכ"ה בלוח התיקון לסידור תורה אור, נ. י. תש"א. ואילו במחזור השלם מהשנים תשל"ג-ה: זָכִיות. וראה סידור 'עבודת ישראל' עמ' 110, ערוך השלם ערך זך א' בסופו, ועוד.}}/ ואנחנו לא נדע / חצי קדיש. | בסידורי תורה-אור ותהילת ה', ובשנים האחרונות גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וכ"ה בלוח התיקון לסידור תורה אור, נ. י. תש"א. ואילו במחזור השלם מהשנים תשל"ג-ה: זָכִיות. וראה סידור 'עבודת ישראל' עמ' 110, ערוך השלם ערך זך א' בסופו, ועוד.}}/ ואנחנו לא נדע / חצי קדיש. | ||
=== קריאת התורה === | === קריאת התורה === | ||
קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} | |||
מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת [[תשנ"ד]] או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל-ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא-דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת צמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).}} קראו לתורה מי שאינו מתענה, וצר לו להודיע מפני חילול השם - יעלה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד.}} | |||
מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת תשנ"ד או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל-ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא-דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת צמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).}} קראו לתורה מי שאינו מתענה, וצר לו להודיע מפני חילול השם - יעלה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד. }} | |||
את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק לאחר שסיים הציבור אומרם הקורא בתורה{{הערה|1=. שערי-אפרים שער ח סעיף קז.}}הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור,{{הערה|1=וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.}} | את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק לאחר שסיים הציבור אומרם הקורא בתורה{{הערה|1=. שערי-אפרים שער ח סעיף קז.}}הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור,{{הערה|1=וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.}} | ||
בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'", יש להפסיק מעט בין 'בשם' ל"ה'" כי בפסוק מופיע תחת | בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'", יש להפסיק מעט בין 'בשם' ל"ה'" כי בפסוק מופיע תחת המילה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'{{הערה|1=. לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. ולהעיר, שמהפסק-טעמים זה (בניגוד לפסוקים שבהם קרא אברהם בשם ה', שם אין הפסק בין "בשם" ל"ה'") הוכיח הראב"ע (לעיל לג, יט) שהפירוש הוא שה' קרא, וכ"ד החזקוני, הספורנו ועוד, ואילו התרגומים, [[רש"י]] (לפי' הרא"ם) והאברבנאל פירשו שמשה קרא (ע' בתורה שלימה עה"פ). וכבר כתב הרבי, שחייבים לקרוא בתורה בדיוק לפי טעמי-המקרא אף אם אינם מתאימים לפשט הפסוק (לקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572). אמנם באבודרהם 'סדר תפילות התעניות ופירושן' (בדפוס ירושלים [[תשכ"ג]] ס"ע רנא) כתב זאת בקשר לתפילה, וסיים "ורוב ההמון טועים בזה". ולמעשה לפי הנהוג, כשאומרים 'א-ל מלך' מסיים הש"ץ 'בשם ה'' בהפסק בין 'בשם ל'ה'', כי שם מובא הפסוק עצמו, ואילו כשאומרים 'א-ל ארך אפיים' מסיים 'בשם ה' (ושם נאמר)' ללא הפסק, כי שם נוגע רק תוכן הפסוק. וכן נהג הרבי כש"ץ.}} | ||
'''שיעורי תורה:''' לכאורה יש מקום (לנוהגים בכיו"ב) ללמוד היום מעניינא דיומא בתנ"ך (מלכים-ב כה, א-ג. ירמיה לט, א. נב, ד-ה. יחזקאל כד){{הערה|1=. על פי המובא בספר-השיחות תשמ"ח חלק ב' עמ' 547 הערה 63 בקשר לי"ז בתמוז ות"ב.}} | '''שיעורי תורה:''' לכאורה יש מקום (לנוהגים בכיו"ב) ללמוד היום מעניינא דיומא בתנ"ך (מלכים-ב כה, א-ג. ירמיה לט, א. נב, ד-ה. יחזקאל כד){{הערה|1=. על פי המובא בספר-השיחות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 547 הערה 63 בקשר לי"ז בתמוז ות"ב.}} | ||
'''צדקה:''' בימי התעניות נוהגים לתת | '''צדקה:''' בימי התעניות נוהגים לתת ל[[צדקה]] לפני [[תפילת מנחה]] 'אגרא דתעניתא', ויש נותנים לפי עלות הסעודות שהיו אוכלים היום{{הערה|1=. והטעם, כדאיתא בספרים [מטה-משה סימן תשנ"ו, אליה רבה סימן תקס"ו ס"ק ב] שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו יום אכן יעלה לקדושה ממש - 'שערי המועדים' אדר, עמ' קמה.}} | ||
=== תפילת מנחה === | === תפילת מנחה === | ||
"בשעה מאוחרת"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה (מלקוטי-דיבורים כרך א עמ' 216. ושם: "לא אחרי השקיעה, אלא בשעות המאוחרות, למשל בשעה 8 בשבעה-עשר בתמוז ובשעה 7 בתשעה באב" והוא לערך עד כחצי שעה לפני השקיעה שם). וזאת על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע אדמו"ר הזקן סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל מנחה רק "סמוך לשקיעת החמה".}} סדרה: וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' | "בשעה מאוחרת"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה (מלקוטי-דיבורים כרך א עמ' 216. ושם: "לא אחרי השקיעה, אלא בשעות המאוחרות, למשל בשעה 8 בשבעה-עשר בתמוז ובשעה 7 בתשעה באב" והוא לערך עד כחצי שעה לפני השקיעה שם). וזאת על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל [[מנחה]] רק "סמוך לשקיעת החמה".}} סדרה: וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כב[[שחרית]] לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח), ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש, תפילת שמונה-עשרה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד.}} | ||
במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו כב[[שחרית]] בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. | |||
הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]]. | |||
תחנון, 'אבינו מלכנו', [[קדיש]] תתקבל, עלינו, [[קדיש]] יתום, אל תירא, אך צדיקים. | |||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהלים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי-אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו ב[[מחשבה]] עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" - הרי "[[מחשבה]] טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה"{{הערה|1=לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ (וחבל שככל הידוע טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה במראות-קודש מדברי הרבי במקום שאפשר)}}. | |||
תפילת ערבית: אם קשה לציבור להמתין{{הערה|1=כמובן, אין לאחר [[תפילת ערבית]] משך-זמן לאחר צה"כ, שהרי תמיד יש כאלה שקשה עליהם התענית, ואכן במוצאי תעניות התפלל הרבי [[ערבית]] די מוקדם. אך מאידך אין להקדים ללא צורך, וראה במטה-אפרים סימן תר"ב סכ"ט.}} יש להתחיל [[ערבית]] כך, שיגיעו בשעה זו לקריאת-שמע, ולפחות - שיסיימו בשעה זו תפילת ערבית, ויקראו אז קריאת-שמע בזמנה. | |||
==בחסידות== | |||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|דבר מלכות עשרה בטבת ושבת [[פרשת ויחי]] [[תנש"א]].}} שמהותו של יום זה היא התחלת בניית [[בית המקדש השלישי]] ב[[גאולה]] העתידה. כמרומז בנבואת יחזקאל על יום זה ב"קיר ברזל", הרומז ל[[ברזל]] ממנו יבנה המקדש השלישי. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=224 עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/10_tevet לקוטי שיחות מועדים - עשרה בטבת] {{מפתח}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=224 עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52032 דינים ומנהגים בתוספת מקורות] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52032 דינים ומנהגים בתוספת מקורות] - {{אינפו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/143070 "לא מעשים נשגבים"]''', מכתב הרבי עם הוראות לעשרה בטבת {{COL}} | |||
*בד"צ קראון הייטס: '''[https://files.anash.org/uploads/2020/12/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C-10-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90-.pdf לוח יומי הלכה למעשה - עשרה בטבת]''' {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים | {{חגים וזמנים|}} | ||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:52, 6 באוקטובר 2024
עשרה בטבת הוא יום תענית לזכר המצור על העיר ירושלים שהחל בו, על ידי נבוכדנצר מלך בבל, שהוביל לחורבן בית המקדש הראשון. יום זה חמור מבין שאר הצומות שמדרבנן, בכך שהוא היחיד שצמים בו גם אם יחול בשבת (כיום אפשרות זו אינה מעשית, מאז החל לנהוג הלוח העברי). בביאת המשיח, יהפך עשרה בטבת - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.
דינים ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אכילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר[1] השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה[2]
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים[3].
שחרית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם בשחרית (בחזרת הש"ץ) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"[4] ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.
סליחות:[5]
אומרים אותן בעמידה, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו.
המנהג לאומרן אחרי שמונה-עשרה, בסדר דלהלן[6]
אשמנו / א-ל ארך אפים / נפילת אפיים / כי עם ה' / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אזכרה / א-ל מלך[7]/ אלקים באו גויים / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אבן הראשה / א-ל מלך / אבותי כי בטחו[8] / א-ל מלך / זכור רחמיך[9] / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו[10] / הרשענו ופשענו16[11] / משיח צדקך / א-ל רחום שמך / עננו ה' עננו / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני[12] / 'אבינו מלכנו' הארוך18[13]/ ואנחנו לא נדע / חצי קדיש.
קריאת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קוראים 'ויחל' בשחרית ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים[14]
מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה[15] קראו לתורה מי שאינו מתענה, וצר לו להודיע מפני חילול השם - יעלה[16]
את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק לאחר שסיים הציבור אומרם הקורא בתורה[17]הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור,[18]
בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'", יש להפסיק מעט בין 'בשם' ל"ה'" כי בפסוק מופיע תחת המילה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'[19]
שיעורי תורה: לכאורה יש מקום (לנוהגים בכיו"ב) ללמוד היום מעניינא דיומא בתנ"ך (מלכים-ב כה, א-ג. ירמיה לט, א. נב, ד-ה. יחזקאל כד)[20]
צדקה: בימי התעניות נוהגים לתת לצדקה לפני תפילת מנחה 'אגרא דתעניתא', ויש נותנים לפי עלות הסעודות שהיו אוכלים היום[21]
תפילת מנחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"בשעה מאוחרת"[22] סדרה: וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כבשחרית לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח), ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש, תפילת שמונה-עשרה[23]
במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו כבשחרית בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'.
הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו[24] רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ ברכת כוהנים.
תחנון, 'אבינו מלכנו', קדיש תתקבל, עלינו, קדיש יתום, אל תירא, אך צדיקים.
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי מנחה דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור תהלים המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי-אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" - הרי "מחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה"[25].
תפילת ערבית: אם קשה לציבור להמתין[26] יש להתחיל ערבית כך, שיגיעו בשעה זו לקריאת-שמע, ולפחות - שיסיימו בשעה זו תפילת ערבית, ויקראו אז קריאת-שמע בזמנה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מבאר[27] שמהותו של יום זה היא התחלת בניית בית המקדש השלישי בגאולה העתידה. כמרומז בנבואת יחזקאל על יום זה ב"קיר ברזל", הרומז לברזל ממנו יבנה המקדש השלישי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - עשרה בטבת
- עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- דינים ומנהגים בתוספת מקורות -
- "לא מעשים נשגבים", מכתב הרבי עם הוראות לעשרה בטבת
- בד"צ קראון הייטס: לוח יומי הלכה למעשה - עשרה בטבת
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ סידור הרב 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל בעלות השחר). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.
- ↑ שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל באגות קודש הרבי חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.
- ↑ ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אחר כך) הורה כן למעשה, ואף באגרות קודש אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד תשט"ז (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).
- ↑ סידור תהילת ה' עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' תורה אור בעבר, עד כולל מהדורת תשמ"ז עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש. אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה בשחרית במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ווידוי כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם הייתה בזה הוראה כדלהלן: "ימי הסליחות של שנת תשי"ד היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-תשרי עמ' ל, משיחת ו' תשרי תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש תש"מ חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה תש"מ היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר קדיש אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי הייתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).
- ↑ על פי לוח כולל-חב"ד, ספר-המנהגים עמ' 53, ו'ליקוט טעמים ומקורות' מאדמו"ר נשיא דורנו הנדפס בסוף 'סדר הסליחות על-פי מנהג חב"ד'.
- ↑ 1בסידור 'תורה אור' עמ' 372, בסליחות דשני וחמישי, תענית ציבור וכו' - נדפס בו "כמו שהודעת", וכן צולם בסידורי תהלת ה' הישנים (וכ"ה בסליחות שבסידורים: סידור ונציא רפ"ד (סה, ב), סידור האריז"ל לר' אשר (ק, א), יעב"ץ, עבודת ישראל ואוצר התפילות). ואילו ב'מחזור השלם' וב'סליחות - מנהג חב"ד' (כבסידור האריז"ל להר"ש מרשקוב (קד, א)), נדפס תמיד "כהודעת". בגיליונות קודמים של לוח זה כתבנו לתקן זאת גם בסליחות שבסידורים, וכן תוקן בסידורי 'תהלת ה החדשים בהוצאת קה"ת ארה"ק, אך העירונו שבהקלטות מתפילת הרבי בסליחות לעשרה בטבת ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת" (התזת השי"ן במבטא רבינו ניכרת למדי), ויש לבדוק בשאר התעניות, ובפרט בצום גדליה - שפרטיו, כדברי הרבי, נלמדו מסדר שאר התעניות, ובכל-זאת נדפס בו "כהודעת".
- ↑ פיוט מסוג 'פזמון'. בסוף 'פזמון' "ברובם המכריע של סליחות הנדפסות - חוזרים חלק מחרוז הראשון בין חרוז לחברו" ורק בסוף הפיוט חוזרים את כל החרוז הראשון (הערה 4 ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנ"ל), אך במראות-קודש מעשרה בטבת תשמ"ט ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון בין בית לבית.
- ↑ 1סידור תהילת ה' עמ' 347. וצ"ל בו "פקדנו בישועתך" בלא ו', כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.
- ↑ פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל. אחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.
- ↑ 1מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו..." כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה.
- ↑ במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז). לפעמים החל הרבי לנגן זאת מהבבא השניה (בתנועת שמחה) של הניגון ('דיוקנו של חסיד', עמ' קנ - יומן הרה"ח רצ"ה גאנזבורג מליל א' דסליחות תש"כ).
- ↑ כולו יחדיו ש"ץ וקהל מתחילה ועד סוף. במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר']. בסידורי תורה-אור ותהילת ה', ובשנים האחרונות גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וכ"ה בלוח התיקון לסידור תורה אור, נ. י. תש"א. ואילו במחזור השלם מהשנים תשל"ג-ה: זָכִיות. וראה סידור 'עבודת ישראל' עמ' 110, ערוך השלם ערך זך א' בסופו, ועוד.
- ↑ ספר-המנהגים שם. וש"נ.
- ↑ שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת תשנ"ד או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל-ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא-דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת צמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).
- ↑ לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד.
- ↑ . שערי-אפרים שער ח סעיף קז.
- ↑ וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.
- ↑ . לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. ולהעיר, שמהפסק-טעמים זה (בניגוד לפסוקים שבהם קרא אברהם בשם ה', שם אין הפסק בין "בשם" ל"ה'") הוכיח הראב"ע (לעיל לג, יט) שהפירוש הוא שה' קרא, וכ"ד החזקוני, הספורנו ועוד, ואילו התרגומים, רש"י (לפי' הרא"ם) והאברבנאל פירשו שמשה קרא (ע' בתורה שלימה עה"פ). וכבר כתב הרבי, שחייבים לקרוא בתורה בדיוק לפי טעמי-המקרא אף אם אינם מתאימים לפשט הפסוק (לקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572). אמנם באבודרהם 'סדר תפילות התעניות ופירושן' (בדפוס ירושלים תשכ"ג ס"ע רנא) כתב זאת בקשר לתפילה, וסיים "ורוב ההמון טועים בזה". ולמעשה לפי הנהוג, כשאומרים 'א-ל מלך' מסיים הש"ץ 'בשם ה בהפסק בין 'בשם ל'ה, כי שם מובא הפסוק עצמו, ואילו כשאומרים 'א-ל ארך אפיים' מסיים 'בשם ה' (ושם נאמר)' ללא הפסק, כי שם נוגע רק תוכן הפסוק. וכן נהג הרבי כש"ץ.
- ↑ . על פי המובא בספר-השיחות תשמ"ח חלק ב' עמ' 547 הערה 63 בקשר לי"ז בתמוז ות"ב.
- ↑ . והטעם, כדאיתא בספרים [מטה-משה סימן תשנ"ו, אליה רבה סימן תקס"ו ס"ק ב] שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו יום אכן יעלה לקדושה ממש - 'שערי המועדים' אדר, עמ' קמה.
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה (מלקוטי-דיבורים כרך א עמ' 216. ושם: "לא אחרי השקיעה, אלא בשעות המאוחרות, למשל בשעה 8 בשבעה-עשר בתמוז ובשעה 7 בתשעה באב" והוא לערך עד כחצי שעה לפני השקיעה שם). וזאת על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע אדמו"ר הזקן סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל מנחה רק "סמוך לשקיעת החמה".
- ↑ לוח כולל-חב"ד.
- ↑ שם (שלא כמנהג חסידי פולין וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל מנחה באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע אדמו"ר הזקן סו"ס קכט מהרמ"א שם.
- ↑ לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ (וחבל שככל הידוע טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה במראות-קודש מדברי הרבי במקום שאפשר)
- ↑ כמובן, אין לאחר תפילת ערבית משך-זמן לאחר צה"כ, שהרי תמיד יש כאלה שקשה עליהם התענית, ואכן במוצאי תעניות התפלל הרבי ערבית די מוקדם. אך מאידך אין להקדים ללא צורך, וראה במטה-אפרים סימן תר"ב סכ"ט.
- ↑ דבר מלכות עשרה בטבת ושבת פרשת ויחי תנש"א.