אור הוי' (ז"א) – הבדלי גרסאות

שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " תש"ח " ב־" תש"ח "
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת [[ז"א]], כי בחינת ז"א הן המידות העליונות ב[[עולם האצילות]], אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.
"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת [[ז"א]], כי בחינת ז"א הן המידות העליונות ב[[עולם האצילות]], אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.


ולדוגמא, ב[[יום ראשון]] מששת ימי בראשית האירה [[מידת החסד]], ולכן נברא בו האור.
ולדוגמה, ב[[יום ראשון]] מששת ימי בראשית האירה [[מידת החסד]], ולכן נברא בו האור.


ב[[יום שני]] האירה [[מידת הגבורה]], ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין מים למים - בין הגשמיות והרוחניות.
ב[[יום שני]] האירה [[מידת הגבורה]], ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין [[מים]] למים - בין הגשמיות והרוחניות.


וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד ל[[ספירת המלכות]] שענינה לצמצם את האור).
וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד ל[[ספירת המלכות]] שענינה לצמצם את האור).


"הוי'" - בפנימיותו - מורה על בחינת עתיקא קדישא - [[פנימיות הכתר]]. ולפי זה, "אור הוי"ה" - משמעותו היא, ההארה של שם הוי', והיינו, בחינת ז"א (ובעיקר) בבחינת התפארת שבה, כפי שמקבלת מבחינת [[עתיק]].
"הוי'" - בפנימיותו - מורה על בחינת עתיקא קדישא - [[פנימיות הכתר]]. ולפי זה, "אור הוי"ה" - משמעותו היא, ההארה של שם הוי', והיינו, בחינת ז"א (ובעיקר) בבחינת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] שבה, כפי שמקבלת מבחינת [[עתיק]].


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==


*[[אור התורה]] בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים (לכ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]]) - הובא בספר המאמרים [[תש"ח]] הוספה ג'.
*[[אור התורה]] בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים (ל[[אדמו"ר מהר"ש]]) - הובא בספר המאמרים [[תש"ח]] הוספה ג'.


{{סגל}}
{{סגל}}
שורה 19: שורה 19:
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]