יום טוב עהרליך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(30 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ערליך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יו"ט עהרליך]]
[[קובץ:ערליך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יו"ט עהרליך]]
ר' '''יום טוב שמחה עהרליך''' ([[תרע"ה]] - [[כ"ז תמוז]] [[תש"נ]]) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור יראת שמים וחום יהודי.
ר' '''יום טוב שמחה עהרליך''' ([[תרע"ה]] - [[כ"ז תמוז]] [[תש"נ]]) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור [[יראת שמים]] וחום יהודי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד [[קרלין]] שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך מלחמת העולם השניה משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' [[אברהם זלצמן]] שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת ב[[סמרקנד]], והזמינו להתגורר בביתו.
נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד [[קרלין]] שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' [[אברהם זלצמן]] שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת ב[[סמרקנד]], והזמינו להתגורר בביתו.


החיים עם הקהילה החב"דית בסמרקנד מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.
החיים עם הקהילה החב"דית ב[[סמרקנד]] מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.


כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מרוסיה בשנת [[תש"ו]], ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת [[ויליאמסבורג]]. מאוחר יותר סיפר (לר' [[הלל זלצמן]]) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר ב[[קראון הייטס]] בצילו של [[הרבי]].
כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מ[[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]], ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת [[ויליאמסבורג]]. מאוחר יותר סיפר (לר' [[הלל זלצמן]]) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר ב[[קראון הייטס]] בצילו של [[הרבי]].


בשנת [[תשמ"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתגורר ב[[ירושלים]] עד לפטירתו בשנת תש"נ, מהתקף לב.
בשנת [[תשמ"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתגורר ב[[ירושלים]] עד לפטירתו בשנת תש"נ, מהתקף לב.
שורה 15: שורה 15:


מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו [[אברהם פריד]] ו[[מרדכי בן דוד]], וחלקם תורגמו לעברית.
מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו [[אברהם פריד]] ו[[מרדכי בן דוד]], וחלקם תורגמו לעברית.
ישנה שמועה ש[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] האזינה לשיריו, אולי הסיבה לכך הוא השיר 'א גוטע וואך'
כמו כן מספרים כי בתשנ"ג השמיעו לרבי את הדיסק "אוצרות יהודיים".
===ניגוני חב"ד===
===ניגוני חב"ד===
חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב"ד רבים, על חלקם מושר גם סיפור חב"די. לדוגמא: השיר "נס חנוכה" המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת [[הרבי מהר"ש]] לשאת עמו נרות [[חנוכה]] במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל]], באלבום "חסד". או שיר במנגינת "[[האפ קאזאק]]", המתאר חיזיון בעיצומו של ריקוד חתונה, בו נגלה [[הסבא משפולי]]. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב"ד, כמו מנגינת [[יחי אדוננו]] ועוד.
חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב"ד, על חלקם מושר גם סיפור חב"די. לדוגמה: השיר "נס חנוכה" המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת [[הרבי מהר"ש]] לשאת עמו נרות [[חנוכה]] במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל]], באלבום "חסד". או שיר במנגינת "[[האפ קאזאק]]", המתאר חיזיון בעיצומו של [[ריקוד]] חתונה, בו נגלה [[הסבא משפולי]]. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב"ד, כמו מנגינת [[יחי אדוננו]] ועוד.


בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מ[[רבותינו נשיאינו]], לצד סיפורי גבורה של [[חסידי חב"ד]], כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.
בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מ[[רבותינו נשיאינו]], לצד סיפורי גבורה של [[חסידי חב"ד]], כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.


==דיסקוגרפיה==
מאידך גם לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי [[קעמפ|מחנות הקיץ]] החב"דיים{{הערה|1=ראה לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3535 הקליפ שריגש את מאות החיילים], באתר {{וידפו}}}}, ושיריו עם הקדמותיהם מהוים מקור השראה לכותבים והוגי דעות חב"דיים{{הערה|ראה לדוגמה [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 871, עמוד 56}}.
 
==תקליטיו==
===אלבומים===
===אלבומים===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
{{טורים|תוכן=
* נחת יהודי
* נחת יהודי
* תורה
* תורה
שורה 39: שורה 45:
* קול מבשר
* קול מבשר
* מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)
* מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)
* יציאת מצרים (2 חלקים)
* [[יציאת מצרים]] (2 חלקים)
* חסד
* חסד
* אליהו הנביא
* [[אליהו הנביא]]
* האדמו"ר מסאטמר (2 חלקים)
* האדמו"ר מסאטמר (2 חלקים)
* שבת עם האדמו"ר
* שבת עם האדמו"ר
* הבעל שם טוב (2 חלקים)
* [[הבעל שם טוב]] (2 חלקים)
* אמונת צדיקים
* אמונת צדיקים
* שושנת יעקב
* שושנת יעקב
שורה 53: שורה 59:
* ביטחון
* ביטחון
}}
}}
===תקליטים השאובים מיצירותיו===
*איך האב געװאַרט - לקט משיריו, [[מרדכי בן דוד]]
*יידישע אוצרות - אברהם פריד
*אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית{{הערה|השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי מנחם מענדל קפלן.}}, אברהם פריד
*עהרליכע ניגונים{{הערה|במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.}} - ירמיה דמן
א עהרליכע ליד - לוי פולקוביץ


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[הלל זלצמן]], [[מחתרת סמרקנד (ספר)]] - המחתרת שהשפיעה למרחקים, [[תשע"ג]]. עמודים 140-144.
*[[הלל זלצמן]], [[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] - המחתרת שהשפיעה למרחקים, [[תשע"ג]]. עמודים 140-144.
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75022 זמרים מספרים על שירי גאולה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75022 זמרים מספרים על שירי גאולה] - {{אינפו}}
;שירים להאזנה
;שירים להאזנה
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%93%D7%A1%D7%94/ אברהם פריד שר על "כל נדרי באודסה"] {{צליל}} {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%93%D7%A1%D7%94/ אברהם פריד שר על "כל נדרי באודסה"] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F/ אברהם פריד שר את "יעקב מאוזבקיסטן"] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F/ אברהם פריד שר את "יעקב מאוזבקיסטן"] {{וידאו}} {{אינפו}}{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140190 ניגון לשבת: הסיפור המופלא מאחורי השיר "יעקב"] {{COL}}}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:עהרליך, יום טוב}}
{{מיון רגיל:עהרליך, יום טוב}}
שורה 66: שורה 80:
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידי קרלין]]
[[קטגוריה:חסידי קרלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

גרסה אחרונה מ־18:42, 22 באוקטובר 2023

ר' יו"ט עהרליך

ר' יום טוב שמחה עהרליך (תרע"ה - כ"ז תמוז תש"נ) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור יראת שמים וחום יהודי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד קרלין שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך מלחמת העולם השנייה משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' אברהם זלצמן שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת בסמרקנד, והזמינו להתגורר בביתו.

החיים עם הקהילה החב"דית בסמרקנד מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.

כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מרוסיה בשנת תש"ו, ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת ויליאמסבורג. מאוחר יותר סיפר (לר' הלל זלצמן) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר בקראון הייטס בצילו של הרבי.

בשנת תשמ"ח עלה לארץ הקודש, והתגורר בירושלים עד לפטירתו בשנת תש"נ, מהתקף לב.

יצירותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הגעתו לויליאמסבורג, החל בכתיבת והוצאת אלבומים ללא הרף, ועד לפטירתו הספיק להוציא 36 אלבומים באידיש. בהם מתבטאת ציפייתו העזה לגאולה והתגלות מלך המשיח, כאשר מספר אלבומים מוקדשים לנושא זה בלבד, ובאלבומים הנותרים מוקדש לפחות שיר אחד בכל אלבום לנושא זה. גם בשירים שלא עוסקים במשיח באופן ישיר, מוזכרת הציפייה העזה לביאתו והאכזבה מרגעי הגלות האחרונים, כמו גם הבעת שיטתו הנחרצת של הרבי נגד הניסיון להגדיר את הקמת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה.

מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו אברהם פריד ומרדכי בן דוד, וחלקם תורגמו לעברית.

ישנה שמועה שהרבנית חיה מושקא האזינה לשיריו, אולי הסיבה לכך הוא השיר 'א גוטע וואך' כמו כן מספרים כי בתשנ"ג השמיעו לרבי את הדיסק "אוצרות יהודיים".

ניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב"ד, על חלקם מושר גם סיפור חב"די. לדוגמה: השיר "נס חנוכה" המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת הרבי מהר"ש לשאת עמו נרות חנוכה במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר רועה ישראל, באלבום "חסד". או שיר במנגינת "האפ קאזאק", המתאר חיזיון בעיצומו של ריקוד חתונה, בו נגלה הסבא משפולי. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב"ד, כמו מנגינת יחי אדוננו ועוד.

בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מרבותינו נשיאינו, לצד סיפורי גבורה של חסידי חב"ד, כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' בצלאל וילשאנסקי לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.

מאידך גם לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי מחנות הקיץ החב"דיים[1], ושיריו עם הקדמותיהם מהוים מקור השראה לכותבים והוגי דעות חב"דיים[2].

תקליטיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלבומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נחת יהודי
  • תורה
  • תשובה
  • שמע בני
  • אמריטשקע
  • אמונה
  • שבת[3]
  • לוקסוס (2 חלקים)
  • חבלי משיח (2 חלקים)
  • שבחי ירושלים
  • מידות[4]
  • די
  • שלא עשני גוי
  • למנצח בנגינות (אינסטרומנטלי)
  • קול מבשר
  • מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)
  • יציאת מצרים (2 חלקים)
  • חסד
  • אליהו הנביא
  • האדמו"ר מסאטמר (2 חלקים)
  • שבת עם האדמו"ר
  • הבעל שם טוב (2 חלקים)
  • אמונת צדיקים
  • שושנת יעקב
  • אשרינו (2 חלקים)
  • הלל
  • רננו צדיקים (2 חלקים)
  • מודה אני
  • ביטחון

תקליטים השאובים מיצירותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • איך האב געװאַרט - לקט משיריו, מרדכי בן דוד
  • יידישע אוצרות - אברהם פריד
  • אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית[5], אברהם פריד
  • עהרליכע ניגונים[6] - ירמיה דמן

א עהרליכע ליד - לוי פולקוביץ

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שירים להאזנה

הערות שוליים

  1. ראה לדוגמה: הקליפ שריגש את מאות החיילים, באתר קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  2. ראה לדוגמה שבועון בית משיח קישור לשבועון בית משיח גליון 871, עמוד 56
  3. פורסם לאחר הקלטת "לוקסוס", אולם תחת המספר 7, כסימבול ליום השבת
  4. יצא כמספר 13 בסדרה, ומכיל 13 רצועות, כנגד י"ג מדות הרחמים של הקב"ה
  5. השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי מנחם מענדל קפלן.
  6. במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.
  7. ניגון לשבת: הסיפור המופלא מאחורי השיר "יעקב"