שלום חיים אשר כהנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "נישא לרעייתו" ב־"נשא את רעייתו")
 
(44 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלום חיים אשר''' הכהן '''כהנוב''' (יליד שנת [[תרפ"ג]]), הינו בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ארצות הברית)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].
[[קובץ:הרב חים אשר כהנוב.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב '''שלום חיים אשר כהנוב'''.]]
הרב '''שלום חיים אשר''' הכהן '''כהנוב''' ([[תרפ"ג]]-[[כ' ניסן]] [[תש"פ]]), היה מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].


==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ג]] באחלציחה שבגרוזיה לרב [[אליהו שמואל כהנוב]] ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של [[ראקשיק]].
בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.
כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]].


==תולדות חיים==
אחרי נדודים שונים הגיע ל[[פריז]] שם שהה בשנת [[תש"ז]] בשעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על יין של 96% אלכוהול בפריז בתש"ז.}},
נולד בגרוזיה בשנת [[תרפ"ג]] לרב [[אליהו שמואל כהנוב]], ונקרא על שם סביו, אב אביו ר' חיים, ואב אמו הרב אשר מרגליוס, רבה של ראקשיק. בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בעיירה סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.
בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים.
 
בסיון תש"ז היה אמור להפליג ל[[ארה"ב]], אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי ש[[הרבנית חנה]] [[הרבי|ובנה]] יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, [[הרבי הריי"צ]], בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה"ב. מכתב נדיר זה, המכונה "לנגר בריוו" , או "[[המכתב הארוך]]", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט.  
 
בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' [[עזריאל חייקין]], ר' [[הירש'ל חיטריק]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה"ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעד שלה  בטקס קבלת האזרחות  שלה בארה"ב בשנת [[תשי"ג ]].


כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] ור' [[חיים חייקין]].
עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]].


אחרי נידודים שונים הגיע ל[[פריז]] שם שהה בשנת [[תש"ז]] בשעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על 95% בפורים תש"ז.}}, ובקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשכ"ו]] קרא לו [[הרבי]] בשמו ומזג לו כוס משקה על מנת להוציא את כל הקהל ידי חובת עד דלא ידע.


עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תש"ט]] נשא את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ארצות הברית)|צעירי אגודת חב"ד]].
נפטר ב[[כ' ניסן]] [[תש"פ]], ערב שביעי של פסח בשיבה טובה בגיל 96.


==משפחתו==
==משפחתו==
*חתנו, הרב דוד הייז, [[שליח]] [[הרבי]] באוטווה, קנדה.  
*בתו מרת חוה, אשת הרב שלמה בנדט - משלוחי הרבי בס. פול, מיניסוטה.
*בנו, אברהם מאיר כהנוב, [[קראון הייטס]].
*בתו מרת חנה, אשת הרב דוד הייז - [[שליח]] [[הרבי]] באוטווה, קנדה.  
*בנו, [[יהושע דוד כהנוב]], מחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)|תלמוד תורה אור מנחם]], [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב יוסף יצחק כהנוב - [[שליח]] [[הרבי]] בג'קסונוויל, [[פלורידה]].
*בנו, יוסף יצחק כהנוב, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פלורידה]].
*בתו מרת חיה, אשת הרב [[יעקב הלוי לוין]] - כפר חב"ד.
*בתו מרת רבקה, אשת הרב חיים בלאק - [[שליח]] [[הרבי]] בס. אנטוניו, טקסס.
*בנו, ר' [[יהושע דוד כהנוב]] - מחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]], ומשפיע בשכונת [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' אברהם מאיר כהנוב - [[קראון הייטס]].
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4868421/jewish/Chaim-Osher-Kahanov-96-Quiet-Chassid-Who-Escaped-Soviet-Union-Twice.htm חוטב היהלומים הניו יורקי שברח מברית המועצות פעמיים, ופעל רבות אך מתוך צניעות]''' {{בית חבד}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהנוב, שלום חיים אשר}}
{{מיון רגיל:כהנוב, שלום חיים אשר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]

גרסה אחרונה מ־23:52, 12 באוקטובר 2024

הרב שלום חיים אשר כהנוב.

הרב שלום חיים אשר הכהן כהנוב (תרפ"ג-כ' ניסן תש"פ), היה מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"ג באחלציחה שבגרוזיה לרב אליהו שמואל כהנוב ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של ראקשיק.

בשנת תרצ"ט נכנס ללמוד בסניף של ישיבת תומכי תמימים המקומית בעיירה סינאקי[1], ועם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח את הגבול לפולין דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.

כשהגיע לפראג, בשלהי הקיץ של שנת תש"ו, מונה על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב יהודה חיטריק וגיסו ר' חיים חייקין.

אחרי נדודים שונים הגיע לפריז שם שהה בשנת תש"ז בשעת ביקורו של הרבי במקום[2], בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים.

בסיון תש"ז היה אמור להפליג לארה"ב, אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי שהרבנית חנה ובנה יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, הרבי הריי"צ, בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה"ב. מכתב נדיר זה, המכונה "לנגר בריוו" , או "המכתב הארוך", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט.

בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים שהרש"ג סידר להם אשרות כניסה לארצות הברית[3], והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה"ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעד שלה בטקס קבלת האזרחות שלה בארה"ב בשנת תשי"ג .

עם סיום חוק לימודיו בשנת תשי"ג נשא את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בהתוועדות פורים תשכ"ו קרא לו הרבי בשמו ומזג לו כוס משקה על מנת להוציא את כל הקהל ידי חובת עד דלא ידע.

נפטר בכ' ניסן תש"פ, ערב שביעי של פסח בשיבה טובה בגיל 96.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. יחד איתו למדו בישיבה ר' לייב שפירא, משה מרוזוב והאחים שלום בער ואייזיק שאנאוויץ.
  2. בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על יין של 96% אלכוהול בפריז בתש"ז.
  3. הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' עזריאל חייקין, ר' הירש'ל חיטריק, ור' אהרון זאקאן.