אברהם אבא זליגסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (25 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם אבא זליגסון.JPG|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:אברהם אבא זליגסון.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אברהם אבא זליגסון ליד [[הרבי]]]] | ||
הרב '''אברהם אבא זליגסון''' היה חסיד נלהב, רופא בשכונת [[קראון הייטס]]. | הרב ד"ר '''אברהם אבא זליגסון''' ([[תרס"ז]] - [[כ"ה בשבט]] [[תשמ"ט]]) היה חסיד נלהב, 'רופא בית הרב' אצל הרבי, ורופא בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]. ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של | נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן זליגסון, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], ולאמו מרת חיה רחל. אביו, ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של הבן, אברהם-אבא. | ||
ר' אברהם-אבא החל ללמוד [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה, והיה נחשב לרופא מומחה בזמן שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]]. | ר' אברהם-אבא החל ללמוד [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] שם התגורר אצל דודו ר' [[זלמן זליגסון]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה, והיה נחשב לרופא מומחה בזמן שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]]. | ||
בעת [[מלחמת העולם | בעת [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] שהה בעיר [[שנגחאי]] ב[[סין]] ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע ל[[ארצות הברית]]. אחרי שקיבל תעודת רופא בארצות הברית, הודיע על כך לרבי הריי"צ, וזכה למענה במכתב [[ברכה]] להצלחה במקצוע זו. | ||
בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו וד"ר זליגסון היה מקורב מאוד בבית רבי, עד שגם ב[[י' שבט]] [[תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת | בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו וד"ר זליגסון היה מקורב מאוד בבית רבי, עד שגם ב[[י' שבט]] [[תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ה[[הסתלקות]] (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום בער אייכהורן]] הכהן, והרב [[שמואל לוויטין]] הלוי). | ||
מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | ||
זכה הרב זליגסון, והרבי השתתף במעמד ה'[[קבלת פנים]]' שלו. לפני [[נישואין|חתונתו]] עם זוגתו, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ל[[לימוד התורה]], מכיוון שכלתו היא בת [[כהן]] והחתן צריך להיות [[תלמיד חכם]]? וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה. | זכה הרב זליגסון, והרבי השתתף במעמד ה'[[קבלת פנים]]' שלו. לפני [[נישואין|חתונתו]] עם זוגתו מרת הינדע רחל למשפחת פינסקר, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ל[[לימוד התורה]], מכיוון שכלתו היא בת [[כהן]] והחתן צריך להיות [[תלמיד חכם]]? וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה. | ||
אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד, ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי{{ | אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד, ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי{{הערה|= אצל המתנגדים.}} היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם). | ||
הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. | הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכיום, התניא נמצא בספריית [[אגודת חסידי חב"ד]]. | ||
נפטר ב[[כ"ה בשבט]] [[תשמ"ט]]. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מיכאל אהרן ספר זכרון על שמו | נפטר ב[[כ"ה בשבט]] [[תשמ"ט]], והרבי יצא ללוות את מיטתו. | ||
לאחר פטירתו הוציא בנו הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]] ספר זכרון על שמו הספר נקרא 'אברהם אבא הרופא'. | |||
ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ב]] נוסד אתר לזכרו. | ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ב]] נוסד אתר לזכרו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[מיכאל אהרון זליגסון]]. | *בנו, ר' [[מיכאל אהרון זליגסון]], חבר מערכת '[[אוצר החסידים]]', משפיע בישיבת [[אהלי תורה]] ובסמינר [[בית רבקה קראון הייטס]]. | ||
* בנו ר' יוסף יצחק, בעל שמועה ידוע. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''רופא החצר''', מקבץ תמונות וסקירה אודותיו במדור 'והבט פני משיחך', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1202 עמוד 48, כ"ו שבט תש"פ | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/35710 רופא בית הרב] מאת בנו הרב מיכאל-אהרן זילגסון. באתר חב"ד און ליין | |||
*[https://sites.google.com/site/rabbiseligson/dr-a-seligson מדור לזכרו של הרב אברהם אבא זליגסון], באתר של בנו הרב מיכאל (באנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:זליגסון אברהם אבא}} | {{מיון רגיל:זליגסון אברהם אבא}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]] | [[קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]] | ||
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]] | [[קטגוריה:רופאים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
הרב ד"ר אברהם אבא זליגסון (תרס"ז - כ"ה בשבט תשמ"ט) היה חסיד נלהב, 'רופא בית הרב' אצל הרבי, ורופא בשכונת קראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר קרקוב בשנת תרס"ז, לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן זליגסון, מצאצאי אדמו"ר הזקן דרך בנו רבי חיים אברהם, ולאמו מרת חיה רחל. אביו, ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את האדמו"ר מוהריי"צ בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של הבן, אברהם-אבא.
ר' אברהם-אבא החל ללמוד רפואה בעיר ווילנא שם התגורר אצל דודו ר' זלמן זליגסון וגמר לימודיו בהצלחה רבה, והיה נחשב לרופא מומחה בזמן שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ליחידות ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו.
בעת המלחמה שהה בעיר שנגחאי בסין ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע לארצות הברית. אחרי שקיבל תעודת רופא בארצות הברית, הודיע על כך לרבי הריי"צ, וזכה למענה במכתב ברכה להצלחה במקצוע זו.
בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש הרבי ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו וד"ר זליגסון היה מקורב מאוד בבית רבי, עד שגם בי' שבט תש"י, ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב שלום בער אייכהורן הכהן, והרב שמואל לוויטין הלוי).
מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל הרבנית חנה, אמו של הרבי.
זכה הרב זליגסון, והרבי השתתף במעמד ה'קבלת פנים' שלו. לפני חתונתו עם זוגתו מרת הינדע רחל למשפחת פינסקר, ניגש החתן ר' אברהם-אבא אל הרבי ושאל: האם עליו להוסיף בנוגע ללימוד התורה, מכיוון שכלתו היא בת כהן והחתן צריך להיות תלמיד חכם? וענה הרבי אין לכם מה לדאוג בזה.
אחד מחשובי הרבנים בשיקגו התעניין אצל הרבי אודות טיבו של ד"ר זליגסון בלימוד, ענה הרבי: ווען ער וואלט געווען ביי זיי[1] היה נחשב לגאון (=אם היה אצל חוג הליטאיים, היה מהגדולים שלהם).
הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכיום, התניא נמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד.
נפטר בכ"ה בשבט תשמ"ט, והרבי יצא ללוות את מיטתו. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מיכאל אהרן זליגסון ספר זכרון על שמו הספר נקרא 'אברהם אבא הרופא'.
בכ"ה שבט תשע"ב נוסד אתר לזכרו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מיכאל אהרון זליגסון, חבר מערכת 'אוצר החסידים', משפיע בישיבת אהלי תורה ובסמינר בית רבקה קראון הייטס.
- בנו ר' יוסף יצחק, בעל שמועה ידוע.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רופא החצר, מקבץ תמונות וסקירה אודותיו במדור 'והבט פני משיחך', בתוך שבועון בית משיח גליון 1202 עמוד 48, כ"ו שבט תש"פ
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רופא בית הרב מאת בנו הרב מיכאל-אהרן זילגסון. באתר חב"ד און ליין
- מדור לזכרו של הרב אברהם אבא זליגסון, באתר של בנו הרב מיכאל (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ =אצל המתנגדים.