חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (תקלדה)
מ (שוחזר מעריכות של 81.199.22.182 (שיחה) לעריכה האחרונה של ב. א. א.)
תגית: שחזור
 
(95 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]
[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]
[[קובץ:חשמונאים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של אלעזר החשמונאי]]
'''חג החנוכה''' נקבע על ידי [[חז"ל]] בזמן [[בית המקדש השני]], לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות [[יוון]]: ניצחונם של החשמונאים ב[[מרד החשמונאים|מרד נגד היוונים]], חנוכתו מחדש של [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]]. החג מצוין באמירת [[הלל]] והודאה וכן ב[[הדלקת נרות חנוכה]].
'''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, המתחיל בכ"ה כסלו. אנו חוגגים אותו לזכר הניסים והנפלאות שעשה ה' עמנו בזמן בית מקדש השני כשעמנו היה תחת ממשלת יוון. מצוות החג כוללת הדלקת נרות הלל והודאה לה' על חסדיו.


==סיפור החג==
החג נחוג בשמונת הימים מ[[כ"ה בכסלו]] עד [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|בהתאם לקביעותה של השנה: כאשר חודש כסלו הוא בן עשרים ותשעה ימים - מסתיים החג בג' בטבת, וכאשר הוא בן שלושים ימים - מסתיים בב' בטבת.}}.
{{פסקה חסרה}}
 
==רקע==
סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי.
 
==קביעת החג==
הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}.
 
הרבי מבאר{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).}} בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב:
 
א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה.
 
ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח".
 
על הטעם שחג חנוכה מוזכר במשנה רק בדרך אגב ואילו עיקר המקור שלו הוא בגמרא דווקא{{הערה|למרות שבאופן ודאי הוא כבר נידון והוזכר בבתי המדרש של התנאים, שהרי רוב דברי המגרא מבוססים על ברייתות המובאות בגמרא במסכת שבת.}}, מופיעים מספר טעמים.
 
הטעם העיקרי הוא שלדעת רבי יהודה הנשיא שהיה מסדר המשנה ומצאצאי מלכי בית דוד, מלכי בית חשמונאי נהגו שלא כהוגן בכך שהמשיכו להחזיק את המלוכה בידיהם לאחר הניצחון למרות שהמלוכה שייכת לזרע בית דוד, ולכן השמיט אותם.
 
הסיבה הרוחנית לכך היא שהיוונים נלחמו דווקא נגד תורה שבעל פה, והיות שהגמרא היא עיקר תורה שבעל פה, לכן דווקא בה מופיע הניצחון על היוונים, ולכן גם הרגיל בנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים - שיהיו בקיאים ב-36 המסכתות של הגמרא, כנגד 36 הנרות של נר חנוכה{{הערה|ליקוטי לוי יצחק - ליקוטים ואגרות עמוד תיח.}}.


==הלכות ומנהגי החג==
==מצוות החג==
===הדלקת נרות===
===הדלקת נרות===
====חובת ההדלקה====
{{ערך מורחב|הדלקת נרות חנוכה}}
*החל מאור לכ"ה בכסלו חובה על כל אחד ואחת מישראל להדליק נרות חנוכה. מעיקר הדין מספיק נר אחד בכל לילה ובזה מספיק להוציא את כל בני המשפחה.{{הערה|1=במקרה שראש הבית אינו נמצא או אורח שמתארח או בחורים ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=44 נטעי גבריאל]}} אמנם מהדרים להדליק לכל אחד מבני הבית ולהוסיף בכל לילה עוד נר, כך שביום השמיני מדליק כל אחד שמונה נרות.
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת [[חנוכיה ציבורית]] למרגלות מגדל אייפל]]
*בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהם לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.{{מקור}}
 
*נוהגים לחנך אף את הקטנים ביותר בהדלקה{{הערה|ראה בהתקשרות (מובא בקישורים חיצוניים)}}
המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]] (למעט ב[[ערב שבת]] בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.
*במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.{{מקור}}
====זמנה====
*זמן הדלקה הוא החל מתחילת שקיעת החמה ועד אור הבוקר ויש להקדים כמה שיותר. (לכתחילה צריך להדליק כשבני הבית נעורים עדין).
*משך הזמן שעל הנרות לדלוק חצי שעה לפחות, ומנהג חב"ד שידלק 50 דקות.{{מקור}}
====ההדלקה ומקומה====
*מהדרים להדליק בשמן זית דווקא, אמנם כל דבר שדולק יפה וטוב כשר להדלקה.
*מוסיפים בכל לילה נר אחד הנקרא 'שמש' אשר איתו מדליקים את הנרות. נר זה מניחים כשהוא מובדל ומוגבה משאר הנרות. (ובשונה משאר הנרות הוא משעווה)
*את הנרות יש להדליק בצורה ישרה (לא בעיגול וכיו"ב) וכן גובה השלהבת יהיה בגובה אחיד (ולא אחד למעלה והשני למטה).
*מעיקר הדין יש להדליק את הנרות (שלא בזמן סכנה) בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים. אמנם בזמננו נוהגים רבים ובתוכם חסידי חב"ד להדליק בפתח אחד החדרים בתוך הבית{{מקור}}.
*כשמניחים את הנרות בפתח יש להניחם מצד שמאל של הפתח (ומה טוב בתוך עובי הפתח{{מקור}}) ולמטה מעשרה טפחים{{מקור}}.
*הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרו האישי (כמובן בבטיחות).{{מקור}}
====הברכה====
*לפני הדלקת הנרות מברכים שני ברכות ברכה ראשונה:"ברוך אתה אדנ-י אל-הינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה". ברכה שניה: "ברוך...מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"
*בפעם הראשונה שמדליק מוסיף לאחריהם: "ברוך אתה...מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"


====החנוכיה====
מצות ההדלקה מתוארת בגמרא{{הערה|שם=שבת}} כך:
{{ערך מורחב|ערך=[[קני המנורה]]}}
*בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול".
*הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.
[[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]]
====הדלקה בבית הכנסת====
*מדליקים נרות חנוכה בברכה בבית הכנסת. והמנהג (חב"ד) להדליקו אחרי תפילת [[מנחה]] לפני "[[עלינו לשבח]]".{{מקור}} (ובמוצאי שבת אחרי תפילת [[מעריב]] (לפני הבדלה){{מקור}})
*המדליק בבית הכנסת לא יצא חובה ועליו להדליק שוב בביתו.{{מקור}}
*כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה ב[[בית הכנסת]], במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.{{מקור|משיחת כו'}}


====מבצע חנוכה והדלקות פומביות====
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''מצות חנוכה''': נר איש וביתו.
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]]}}
*מבצע חנוכה הינו מבצע אותו יזם הרבי מליובאוויטש שמטרתו לחזק את קיום מצוות ומנהגי חג החנוכה ולפרסם את נס החנוכה, לדאוג שבכל בית ומקום ציבורי יודלק [[חנוכיה]]
*לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה"[[שטורעם]]" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד.
*לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות
הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא" גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר, בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם דברי תורה, ולקבל החלטות טובות ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת הגאולה בפועל ממש.{{מקור}}


====לשמוע מה הנרות מספרים====
'''והמהדרין''': נר לכל אחד ואחד.
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פתגם והוראה שהוזכרו על ידי [[הרבי]] פעמים רבות: "צריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה"{{הערה|במקור באידיש: "מ'דארף צוקוקן און צוהערן זיך צו דעם וואס  די ליטעלאך דערציילן". שיחת ככסלו תש"ו, נדפסה בקונטרס דיבר המתחיל "ברוך שעשה לי ניסים", ברוקלין, תשי"א}}. כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" ו[[הקב"ה]] נתן ל[[בני ישראל]] ה[[תורה]] ומצוותיה{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/?nPageNumber=47&cPartLetter=B&nBookId=36 שיחת כ"ו כסלו תשמ"ט], באתר otzar770}}.
 
'''והמהדרין מן המהדרין''': [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ו[[בית הלל]] אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.}}
 
המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרעס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|1=באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}.


===הלל והודאה===
===הלל והודאה===
====ועל הניסים====
{{ערך מורחב|ערך=[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]}}
*בכל התפילות בימי חנוכה מוספים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "ועל הניסים" כמו"כ ברכה השניה בברכת המזון לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'" אנו מוסיפים תפילה זו להודות ולשבח לה' על הניסים והנפלאות.
*בכל התפילות בימי חנוכה מוסיפים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]". וכן בברכה השניה ב[[ברכת המזון]], לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'".
*בכל יום מימי החנוכה לאחר תפילת שחרית אומרים [[הלל]] אומרים אותו בברכה לפניה ולאחריה. 
*בכל יום מימי החנוכה לאחר [[תפילת שחרית]] אומרים [[הלל]] בברכה לפניו ולאחריו.  
===מנהגי החג===
====צדקה====
בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין ה[[צדקה]].{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו"ע יש להרחיב לפי"ז}}
====דמי חנוכה====
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}}
דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי חילק מעות לתלמידי הישיבה ב770 וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.


====סעודות ושמחה בחג====
====סעודות ושמחה בחג====
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו".
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו"{{מקור}}.


אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
[[קובץ:סופגניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניית ענק בבייקרי [[כפר חב"ד]]]]
==מנהגי החג==
* '''[[דמי חנוכה]]''': דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי מחלק מעות לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.
* '''צדקה''': בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו"ע יש להרחיב לפי"ז}}.
*'''[[אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה|אכילת מאכלי חלב ושמן]]''': מנהג ישראל לאכול מאכלים עשויים בשמן, לזכר [[נס פך השמן]]{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26.}}. וכן מאכלי חלב וגבינה לזכר הנס שנעשה על ידי יהודית שהשקתה את המצביא היווני חלב{{הערה|1=ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה / מאמר תורני] {{COL|}}}}.


גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".
==זאת חנוכה==
====אכילת מאכלי חלב ושמן====
{{ערך מורחב|ערך=[[זאת חנוכה]]}}
{{פסקה חסרה}}
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.
 
שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}.


===שבת חנוכה===
===שבת חנוכה===
*כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב [[חנוכה]] שהוא ערב [[שבת]], יש להוסיף בצדקה כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה. *גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).
*כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב חנוכה שהוא [[ערב שבת]], יש להוסיף ב[[צדקה]] כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה{{הערה|שם=ערב נ|שיחת ליל ערב חנוכה תש"נ.}}.


*כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה.
*גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות){{הערה|שם=ערב נ}}.


*כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם בשבת (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת.{{מקור}}
*כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשמ"ט.}}.


*כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם ב[[כ"ד]], כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.  
*כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי [[שבת קודש]] הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה{{הערה|שם=כג מט|שיחת ליל כ"ג כסלו תשמ"ט.}}.


==חנוכה בתורת החסידות==
*כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם ב[[שבת]] (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת{{הערה|שם=כג מט}}.
=== מלחמת היוונים===
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] היתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.


תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.
==מבצע חנוכה והדלקות פומביות==
ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]], [[חנוכיה ציבורית]]}}
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע חנוכה עם חיילי [[צה"ל]] באיזור תעלת סואץ, בזמן [[מלחמת יום כיפור]]]]
[[מבצע חנוכה]] הינו [[עשרת המבצעים|מבצע]] שתיקן [[הרבי]] על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק [[חנוכיה]]. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק [[חנוכיה ציבורית|מנורות חנוכה מרכזיות]] בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי [[צה"ל]], מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.  


באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפי' המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.
על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו במדשאות הבית הלבן, במנהטן, כיכר האדומה למרגלות הקרמלין, ליד מגדל אייפל ועוד.
אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה"  ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.


דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}
יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.


===טומאת השמנים===
==אצל רבותינו נשיאינו==
מלחמת היוונים נגד הקדושה בעם ישראל התבטאה אף בזה שטימאו את כל השמנים [[שמן]] רומז על דרגת החכמה אמנם השמן בבית המקדש היה צריך להיות טהור היוונים לא שפכו את השמן לפי שהם רצו שמן שהרי הם אהבו את החכמה הם רק לא רצו שהוא יהיה טהור, לדידם לא היה צורך שהשמן יהיה טהור שהרי טהרה וטומאה הוא לא דבר הגיוני (הוא מבטא את הקדושה האלוקית שלמעלה מהשכל וההיגיון) ולכן הם השיארו את השמן ורק טמאו אותו כלומר לקחו ממנו את הקדושה שלמעלה מטעם ודעת.  
{{ערך מורחב|ערך=[[לאטקעס אווענט]]}}
{{פסקה חסרה}}
אצל רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר ה'צמח צדק']] נהוג היה לערוך [[התוועדות]] באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "[[לאטקעס אווענט]]" ([[ערב לביבות]]). בין ה[[סיפור חסידי|סיפורים]] שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה{{הערה|שם=יום יום|[[תבנית:היום יום/כ"ח בכסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}.


===ניצחון המלחמה ונס פך השמן===
===אצל אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] נגאל מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - [[כ"ז בכסלו]]{{הערה|ספר התולדות - אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 746.}}; ולגירסא שניה, בנר חמישי - [[כ"ט בכסלו]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 84.}}. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)"{{הערה|לקוטי שיחות כרך כה עמ' 399 הערה 44.}}.


ניצחון היוונים היתה צריכה להיות דווקא על ידי מסירות נפש{{הבהרה|מדוע?}}
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
בנר שני של חנוכה, [[כ"ו בכסלו]], נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי הרש"ב]] לאחר שנדחתה.


גם מציאת פך השמן חתום בחותמו של כהן הגדול שלנס נחשב{{מקור}} מבטא את ניצחון הקדושה על קליפת יוון חותמו של הכהן הגדול מבטא את הקשר העמוקב יותר שיש בין עם ישראל ובורא העולם קשר שלא יכול להיפגם ודווקא{{הבהרה|כנ"ל?}} על ידי גילוי עומק קשר זה ניצחו את היוונים.{{מקור}}  
מנהגיו ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]], כפי שהביא בנו [[הרבי הריי"צ]]: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, [[הרבנית רבקה]]. וגם ב[[ערב שבת קודש]] היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם{{הערה|שיחת ליל ש"ק פ' וישב כ"ו כסלו שבת חנוכה תש"ו, סעיף ב.}}. היה מדליק נרות חנוכה בין [[מנחה]] ל[[מעריב]], ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "[[הנרות הללו]]" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה בכסלו|היום יום כ"ה כסלו]].}}. היה נוהג [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן){{הערה|שיחת ליל ב' דחנוכה תשמ"ב.}}.
{{פסקה חסרה}}


===חג החנוכה===
נהג לתת [[דמי חנוכה]] בלילה הרביעי או החמישי{{הערה|שם=יום יום}}. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו{{הערה|שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל (בלתי מוגה) בסופה.}}.
====מצוות הדלקת נרות====
'''אופנה'''
א. משמן הרומז על חכמה. ב. מוסיף והולך.


'''זמנה'''
===אצל אדמו"ר הריי"צ===
משתשקע החמה לפי שעניינה להאיר בחושך, "עד דכליא רגלה דתרמודאי" שתכלה את המורדים (ובזה גופא את רגליהם) וכן כליא מלשון כלות הנפש.
בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך{{הערה|שיחת שבת חנוכה תשט"ז.}} סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.


'''מקומה'''
היה נותן [[דמי חנוכה]] גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 163.}}.
על פתח ביתו מבחוץ - להאיר את החוץ דווקא. "נר חנוכה משמאל (הפתח)" - להאיר אף את השמאל{{מקור}}


====קביעות ימי החג====
===אצל [[הרבי מלך המשיח]]===
החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}
בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] בחנוכה בימות החול דלקה החנוכיה{{הערה|ראו למשל [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144785 התוועדות כ"ט כסלו תשל"ו{{בית חבד}}{{וידאו}}]}}.
====הדלקת הנרות====
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה#חנוכיית הרבי]]}}
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה משתמש בדרך כלל הרבי]]


==== דרגתה ====
הרבי נהג לערוך את [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] לבדו, ולא בנוכחות קהל. ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]], הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]].}}.
מבואר בספרי הקבלה שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]] ועל ידי הדלקת נרות חנוכה מאירים אורות עליונים ביותר.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}


{{פסקה חסרה}}
הרבי נכח בשעת ההדלקה ב-770, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת [[ניגון הנרות הללו]], ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".
===הוראות החג בעבודת ה'===
====דמי חנוכה====
====כוחות מיוחדים לחנך====
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה#אצל הרבי|דמי חנוכה אצל הרבי]]}}
החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה ל[[תמים|תלמידי]] [[הישיבה המרכזית 770|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ש[[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]]. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]].


בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר
בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי [[צה"ל]], באמצעות חסידי חב"ד שנסעו ל[[מבצע חנוכה]] בבסיסים הצבאיים.
מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים
ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.


====הכנה להגאולה====
החל משנת [[תשמ"א]], כאשר מתקיימים [[ראלי|כינוסים]] לחיילי [[צבאות ה']] ב-[[770]], מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים על מנת שיחלקו לילדים.


הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה
בחלק מהשנים{{הערה|[[תשל"ח]], [[תשמ"ח]], [[תנש"א]], [[תשנ"ב]]{{הבהרה|האם היו עוד שנים?}}}} חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.
ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}


====פעולה נמשכת====
====כינוס ילדים וסאטלייט====
בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ראלי]], [[סאטלייט]]}}
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של חנוכה, [[תנש"א]]]]


==זאת חנוכה==
מאז הקמתו של ארגון [[צבאות ה']] בשנת [[תשמ"א]], מתקיים מידי שנה [[כינוס ילדים]] ב-[[770]] בהשתתפותו של הרבי מלך המשיח שליט"א. החל משנת [[תש"נ]] מתקיים במהלך הכינוס [[סאטלייט]] - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית [[הדלקת נרות חנוכה]] וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.
"זאת חנוכה" הוא היום ה[[שמיני]] של חג החנוכה הוא חל פעמים ב[[ב' בטבת]] ופעמים ב[[ג' בטבת]] (תלוי אם [[חודש כסלו]] מלא או חסר) יום זה נקרא על פי המנהג "זאת חנוכה" בפשטות על שם פסוקי התורה שקוראים ביום זה "זאת חנוכת המזבח" (במדבר ז, פ"ד פ"ח)


השם "זאת חנוכה"  בנוסף לפירוש הפשוט שביום זה משלים את שמונת ימי חנוכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243 (-מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" עיין שם)}} מבטא את מעלת היום השמיני שהוא (עיקר) החנוכה (ולא אחר).{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}
====כינוס זקנים====
{{ערך מורחב|ערך=[[תפארת זקנים לוי יצחק#כינוס עם הרבי|תפארת זקנים לוי יצחק]]}}
מידי שנה בחג החנוכה מתקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]' ו'[[חכמת נשים]]', בהשתתפות הרבי שנושא שיחה עבורם. בשנת [[תשמ"ו]] התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.


===מעלתו===
==חנוכה בתורת החסידות==
====שלימות ימי החנוכה====
=== מלחמת היוונים===
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת תשמ"ו כרך ב' חורף|הרבי}}}}
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.


שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל היתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד [[בהידור מצווה]] [[מהדרין מין המהדרין]] וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם.{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה}}
תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.
ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.


====יום השמיני====
באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.
שני ביאורים במעלתו בתור יום ה"שמיני":
אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.
'''א.'''ביום השמיני מאיר [[אור שלמעלה מהשתלשלות]] כידוע ההבדל הבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשות (והוא על דרך המילה "[[א"ז]]" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}} וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה||1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב])}}


'''ב.'''עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|זהר חלק ג דף נו עמוד ב'}} ועניין המלכות הוא גלוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}
דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}


שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם.{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}
===חג החנוכה===
*'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}.


====שייכותו לגאולה====
*'''קביעות ימי החג''': החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|ראה לקו"ש חלק טו שיחת טבת. שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}.
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת בית המקדש השלישי.{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח}}
===עבודת האדם===
====עבודת היום והנהגותיו====
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר".{{הערה|שם=מקץ ט"ז}}


ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה בהפצת המעיינות והיהדות חוצה על ידי התבוננות במה להשלים והחלטה טובה בזה.  {{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}} ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות.{{מקור}}
{{פסקה חסרה}}
===הוראות החג בעבודת ה'===
*'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.


צריך ללמוד המאמר או על כל פנים חלק, או שורות אחדות, שישנו מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של ה[[צמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.{{מקור}}
* ''''הכנה להגאולה'''': הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}


====ההוראה מהיום בעבודת ה'====
*''''פעולה נמשכת'''': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים" {{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב}} (- כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}


== חנוכה בתורת הנגלה ==
== חנוכה בתורת הנגלה ==
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.


במצווה זו ישנם שני חיובים:<REF>ב"ח בהלכות חנוכה.}}
במצווה זו ישנם שני חיובים:{{הערה|ב"ח בהלכות חנוכה.}}
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.


ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".
ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".


מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.<REF>שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}
מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}.


=== האם החג לזכר הנצחון במלחמה או לזכר נס פך השמן ===
=== האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג ===


החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.<REF>שבת כא, ב.}}
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}.


ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:


א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.
א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת [[הרמב"ם]] המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.


ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}<REF>ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}}
ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}}


[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,<REF>מאירי שבת כא, ב.}} אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''",
[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד{{הערה|מאירי שבת כא, ב.}}, אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסלו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''".


אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.}} שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה {{הערה|1שם ה"ג.}} גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]}}.
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה{{הערה|רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.}}, שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה{{הערה|1שם ה"ג.}} גשמית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]}}.


למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו"ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.
למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון [[אדמו"ר הזקן]] שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.


== ראה גם ==
== ראה גם ==
*[[חנוכה והקהל]]
*[[מבצע חנוכה]]
*[[החנוכיה הגדולה בעולם]]
 
*[[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]]
===ניגוני חב"ד לחג===
===ניגוני חב"ד לחג===
*[[ניגון הנרות הללו]]
*[[ניגון הנרות הללו]]
שורה 203: שורה 194:
*[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]
*[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/chanukah לקוטי שיחות מועדים - חנוכה] {{מפתח}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Jacobs%20-%20Kislev%2022%2C%205778.pdf חנוכה בליובאוויטש]''', יומני ושיחות חג החנוכה בליובאוויטש בשנים תשמ"ח-תשנ"ג {{PDF|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/640765/ מכתבים כלליים מהרבי לחג החנוכה]''', בתוך אפליקציית 'מפתח' {{אינפו|}} {{מפתח|}}
====הלכות ומנהגים====
====הלכות ומנהגים====
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה.  
*'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh4-5.htm המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי לחג החנוכה (טקסט)
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות.
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/14-12-2020-18-46-47-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D.pdf ספר המנהגים חנוכה - עם פיענוחים]''', הוצאת מכון פיענוחים שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]], חג החנוכה תשפ"א {{PDF|}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה {{חב"ד|}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב"ד אורג
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%97-2/ בד"צ קראון הייטס] {{PDF|}} {{אינפו|}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות {{היברובוקס|}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/10-12-2017-13-44-12-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf הלכות חנוכה]''', תשע"ח {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב"ד אורג {{בית חב"ד|}}
 
====בחסידות====
====בחסידות====
*[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות.
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/17-12-2017-14-18-12-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.pdf ליקוט כתבי יד קודש בעניני חג החנוכה מאת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] - [[אתר היברובוקס]]
*[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות. ספרית חב"ד ליובאוויטש.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] {{היברובוקס|}}
*[[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%92-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/ '''יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש'''] - [http://www.alysefer.com/ '''באתר עלי-ספר'''] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[פעילי חב"ד]], '''[http://www.col.org.il/files/0.18650025002_568053.pdf קובץ נקודות ערוכות משיחות הרבי על חג החנוכה]''', חנוכה תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}


====מולטימדיה====
====מולטימדיה====
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''"איך מדליקים נרות חנוכה"'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב"ד אורג]]
*'''[https://chabad.info/news/640292/ מאגר קטעי וידאו עם הרבי בחג החנוכה]''' {{רבי דרייב|}}
*{{קישור חבד וידפו|3233|"הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''"איך מדליקים נרות חנוכה"'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב"ד אורג]] {{בית חב"ד|}}
*{{קישור חבד וידפו|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3233|"הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/128189 לקט מאורעות מחג החנוכה תש"נ אצל הרבי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_80.html תמונה נדירה של הרבי הריי"צ בהדלקת נרות חנוכה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'  {{לחלוחית}}
 
{{חנוכה}}
{{חגים ומועדים}}
{{הלכה}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
 
[[קטגוריה:חנוכה|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה אחרונה מ־21:56, 10 בדצמבר 2024

הרבי ליד החנוכיה ב770

חג החנוכה נקבע על ידי חז"ל בזמן בית המקדש השני, לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות יוון: ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה.

החג נחוג בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפור החג התרחש בתקופת בית המקדש השני, כאשר משלה מלכות יוון. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות וגזירות כנגד התורה, שבראשן חילול בית המקדש והפיכתו למוקד פולחן לעבודה זרה. לאחר תקופת דיכוי פרץ מרד החשמונאים בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ולאחר מכן יהודה המכבי. בכ"ד או בכ"ה בכסלו[2] בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך בכ"ה בכסלו. ביום זה התרחש גם נס פך השמן, שבזכותו דלקה המנורה שמונה ימים באופן ניסי.

קביעת החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"[3].

הרבי מבאר[4] בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב:

א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה.

ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח".

על הטעם שחג חנוכה מוזכר במשנה רק בדרך אגב ואילו עיקר המקור שלו הוא בגמרא דווקא[5], מופיעים מספר טעמים.

הטעם העיקרי הוא שלדעת רבי יהודה הנשיא שהיה מסדר המשנה ומצאצאי מלכי בית דוד, מלכי בית חשמונאי נהגו שלא כהוגן בכך שהמשיכו להחזיק את המלוכה בידיהם לאחר הניצחון למרות שהמלוכה שייכת לזרע בית דוד, ולכן השמיט אותם.

הסיבה הרוחנית לכך היא שהיוונים נלחמו דווקא נגד תורה שבעל פה, והיות שהגמרא היא עיקר תורה שבעל פה, לכן דווקא בה מופיע הניצחון על היוונים, ולכן גם הרגיל בנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים - שיהיו בקיאים ב-36 המסכתות של הגמרא, כנגד 36 הנרות של נר חנוכה[6].

מצוות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדלקת נרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה
הדלקת חנוכיה ציבורית למרגלות מגדל אייפל

המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר שקיעת החמה (למעט בערב שבת בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

מצות ההדלקה מתוארת בגמרא[3] כך:

מצות חנוכה: נר איש וביתו.

והמהדרין: נר לכל אחד ואחד.

והמהדרין מן המהדרין: בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי הרמ"א, מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק[7]. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של השולחן ערוך, שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית[8].

הלל והודאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועל הניסים
  • בכל התפילות בימי חנוכה מוסיפים בתפילת ההודאה (תפילת מודים לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "ועל הניסים". וכן בברכה השניה בברכת המזון, לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'".
  • בכל יום מימי החנוכה לאחר תפילת שחרית אומרים הלל בברכה לפניו ולאחריו.

סעודות ושמחה בחג[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו"[דרוש מקור].

אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.

סופגניית ענק בבייקרי כפר חב"ד

מנהגי החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צדקה: בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה[דרושה הבהרה].

זאת חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – זאת חנוכה

"זאת חנוכה" הוא היום השמיני והאחרון של חג החנוכה. יום זה חל בתאריך ב' בטבת או ג' בטבת[11].

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת בקריאת התורה של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"[12]. הרבי מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה[13], ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה[14].

שבת חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כשנותנים צדקה לעני בערב חנוכה שהוא ערב שבת, יש להוסיף בצדקה כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה[15].
  • גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות)[15].
  • כאשר כ"ד בכסלו יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה השמחה דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער[16].
  • כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה[17].
  • כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם בשבת (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת[17].

מבצע חנוכה והדלקות פומביות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע חנוכה, חנוכיה ציבורית
מבצע חנוכה עם חיילי צה"ל באיזור תעלת סואץ, בזמן מלחמת יום כיפור

מבצע חנוכה הינו מבצע שתיקן הרבי על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק חנוכיה. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק מנורות חנוכה מרכזיות בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי צה"ל, מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי שלוחי הרבי. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו במדשאות הבית הלבן, במנהטן, כיכר האדומה למרגלות הקרמלין, ליד מגדל אייפל ועוד.

יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת הטנקים על ידי 'ניידות חב"ד בארץ הקודש'.

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לאטקעס אווענט

אצל רבותינו נשיאינו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה'צמח צדק' נהוג היה לערוך התוועדות באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "לאטקעס אווענט" (ערב לביבות). בין הסיפורים שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה[18].

אצל אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן נגאל ממאסרו השני בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - כ"ז בכסלו[19]; ולגירסא שניה, בנר חמישי - כ"ט בכסלו[20]. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)"[21].

אצל אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנר שני של חנוכה, כ"ו בכסלו, נערכה ברית המילה של הרבי הרש"ב לאחר שנדחתה.

מנהגיו בהדלקת הנרות, כפי שהביא בנו הרבי הריי"צ: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, הרבנית רבקה. וגם בערב שבת קודש היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם[22]. היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "הנרות הללו" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות[23]. היה נוהג ללמוד תורה על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן)[24].

נהג לתת דמי חנוכה בלילה הרביעי או החמישי[18]. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו[25].

אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך[26] סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.

היה נותן דמי חנוכה גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו[27].

אצל הרבי מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת ההתוועדויות עם הרבי בחנוכה בימות החול דלקה החנוכיה[28].

הדלקת הנרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חנוכיה#חנוכיית הרבי
החנוכיה בה משתמש בדרך כלל הרבי

הרבי נהג לערוך את הדלקת הנרות לבדו, ולא בנוכחות קהל. בביתו של הרבי, הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה בחדרו הקדוש ב770, הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה[29].

הרבי נכח בשעת ההדלקה ב-770, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת ניגון הנרות הללו, ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".

דמי חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דמי חנוכה אצל הרבי

החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה לתלמידי הישיבה המרכזית ב-770, ששמרו על סדרי הישיבה. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי צה"ל, באמצעות חסידי חב"ד שנסעו למבצע חנוכה בבסיסים הצבאיים.

החל משנת תשמ"א, כאשר מתקיימים כינוסים לחיילי צבאות ה' ב-770, מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים על מנת שיחלקו לילדים.

בחלק מהשנים[30] חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.

כינוס ילדים וסאטלייט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – ראלי, סאטלייט
הרבי צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של חנוכה, תנש"א

מאז הקמתו של ארגון צבאות ה' בשנת תשמ"א, מתקיים מידי שנה כינוס ילדים ב-770 בהשתתפותו של הרבי מלך המשיח שליט"א. החל משנת תש"נ מתקיים במהלך הכינוס סאטלייט - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית הדלקת נרות חנוכה וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.

כינוס זקנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תפארת זקנים לוי יצחק

מידי שנה בחג החנוכה מתקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק' ו'חכמת נשים', בהשתתפות הרבי שנושא שיחה עבורם. בשנת תשמ"ו התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.

חנוכה בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלחמת היוונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלחמה בין עם ישראל ליוונים הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל. ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו עבודה זרה לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל מצוות התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.

באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים אופן קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את התורה שהרי היא חכמה נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם חוקים שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא. אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך קבלת עול ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.

דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"ועל הניסים" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורתך" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "רצונך" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.[31]

חג החנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קביעות ימי החג: החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים[33].
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הוראות החג בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כוחות מיוחדים לחנך: בימי החנוכה מלשון חינוך מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "השטורעם" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.
  • 'הכנה להגאולה': הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.[דרושה הבהרה]
  • 'פעולה נמשכת': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.

חנוכה בתורת הנגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

במצווה זו ישנם שני חיובים:[34] א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.

ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".

מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה[35].

האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד[36].

ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:

א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.

ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת בבית יוסף ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא "שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה". מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר "מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע דימי שמחה הן, וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם"[37]

הרבי מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד[38], אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסלו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה ועל נס מציאת הפך".

אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה[39], שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה[40] גשמית[41].

למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו"ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני חב"ד לחג[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפורים לחג[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{2}}}, באתר HebrewBooks

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{2}}}, באתר HebrewBooks

מולטימדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]


הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. בהתאם לקביעותה של השנה: כאשר חודש כסלו הוא בן עשרים ותשעה ימים - מסתיים החג בג' בטבת, וכאשר הוא בן שלושים ימים - מסתיים בב' בטבת.
  2. התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה #האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג.
  3. 3.0 3.1 שבת כא, ב.
  4. שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).
  5. למרות שבאופן ודאי הוא כבר נידון והוזכר בבתי המדרש של התנאים, שהרי רוב דברי המגרא מבוססים על ברייתות המובאות בגמרא במסכת שבת.
  6. ליקוטי לוי יצחק - ליקוטים ואגרות עמוד תיח.
  7. רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.
  8. באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת הרמב"ם - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת בעלי התוספות הצרפתיים. ראה דבר מלכות שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב בשולי הגליון להערה 113.
  9. הובא בדבר מלכות שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26.
  10. ראה אכילת מאכלי חלב בחנוכה / מאמר תורני
  11. תלוי אם זו שנה שבה חודש כסלו מלא או חסר.
  12. במדבר ז, פד-פח.
  13. מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).
  14. לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243
  15. 15.0 15.1 שיחת ליל ערב חנוכה תש"נ.
  16. שיחת ש"פ וישב תשמ"ט.
  17. 17.0 17.1 שיחת ליל כ"ג כסלו תשמ"ט.
  18. 18.0 18.1 היום יום כ"ח כסלו.
  19. ספר התולדות - אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 746.
  20. ספר השיחות תורת שלום עמ' 84.
  21. לקוטי שיחות כרך כה עמ' 399 הערה 44.
  22. שיחת ליל ש"ק פ' וישב כ"ו כסלו שבת חנוכה תש"ו, סעיף ב.
  23. היום יום כ"ה כסלו.
  24. שיחת ליל ב' דחנוכה תשמ"ב.
  25. שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל (בלתי מוגה) בסופה.
  26. שיחת שבת חנוכה תשט"ז.
  27. סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 163.
  28. ראו למשל התוועדות כ"ט כסלו תשל"וקישור לאתר בית חב"דקובץ וידאו
  29. שטורעם נט., עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת ועד תלמידי התמימים.
  30. תשל"ח, תשמ"ח, תנש"א, תשנ"ב[דרושה הבהרה]
  31. כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.
  32. דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א
  33. ראה לקו"ש חלק טו שיחת טבת. שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב
  34. ב"ח בהלכות חנוכה.
  35. שולחן ערוך הלכות חנוכה.
  36. שבת כא, ב.
  37. ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.
  38. מאירי שבת כא, ב.
  39. רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.
  40. 1שם ה"ג.
  41. שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)