שלמה המלך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 188.64.206.156 (שיחה) לעריכה האחרונה של ב. שורה) תגית: שחזור |
||
| (37 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שלמה | '''שלמה ה[[מלך]]''' היה בנו של [[דוד המלך]] והשלישי ל[[מלך|מלכי ישראל]]. שלמה היה החכם מכל האדם{{הערה|מלכים א ה, יא.}}, ובנה את בית המקדש הראשון. נקרא בשבעה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל איתיאל{{הערה|אבות דרבי נתן סוף פרק ל"ט.}}. | ||
==תולדות חיים== | |||
שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי"ב לאביו [[דוד המלך]], מאשתו [[בת שבע]]. | |||
לאחר הסתלקות אביו - דוד המלך, ב[[חג השבועות]] (שחל ב[[שבת]]) בשנת ב'תתקכ"ד, התמנה שלמה ל[[מלך]]. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה. | |||
את מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. | בשנת ב'תתקכ"ח החל שלמה המלך לבנות את [[בית המקדש הראשון]] ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל"ה, ב[[חודש חשון]]. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד [[חודש תשרי]] כשנה לאחר מכן, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל [[יום הכיפורים]] - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה להם: "כולכם מזומנין לחיי העולם הבא"{{הערה|מועד קטן ט, א.}}. | ||
שלמה מלך על העולם כולו{{הערה|1=מגילה יא, א.}}. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת ב[[גמרא]] האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו, או לא{{הערה|גיטין סח, ב.}}. | |||
[[מלכות בית דוד]], עברה במשפחת בית דוד בירושה, ו[[מלך המשיח]] עתיד להיות מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב"ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. | |||
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בעם ישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר תיקן הוא תקנות אלו, יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: "בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני"{{הערה|עירובין דף כ"א.}}. | |||
בשנת ב'תתקס"ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל. | |||
== פדה בשלום נפשי == | == פדה בשלום נפשי == | ||
[[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך). }} | [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}} | ||
בימי מלכותו | בימי מלכותו הייתה הבחינה מרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שאף שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן של 'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. | ||
כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי | כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום [[תרע"ה]] (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי אור וריבוי [[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא = הלבנה הייתה במילואה{{הערה|1= שמו"ר פט"ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]]. | ||
הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | [[הרבי]] הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | ||
==אין כסף נחשב בימיו== | |||
על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} "אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה" (= הכסף לא היה נחשב כלל בתקופת מלכותו). ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, היא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו הוא נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח"א רנ, א.}}. | |||
בתורת החסידות מבואר הענין בשני דרכים: | |||
* שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו היא [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף הצדיק|יוסף]] שענינו [[ז"א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], שהוא חלק מהגילוי שיהיה לעתיד לבוא - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&st=&pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&st=&pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}. | |||
* שלמה המלך רצה שכל [[בני ישראל]] יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"{{הערה|ברכות יז, ב.}} - פירוש: שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר{{הערה|ישעיה נב, ג.}} "לא בכסף תגאלו", שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&st=&pgnum=102&hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&st=&pgnum=274&hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&st=&pgnum=188 סה"מ תר"ל ע' קפ].}}. | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
| שורה 21: | שורה 37: | ||
*[[משלי]] | *[[משלי]] | ||
*[[שיר השירים]] | *[[שיר השירים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלכים]] | [[קטגוריה:מלכים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:40, 26 בספטמבר 2024
שלמה המלך היה בנו של דוד המלך והשלישי למלכי ישראל. שלמה היה החכם מכל האדם[1], ובנה את בית המקדש הראשון. נקרא בשבעה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל איתיאל[2].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי"ב לאביו דוד המלך, מאשתו בת שבע.
לאחר הסתלקות אביו - דוד המלך, בחג השבועות (שחל בשבת) בשנת ב'תתקכ"ד, התמנה שלמה למלך. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה.
בשנת ב'תתקכ"ח החל שלמה המלך לבנות את בית המקדש הראשון ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל"ה, בחודש חשון. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד חודש תשרי כשנה לאחר מכן, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל יום הכיפורים - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך יצאה בת קול משמים ואמרה להם: "כולכם מזומנין לחיי העולם הבא"[3].
שלמה מלך על העולם כולו[4]. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת בגמרא האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו, או לא[5].
מלכות בית דוד, עברה במשפחת בית דוד בירושה, ומלך המשיח עתיד להיות מצאצאיו[6].
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בעם ישראל, והם העירוב ונטילת ידים, וכאשר תיקן הוא תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: "בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני"[7].
בשנת ב'תתקס"ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו רחבעם המלך. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, וירבעם בן נבט מלך על מלכות ישראל.
פדה בשלום נפשי[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות[8]
בימי מלכותו הייתה הבחינה מרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שאף שההתעסקות עם הגוף והנפש הבהמית היא באופן של 'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום.
כך[9] היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי אור וריבוי חכמה, ובימיו קיימא סיהרא באשלמותא = הלבנה הייתה במילואה[10] וזאת מכיון שאז היה בירור הניצוצות בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא[11] שמעה את שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות הקדושה.
הרבי הינו בן אחר בן לשלמה המלך עליו השלום.
אין כסף נחשב בימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ימי שלמה נאמר בנביא[12] "אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה" (= הכסף לא היה נחשב כלל בתקופת מלכותו). ובתורת הקבלה מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, היא מכיון שרצה דוקא במעלת הזהב שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך לקו השמאל, שבשרשו הוא נעלה יותר מקו הימין. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק לעתיד לבוא תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך[13].
בתורת החסידות מבואר הענין בשני דרכים:
- שלמה המלך רצה לגלות את מעלת הגבורות על החסדים, כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז דוד המלך משבט יהודה שענינו היא ספירת המלכות (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט יוסף שענינו ז"א (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה בית המקדש הראשון, שהוא חלק מהגילוי שיהיה לעתיד לבוא - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל[14].
- שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"[15], "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"[16] - פירוש: שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ודין - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר[17] "לא בכסף תגאלו", שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד[18].
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מלכים א ה, יא.
- ↑ אבות דרבי נתן סוף פרק ל"ט.
- ↑ מועד קטן ט, א.
- ↑ מגילה יא, א.
- ↑ גיטין סח, ב.
- ↑ רמב"ם ריש פרק עשירי שבסנהדרין.
- ↑ עירובין דף כ"א.
- ↑ ספר המצוות להצמח צדק - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
- ↑ ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה לקוטי תורה במדבר ד, א.
- ↑ שמו"ר פט"ו, כו.
- ↑ מלכים-א י, א ואילך.
- ↑ מלכים א י, כא.
- ↑ זח"א רנ, א.
- ↑ אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב. וראה גם שם חלק א ע' קנז, א.
- ↑ לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.
- ↑ ברכות יז, ב.
- ↑ ישעיה נב, ג.
- ↑ אור התורה שמות חלק ד ע' א'קעא. וכן שם חלק ה ע' א'תריד. וראה גם סה"מ תר"ל ע' קפ.