חומת אנ"ש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:56, 19 בספטמבר 2022

חומת אנ"ש היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת תשנ"ג מתוך מטרה להרחיב את מרכז חסידות חב"ד ב-770 שבקראון הייטס, בהתאם להוראת הרבי בקונטרס בית רבינו שבבבל.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית בפעם השניה מתוך מטרה לקבוע את מגוריו שם, רכשו עסקני חב"ד את בנין המגורים 770 בשדרת איסטערן פארקווי, מתוך מטרה שישמש עבורו הן כבית מגורים פרטי (בקומות העליונות), והן כמרכז הפעילות החב"דית.

עם השנים, ועם התרחבותה המסועפת של חסידות חב"ד, נעשה הבנין צר מלהכיל, ולצורך כך נעשו במשך השנים מספר שיפוצים והרחבות, ואף נרכשו הבנינים הסמוכים מימין (בנין מספר 766 המשמש כיום עבור ספריית ליובאוויטש) ומשמאל (בנין מספר 788 המשמש עבור משרדי הפעילות המרכזיים של חסידות חב"ד) כאשר קומת המרתף של הבנינים הוכשרה לשמש כבית מדרש עבור אלפי החסידים, שם גם התקיימו ההתוועדויות של הרבי בימי שבת ומועד.

בשנת תשל"ד בוצעה ההרחבה האחרונה בקומת המרתף, אך כעבור זמן קצר גם מקום זה נעשה צר מלהכיל, כשעיקר החסרון מורגש בחדרי הנוחיות והמעברים והכניסות הצרות לבנין.

בשנת תשמ"ח הניח הרבי את אבן הפינה להרחבת 770, וכן החל לדבר על הצורך והזכות לעסוק בכך. במקביל, הוקם ועד מיוחד שמונה לעסוק בכך, ובמשך למעלה משלוש שנים ארכו הכנת התכניות והשגת אישורי הבניה החורגים מתקנות הבינוי של עיריית ניו-יורק. מה שהקשה על התכנון, היה ההיצמדות להוראות הרבי שירחיבו את הקיים ולא להרוס ולבנות משהו חדש במקום, וכן להימנע מעצירת הפעילות השוטפת בבניין.

בסופו של דבר התגבשה תכנית הרחבה שכללה בניית קומת מרתף נוספת מתחת לקומה הקיימת שם יוקמו חדרי נוחיות, חדרי שירות ותאים פרטיים, הרחבת בית המדרש בקומת המרתף על חשבון חדרי הנוחיות שבקומה, וכן תוספת בנייה לקומת המרתף עד שפת הרחוב, הן לכיוון רחוב איסטרן פארקווי והן לכיוון רחוב קינגסטון כשבסך הכל יוגדל שטח בית המדרש בחמישים אחוז. בנוסף, הכפלת שטח העזרת נשים פי שלוש ממש שהיה עד ההרחבה.

עבודות ההרחבה עצמם החלו בי"א ניסן תנש"א כשהתורם העיקרי היה הרב יוסף יצחק גוטניק, יו"ר 'קרן הבנין'.

חומת אנ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ג, יזמו חברי ועד הבנין תכנית לגיוס משאבים, שנקראה בשם 'חומש אנ"ש'.

במסגרת התכנית, התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770$, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770.

פרסום הפרוייקט לווה בסלוגן: "לכל אחד יש מקום ב-770", והוא נוהל על ידי הרב לוי שמטוב.

אלפי משפחות הצטרפו לפרוייקט, ואכן הוקם קיר עם לוחיות מתכת עליהם נחרתו שמות התורמים.

עבודות ההרחבה נגדעו בעיצומם בג' תמוז תשנ"ד, ובשל כך 'חומת אנ"ש' לא קיבלה את מקומה הראוי לה כפי התכנית המקורית, ועם השיפוצים השונים שנערכו במקום במשך השנים הוסר הקיר בלובי המרתף עם שמות התורמים, ובמקומו הותקנו ארונות מעילים ומטבחון לשתייה חמה. הלוחות נשמרו במחסן שבמרתף 770, עד שהושלכו בשנת תשע"א בעקבות שיפוץ.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית חיינו 770, מכון היכל מנחם ירושלים

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==היסטוריה==
-כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לארצות הברית בפעם השניה מתוך מטרה לקבוע את מגוריו שם, רכשו עסקני חב"ד את בנין המגורים 770 בשדרת [[איסטערן פארקווי]], מתוך מטרה שישמש עבורו הן כבית מגורים פרטי (בקומות העליונות), והן כמרכז הפעילות החב"דית.
+כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע ל[[ארצות הברית]] בפעם השניה מתוך מטרה לקבוע את מגוריו שם, רכשו עסקני חב"ד את בנין המגורים 770 בשדרת [[איסטערן פארקווי]], מתוך מטרה שישמש עבורו הן כבית מגורים פרטי (בקומות העליונות), והן כמרכז הפעילות החב"דית.
 עם השנים, ועם התרחבותה המסועפת של חסידות חב"ד, נעשה הבנין צר מלהכיל, ולצורך כך נעשו במשך השנים מספר שיפוצים והרחבות, ואף נרכשו הבנינים הסמוכים מימין (בנין מספר [[766 איסטרן פארקווי|766]] המשמש כיום עבור [[ספריית ליובאוויטש]]) ומשמאל (בנין מספר [[788 איסטרן פארקווי|788]] המשמש עבור משרדי הפעילות המרכזיים של חסידות חב"ד) כאשר קומת המרתף של הבנינים הוכשרה לשמש כבית מדרש עבור אלפי החסידים, שם גם התקיימו ההתוועדויות של הרבי בימי שבת ומועד.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 בסופו של דבר התגבשה תכנית הרחבה שכללה בניית קומת מרתף נוספת מתחת לקומה הקיימת שם יוקמו חדרי נוחיות, חדרי שירות ותאים פרטיים, הרחבת בית המדרש בקומת המרתף על חשבון חדרי הנוחיות שבקומה, וכן תוספת בנייה לקומת המרתף עד שפת הרחוב, הן לכיוון רחוב [[איסטרן פארקווי]] והן לכיוון רחוב [[קינגסטון]] כשבסך הכל יוגדל שטח בית המדרש בחמישים אחוז. בנוסף, הכפלת שטח העזרת נשים פי שלוש ממש שהיה עד ההרחבה.
-עבודות ההרחבה עצמם החלו בי"א ניסן תשנ"א כשהתורם העיקרי היה הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], יו"ר 'קרן הבנין'.
+עבודות ההרחבה עצמם החלו בי"א [[ניסן]] [[תנש"א]] כשהתורם העיקרי היה הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], יו"ר 'קרן הבנין'.
 ==חומת אנ"ש==
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 אלפי משפחות הצטרפו לפרוייקט, ואכן הוקם קיר עם לוחיות מתכת עליהם נחרתו שמות התורמים.
-עבודות ההרחבה נגדעו בעיצומם בחודש תמוז תשנ"ד בעקבות המאורע המסעיר שפקד את חסידי חב"ד, ובשל כך 'חומת אנ"ש' לא קיבלה את מקומה הראוי לה כפי התכנית המקורית, ועם השיפוצים השונים שנערכו במקום במשך השנים הוסר הקיר בלובי המרתף עם שמות התורמים, ובמקומו הותקנו ארונות מעילים ומטבחון לשתייה חמה.
+עבודות ההרחבה נגדעו בעיצומם ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], ובשל כך 'חומת אנ"ש' לא קיבלה את מקומה הראוי לה כפי התכנית המקורית, ועם השיפוצים השונים שנערכו במקום במשך השנים הוסר הקיר בלובי המרתף עם שמות התורמים, ובמקומו הותקנו ארונות מעילים ומטבחון לשתייה חמה. הלוחות נשמרו במחסן שבמרתף 770, עד שהושלכו בשנת [[תשע"א]] בעקבות שיפוץ.
 ==לקריאה נוספת==
-*'''בית חיינו 770''', מכון היכל מנחם ירושלים
+*'''[[בית חיינו 770]]''', מכון היכל מנחם ירושלים
-[[קטגוריה:770]]
+{{770}}

חומת אנ"ש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:56, 19 בספטמבר 2022

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חומת אנ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפריט ניווט