הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת מנחה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
(לא נראה לי שמדובר במחקר ביביבלגורפי...)
 
(12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
תפילת '''מנחה''' היא ה[[תפילה]] השניה מבין [[תפילות היום]]. זמנה הוא מחצות היום ועד השקיעה. תפילת המנחה היא כנגד [[יצחק אבינו]].
+
{{מחפש מקורות}}
 +
תפילת '''מנחה''' היא ה[[תפילה]] השניה מבין [[תפילות היום]]. זמנה הוא החל מחצי שעה לאחר חצות היום ("מנחה גדולה") ועד השקיעה. תפילה זו תיקן [[יצחק אבינו]].
  
 
ב'''תפילת מנחה''' אין הש"ץ מתעטף ב[[טלית]] ואומרים בו תחנון, לבד אם הוא יום שאין אומרים בו תחנון או ערב יום שאין אומרים בו תחנון.
 
ב'''תפילת מנחה''' אין הש"ץ מתעטף ב[[טלית]] ואומרים בו תחנון, לבד אם הוא יום שאין אומרים בו תחנון או ערב יום שאין אומרים בו תחנון.
שורה 10: שורה 11:
 
[[לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה]] - '''לעולם''' - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר
 
[[לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה]] - '''לעולם''' - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר
 
'''יהא אדם זהיר''' שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר, '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל.
 
'''יהא אדם זהיר''' שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר, '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל.
 +
 +
הטעם לאמירת נפילת אפיים בתפילת מנחה הוא משום שבזמן תפילת מנחה מתעוררים דינים, והדרך להעביר את הדינים היא על ידי נפילת אפיים, [[העלאת מיין נוקבין]], ומסירות נפש למיתה בשביל לפעול זיווג למעלה, לעומת זאת בתפילת [[מנחה של שבת]] נמשכים רחמים ולכן לא נופלים אפיים אז{{הערה|פרי עץ חיים שבת פרק יח.}}.
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view החילוק בין שעת הכושר דתפילת שחרית ועת רצון דתפילת מנחה]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 290
 +
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_3.html הרבי מעורר: דין מפורש ב'שולחן ערוך' להתבונן לפני תפילת מנחה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
 +
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{תפילה}}
 
{{תפילה}}
 +
{{קצרמר}}
 
[[קטגוריה:תפילה]]
 
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־01:29, 9 במאי 2024

תפילת מנחה היא התפילה השניה מבין תפילות היום. זמנה הוא החל מחצי שעה לאחר חצות היום ("מנחה גדולה") ועד השקיעה. תפילה זו תיקן יצחק אבינו.

בתפילת מנחה אין הש"ץ מתעטף בטלית ואומרים בו תחנון, לבד אם הוא יום שאין אומרים בו תחנון או ערב יום שאין אומרים בו תחנון.

ענינה[עריכה]

חז"ל אמרו כי "לעולם הוי זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה". וטעם הדבר מפני כי בשחר כשאדם קם משנתו שנעשה בריה חדשה ולא ראה שום היפך אין שום חידוש שמתפלל, אבל מנחה, שכל היום הוא טרוד בעסקיו שהוא בחינת הסתר ושב מהעסק ומתפלל, על דרך 'תופל בכלי חרס' שמדביק עצמו לקב"ה, הרי זה בחינת תשובה, לכך גדולה מעלת תפילת מנחה.

פירוש נוסף למאמר חז"ל, פירש אדמו"ר הזקן:

לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה - לעולם - עבודת האדם בעולם היא, אשר יהא אדם זהיר שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר, בתפילת המנחה הדבר ניכר במיוחד בתפילת מנחה - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל.

הטעם לאמירת נפילת אפיים בתפילת מנחה הוא משום שבזמן תפילת מנחה מתעוררים דינים, והדרך להעביר את הדינים היא על ידי נפילת אפיים, העלאת מיין נוקבין, ומסירות נפש למיתה בשביל לפעול זיווג למעלה, לעומת זאת בתפילת מנחה של שבת נמשכים רחמים ולכן לא נופלים אפיים אז[1].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. פרי עץ חיים שבת פרק יח.
סמל חבדפדיה חדש.jpg ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.