ראשונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]]. | '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]]. | ||
ראשוני הראשונים היו | ראשוני הראשונים היו ה[[רי"ף]], תלמידו [[יוסף אבן מיגאש]], [[רש"י]], [[הראב"ד]], [[הרמב"ם]], ועוד. | ||
== בדרגת נבואה == | == בדרגת נבואה == | ||
איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם. | |||
איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] | |||
[[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן | [[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל. | ||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר | [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח - ספר החקירה סה, סע"א).}} וכן היה ה[[רמב"ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}} [[הראב"ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פ"י ה"ה. וראה שם הל' ביהב"ח פ"ו הל' י"ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד"ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע"א. תוד"ה רב - שבועות כה, סע"א.}} | ||
== תורת הראשונים == | == תורת הראשונים == | ||
הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן | הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש"ס אמרו ש"אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם | ||
וכו'", ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{ | וכו'", ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען "למה נגרע", ואם יתייגע, אז מובטח לו "ידעת ומצאת", ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=362 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"ג.].}}. | ||
{{דורות}} | |||
{{ראשונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים|*]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים ביהדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:48, 2 ביוני 2022
הראשונים הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת הגאונים.
ראשוני הראשונים היו הרי"ף, תלמידו יוסף אבן מיגאש, רש"י, הראב"ד, הרמב"ם, ועוד.
בדרגת נבואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
איתא בירושלמי[1] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
הרמב"ם כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן[2] - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[3] - תחזור הנבואה בישראל.
הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי יהודה החסיד, עליו נאמר[4] שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.[5], ר' אלעזר בעל הרוקח[6] וכן היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל[7] שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.[8] הראב"ד, שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו[9], ר' עזרא הנביא[10]
תורת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא שלימוד התורה אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש"ס אמרו ש"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'", ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו[11].
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ 1שבת ספ"ו.
- ↑ פ"ג (קרוב לסופו).
- ↑ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.
- ↑ 1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.
- ↑ 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.
- ↑ כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח - ספר החקירה סה, סע"א).
- ↑ 1ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).
- ↑ 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
- ↑ השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פ"י ה"ה. וראה שם הל' ביהב"ח פ"ו הל' י"ד.
- ↑ הובא בתוד"ה ודלמא - גיטין פח, רע"א. תוד"ה רב - שבועות כה, סע"א.
- ↑ למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען "למה נגרע", ואם יתייגע, אז מובטח לו "ידעת ומצאת", ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. התוועדויות תשמ"ג ח"ג..