חיים מקראסנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
(←צאצאיו) |
||
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''חיים מקראסנא''' היה מבני חבורתו של הבעל שם טוב, היה מפורסם מאוד בקרב החסידים. | רבי '''חיים מקראסנא''' היה מבני חבורתו של הבעל שם טוב, היה מפורסם מאוד בקרב החסידים. | ||
ה[[בעל שם טוב]] אמר לו כי הוא | ה[[בעל שם טוב]] אמר לו כי הוא זוכר אותו תמיד [[תפילה|בתפילתו]], ואף סימן לו לזכור את שמו: אשת חבר - חיה בת רחל, כחבר - חיים בן רבקה... | ||
הוא השתוקק תמיד לעלות ל[[ארץ ישראל]], וכבר בשנת [[תקמ"א]] הוא מוזכר במכתב של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] אודות רצונו זה, ושלא | הוא השתוקק תמיד לעלות ל[[ארץ ישראל]], וכבר בשנת [[תקמ"א]] הוא מוזכר במכתב של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] אודות רצונו זה, ושלא להניעו מהנסיעה. לאחר [[הסתלקות]] רבי [[פנחס מקוריץ]] הוא החל בהכנות מעשיות לשם כך, אך כפי המקובל מנעהו מהשמים את עלייתו, ובהיותו בספינה קמה רוח סערה בים וטרפה את ספינתו, ורק בדרך נס הוא ניצל, אך הצטער מאוד על זה שלא זכה לעלות לארץ. | ||
הוא הסתלק ביום ההילולא של [[האר"י]] , | הוא הסתלק ביום ההילולא של [[האר"י]], ב[[ה' מנחם אב]] [[תקנ"ג]] בעיר מוהילב, ושם מנוחתו כבוד. | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
*בנו הגדול רבי '''יוסף משה''' היה תלמיד חכם מופלג, והיה לו [[סמיכה]] להוראה מרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] והאדמו"ר משפטובקא. כיהן כאב"ד קראסנא. | *בנו הגדול רבי '''יוסף משה''' היה תלמיד חכם מופלג, והיה לו [[סמיכה]] להוראה מרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] והאדמו"ר משפטובקא. כיהן כאב"ד קראסנא. | ||
*בנו רבי '''ישראל יהודה לייב''' עלה ארצה יחד עם חותנו רבי יעקב שמשון משפיטובקה. | *בנו רבי '''ישראל יהודה לייב''' עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם חותנו רבי [[יעקב שמשון משפיטובקה]]. | ||
*בנו רבי '''ישעיה''' היה חתנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | *בנו רבי '''ישעיה''' היה חתנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
*חתנו היה רבי '''ישראל דוב''', בנו של רבי זאב מזיטומיר, בעל האור המאיר. | *חתנו היה רבי '''ישראל דוב''', בנו של רבי זאב מזיטומיר, בעל האור המאיר.{כך אכן מופיע בתולדות האור המאיר בספר, אולם זו כנראה טעות! רבי אברהם בן אחר של האור המאיר היה חתן רבי חיים מקראסני} | ||
*נכדו הוא רבי '''יעקב יוחנן''' מקראסנא. | *נכדו הוא רבי '''יעקב יוחנן''' מקראסנא. | ||
== מקורות == | == מקורות == |
גרסה אחרונה מ־07:34, 26 ביוני 2024
רבי חיים מקראסנא היה מבני חבורתו של הבעל שם טוב, היה מפורסם מאוד בקרב החסידים.
הבעל שם טוב אמר לו כי הוא זוכר אותו תמיד בתפילתו, ואף סימן לו לזכור את שמו: אשת חבר - חיה בת רחל, כחבר - חיים בן רבקה...
הוא השתוקק תמיד לעלות לארץ ישראל, וכבר בשנת תקמ"א הוא מוזכר במכתב של רבי מנחם מנדל מויטבסק אודות רצונו זה, ושלא להניעו מהנסיעה. לאחר הסתלקות רבי פנחס מקוריץ הוא החל בהכנות מעשיות לשם כך, אך כפי המקובל מנעהו מהשמים את עלייתו, ובהיותו בספינה קמה רוח סערה בים וטרפה את ספינתו, ורק בדרך נס הוא ניצל, אך הצטער מאוד על זה שלא זכה לעלות לארץ.
הוא הסתלק ביום ההילולא של האר"י, בה' מנחם אב תקנ"ג בעיר מוהילב, ושם מנוחתו כבוד.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הגדול רבי יוסף משה היה תלמיד חכם מופלג, והיה לו סמיכה להוראה מרבי מנחם נחום מצ'רנוביל והאדמו"ר משפטובקא. כיהן כאב"ד קראסנא.
- בנו רבי ישראל יהודה לייב עלה ארצה יחד עם חותנו רבי יעקב שמשון משפיטובקה.
- בנו רבי ישעיה היה חתנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- חתנו היה רבי ישראל דוב, בנו של רבי זאב מזיטומיר, בעל האור המאיר.{כך אכן מופיע בתולדות האור המאיר בספר, אולם זו כנראה טעות! רבי אברהם בן אחר של האור המאיר היה חתן רבי חיים מקראסני}
- נכדו הוא רבי יעקב יוחנן מקראסנא.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שם ושארית ע' טז
- אור יקרות חלק א' עמ' קנה - קסה.